בראיון מעמיק שנערך לאחרונה, שיתף ג'ון ספנסר, ראש המחלקה ללימודי לוחמה עירונית במכון המלחמה המודרני, את תובנותיו לגבי המורכבות חסרת התקדים של הלחימה ברצועת עזה. ספנסר, המשמש גם כמנהל משותף בפרויקט הלוחמה העירונית, מציג חמש נקודות מפתח המאירות את האתגרים הייחודיים של העימות הנוכחי.
המורכבות חסרת התקדים של הלחימה העירונית בעזה מציבה אתגרים מיוחדים בפני צה"ל. בניגוד ללחימה במרחבים פתוחים, הסביבה העירונית הצפופה מייצרת מציאות מבצעית סבוכה, בה ההבחנה בין לוחמים לאזרחים הופכת למשימה כמעט בלתי אפשרית. המפקדים נדרשים לדייק את פעולותיהם תחת לחץ קיצוני, תוך שהם מנסים למזער פגיעה באזרחים אל מול אויב המשתמש במגנים אנושיים.
הרשתות החברתיות הפכו לזירת קרב משנית, אך משמעותית לא פחות. תיעוד מיידי של הרס ופגיעה באזרחים מעצב את דעת הקהל העולמית, לעיתים ללא ההקשר המלא של המציאות המבצעית. ספנסר מסביר כי תופעה זו, אותה הוא מכנה "גינוי מבוסס תוצאות", מתבססת על התוצאות הנראות לעין - כמו מבנים הרוסים ונפגעים אזרחיים - מבלי להתחשב בשיקולים של עקרונות חוקי המלחמה, כמו מידתיות או הכרח צבאי, ובמאמצים הניכרים למניעת פגיעה באזרחים.
האופי הדואלי של חמאס מציב אתגר ייחודי בפני ישראל. כארגון השולט בעזה, חמאס משלב יכולות צבאיות קונבנציונליות עם טקטיקות גרילה, תוך שימוש במערכות חינוך ורווחה כמנוף שליטה באוכלוסייה. שליטה זו מאפשרת לארגון להפוך את עזה למבצר מורכב, המשלב מנהרות תת-קרקעיות ועמדות מבוצרות בלב אזורים אזרחיים.
מערך המנהרות המסועף מהווה יתרון טקטי משמעותי עבור חמאס. המנהרות מאפשרות תנועה חשאית ומתקפות פתע, ומאתגרות את היתרון הצבאי המסורתי של ישראל. ההתמודדות עם איום זה דורשת שילוב של טכנולוגיה מתקדמת, מודיעין איכותי ופעילות קרקעית.
לבסוף, ספנסר מדגיש כי העימות הנוכחי משקף שינוי עמוק באופי המלחמה המודרנית. הקרב בעזה אינו רק עימות מקומי, אלא חלק ממלחמת שליחים רחבה יותר, עם מעורבות של שחקנים אזוריים כמו איראן. הניסיון הישראלי בהתמודדות עם אתגרים אלו הופך אותה למעבדה חיה ללימוד אסטרטגיות חדשות בלוחמה עירונית, שתובנותיה רלוונטיות לצבאות ברחבי העולם.