צה"ל התיר הבוקר (שני) לפרסום כי סרן עומר נאוטרה, קצין צה״ל שנחטף בשבעה באוקטובר, הוגדר כעת כחלל. הרבצ״ר קבע את מותו של נאוטרה, שגופתו מוחזקת בעזה, לאחר בחינה של כלל הממצאים ועל בסיס מידע מהימן.
יש לציין כי בסרטונים של תפיסת הטנק שבפיקודו של נאוטרה נראה הקצין כשהוא נשבה חי ופצוע. על פי האינדיקציות שבידי מערכת הביטחון הוא נהרג באותו יום כשהוא בידי השובים שלו.
נאוטרה ז"ל, אזרח ישראלי-אמריקאי וחייל בודד בן 23 מקיבוץ אפיקים, שירת כמפקד מחלקת טנקים בגדוד 77, 'עוצבת סער מגולן' (7), ונחטף ב-7 באוקטובר בעת מילוי תפקידו כמפקד טנק במוצב "הבית הלבן". יחד איתו נחטפו נמרוד כהן, התותחן, שקד דהן ז"ל נהג הטנק ועוז דניאל ז"ל הטען-קשר.
נאוטרה עלה לישראל מארצות הברית במיוחד כדי להתגייס לצה"ל. ב־7 באוקטובר אשתקד הוא הוקפץ לגדר הגבול בעזה עם צוות הטנק שלו ונפל בשבי בשעות הראשונות של מתקפת הפתע.
"בשבר גדול"
תמר צוהר, סבתו של נאוטרה ז"ל סיפרה בכאב ב-103FM: "הבת שלי קיבלה את ההודעה בארה"ב דרך קצין הקישור שלנו, והיא שיתפה אותנו הבוקר. ההודעה הרשמית של צה"ל היא שהוא נהרג ב־7 באוקטובר.
אנחנו כרגע בשבר גדול. היו לנו הרבה תקוות, 423 ימים אנחנו מתרוצצים בכל מקום אפשרי ומדברים ומספרים על עומר שלנו איזה נסיך הוא, איזה מנהיג הוא, איזה מדהים הוא ולקבל הודעה כזו, המילה שובר היא קטנה. צריך הרבה כוחות כדי להקים את עצמנו ולנסות להמשיך לזכור אותו כמו שהכרנו אותו ולהתחזק זה בזה. זה מה שיש לי להגיד כרגע".
"כל מקום שהגיע אליו הוא היה איש שמחבר בין כולם. הוא היה מאוד עצמאי וראינו אותו פחות ממה שהיינו רוצים. הוא כל הזמן היה בצבא. הלב נשבר, פשוט נשבר. אנחנו מקווים שלפחות הוא לא סבל כל התקופה הזאת כשאנחנו היינו באטרף, הוא נח בשלום על משכבו".
מטה המשפחות להחזרת החטופים פרסם הודעה לאחר היוודע דבר מותו של נאוטרה: "מטה משפחות החטופים מרכין ראש על נפילתו של סרן עומר נאוטרה ז״ל. אנו משתתפים בצערה הכבד של משפחת נאוטרה. עומר נאוטרה (21) נולד וגדל בארה׳׳ב ובחר לעלות לישראל כחייל בודד ולהתגייס לשריון, אחרי שנת מכינה במסגרת גרעין צבר. עומר אהב ספורט, שיחק כדורגל, כדורסל וכדורעף והיה קפטן של קבוצות ספורט בבית ספרו. משפחתו וחבריו העידו על אדם חם, אופטימי ואוהב אנשים ש'מאיר את החדר ברגע שהוא נכנס אליו'".
"עומר נחטף בשבעה באוקטובר עם חבריו לטנק: נמרוד כהן, שקד דהן ז׳׳ל ועוז דניאל ז׳׳ל. משפחתו התבשרה הבוקר על נפילתו בשבעה באוקטובר. עומר הותיר אחריו את הוריו רונן ואורנה ואת אחיו דניאל. גופתו של עומר עדיין מוחזקת בשבי חמאס".
באוקטובר ציינו בני משפחתו וחבריו של נאוטרה את יום הולדתו ה-23 - יום הולדת שני בשבי חמאס ברצועת עזה.
רונן נאוטרה, אביו, אמר אז: "בעבורנו הזמן עצר מלכת באותו יום שבת, אך כעם איננו יכולים להרשות לעצמנו להישאר במקום הזה. עלינו לדרוש מנהיגות שתפעל להשבתם של החטופים, כי ריפוי המדינה ושיקום החברה תלויים בכך. עומר, ביום הולדתך השני בשבי, אתה חסר לנו ולכל מי שמכיר אותך – עם החיוך, החיבוק, אהבת החיים ואהבת האדם. אנו נלחמים כאן ושם, כי אתה ישראל היפה, וישראל זקוקה לך כדי להתאושש ולשוב ליופייה".
אורנה נאוטרה, אמו של עומר, אמרה: "כעם, אנו זקוקים לעומר ולשאר החטופים בחזרה. קולותינו קוראים, בקול צלול וברור, לדרוש בכל תוקף את השבתו של עומר הביתה יחד עם כל השבויים והנעדרים. הקול הצלול הזה, בדומה לקולו של שופר, צריך שיתנשא מעל כל הרעשים שמסביב. כי הוא קול הנאמנות שלנו לערכי הציונות והיהדות ובלעדיהם, לא נהיה מי שאנו. עלינו לזכור כי האתוס של ערבות הדדית, של לא להותיר אף אחד מאחור, הוא הלב הפועם של עם ישראל. הוא הלב הפועם של עומר שלנו ועומר, הלב שלנו, שבוי בעזה ואנחנו צריכים להחזיר אותו הביתה. את כולם".
"התקווה היא חמצן עבורנו", אמרה אז גניה צוהר, דודתו של נאוטרה. "אני לא יודעת איך היינו שורדים בלי התקווה שמשהו ישתנה. במעגל כזה של תקווה אני בטוחה שכל אחד יוכל לשלוח את הכוחות לעומר, כדי שנזכה לראותו אותו כאן".
"השירות שלו היה קשה, אך הוא מעולם לא התלונן. בשבעה באוקטובר הוא נחטף על ידי החמאס אחרי שהסתער עם הטנק שלו שעלה באש. אנחנו יודעים שעומר נחטף בחיים. לא קיבלנו כל אות חיים מאז אותו יום. אנחנו רוצים לקבל במהרה את עומר הנחוש והחזק. תודה שאתם עוזרים לנו לייצר את התקווה הזו", אמרה דודתו.