ללא ימי חסד: האתגרים הניצבים בפני אביב כוכבי

כוכבי (54) מקבל מציאות מתוחה בגבולות המדינה במקביל למערכת בחירות רגישה. הקוקטייל הזה ידרוש ממנו לטפל בנושאים שוטפים ודחופים ולדחות עניינים ארוכי טווח: כמובן, תכנון ובניית הצבא שהוא רוצה בקדנציה שלו. נהוג לומר שהשנה הראשונה של הרמטכ"ל היא קריטית, ובה נקבעים לוחות הזמנים בדרך לשינויים הגדולים. אבל כאמור מערכת הבחירות בפתח, ויידרשו חודשים ארוכים עד שתתייצב הממשלה, ועד שימונו שר ביטחון ושר אוצר ותהליכים רבים יעברו לעמדת המתנה.
 

המצב הפוליטי הנוכחי יכול להוות גם יתרון עבור כוכבי: משום שהשלטון ומשרדיו השונים כמעט לא יהיו זמינים או רלוונטיים עבורו, עד שתקום ממשלה חדשה, הוא יוכל להעמיק את עבודת המטה ולעסוק בתכנון מבנה הצבא שהוא מעוניין להוביל: כוח אדם, תקציב רב־שנתי, היחסים עם החברה הישראלית. על הכסף ידברו מאוחר יותר. 
 

השעון הפלסטיני
 

אבל האקשן, כידוע, מתרחש בשטח ולא במשרדים. כוכבי מקבל את השרביט מגדי איזנקוט בזמן נפיץ. אומנם המציאות בימים אלה לא תואמת את אמירתו הדרמטית של ראש הממשלה נתניהו אחרי התפטרות שר הביטחון ליברמן לגבי הצפון, על הצורך הביטחוני המיוחד שם – בגלל המנהרות, שעליהן ידענו בדיעבד - אבל כאמור המציאות בימים אלה מורכבת בעיקר בגזרה הפלסטינית. 
 

אל"ם במיל' מיכאל מילשטיין, איש מודיעין ותיק שבתפקידו האחרון היה היועץ לעניינים פלסטיניים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים יואב (פולי) מרדכי, טוען שהפלסטינים ימשיכו להעסיק את הצבא בחודשים הקרובים. הוא צופה כי תיתכן הסלמה בתקופה רגישה מאוד של חוסר ודאות פנימית בישראל, בגלל הבחירות.

 

“השעון הפלסטיני מתקתק בקצב שונה מזה הישראלי", הוא אומר. “ההתנהלות שלהם לא תואמת את השאיפה הישראלית להקפאת המצב עד אחרי הבחירות. הזירה הזו תמשיך לבעבע". הרמטכ"ל היוצא איזנקוט התמודד בשנה האחרונה לתפקידו עם המתח שבין אופן הפעלת הכוח ברצועת עזה לבין הלך רוח פוליטי וציבורי. טענו, למשל, שהצבא רופס בתגובתו. עמדת הצבא, שנכונה גם ליהודה ושומרון: הפעלת כוח מעניקה מענה חלקי בהתמודדות עם הפלסטינים. יש לשלב בה מרכיבים אזרחיים והחלטות מדיניות.
 

העניין, כאמור, רגיש מאוד, גם מבחינה ציבורית. הוספת מייל באזור הדיג של הפלסטינים בעזה יכולה להפוך מיד לוויכוח פוליטי. כוכבי יידרש להרחיק את הפוליטיקה מצה"ל, אתגר גדול במיוחד בזמן מערכת בחירות, שבה לא פעם יש מי שמעוניין לצבור כוח אלקטורלי על חשבון הצבא. “הקשב של הדרג המדיני בתקופת בחירות משתנה, ההקשר של כל הערכה או המלצה מקבל משמעות פוליטית", מסביר תא"ל במיל' אלי בן־מאיר, לשעבר ראש חטיבת מחקר באמ"ן. “מהניסיון שלו, כוכבי בוודאי יודע שאפשר להעניק פרשנות שונה להערכה מודיעינית. הממשלה האחרונה לא בלטה במיוחד בהיעדר הדלפות מדיונים סגורים. בתקופה הקרובה הנושא הזה יהיה רגיש עוד יותר. עמדות שיוצגו על ידי הצבא עלולות לדלוף ולהיות מופנות חזרה אליו, כביקורת, מתוך אינטרס פוליטי. הרמטכ"ל יידרש לעור של פיל החל מהיום הראשון שלו בתפקיד".
 

אל"ם במיל' מילשטיין, מהראשונים שחזו את השלכות צעדות השיבה בעזה עוד לפני שהחלו, סבור כי המאמץ האחרון לקדם הסדרה ברצועה באמצעות כלים אזרחיים בלבד נתון תחת סימן שאלה. העימות הפנים־פלסטיני וההגבלות שמציבה ישראל על העברת הכסף הקטארי בעקבות הימשכות הטרור מקרבים אותנו, לדעתו, לסבב אלימות נוסף. כוכבי יהיה דמות מפתח בניסיון לשמור על יציבות ביטחונית. “הוא יהיה חייב להיות מעורב, משפיע וגם זהיר", מילשטיין אומר. “במקביל צריך גם לשמר את הנכס האסטרטגי של התיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית".
 

צה"ל מציב עיניים מול עזה ושטחי הגדה, אבל האיומים הגדולים באמת הם רחוקים יותר, ארוכי טווח, בחזית הצפונית. כוכבי מקבל את גבול רמת הגולן שבו יש לאיראן וחיזבאללה אינטרסים רבים. הארגון השיעי אף זומם להפוך את האזור לגבול של טרור. הרמטכ"ל הנכנס ימשיך במאבק של קודמו למנוע את התבססות טהרן בסוריה ואת הצטיידות חיזבאללה בטילים מדויקים, רק שהוא ייאלץ להתמודד עם העובדה שחלון ההזדמנויות לפעולה הולך ונסגר, משום שההשפעה הרוסית באזור רק הולכת וגדלה. חיל האוויר יידרש לשמור על האינטרסים של ישראל במציאות מורכבת מאוד. 

 

הדילמה המרכזית של ישראל בשנים הקרובות עשויה להיות סביב ההחלטה האם לתקוף בלבנון במידה שחיזבאללה ימשיך לפתח את פרויקט הטילים המדויקים שלו. החלטה כזו, בסבירות גבוהה, תוביל לעימות צבאי. קצין בכיר במילואים אומר שכאן יהיה המבחן האמיתי של כוכבי. הצבא ספג לאחרונה ביקורת קשה מצד אלוף במיל' יצחק בריק, לשעבר נציב קבילות החיילים, על המוכנות שלו למלחמה. כוכבי כיהן כסגן הרמטכ"ל. עכשיו הוא עובר לפרונט ויידרש לבחון לעומק את המוכנות הזו. האם צה"ל אכן ערוך לעימות בכמה זירות במקביל? תמונת המצב שכוכבי יגבש בחודשים הקרובים על מצב הצבא תהפוך לתוכנית העבודה לבניין הכוח: אמל"ח, ציוד וכמובן כוח אדם. 
 

לאחר שתקום ממשלה חדשה ויתמנה שר אוצר, יעמדו למבחן ההסכמות בין איזנקוט לשר משה כחלון. לצד הצלחת הרמטכ"ל הפורש לנהל תוכנית רב־שנתית, יש קולות של בכירים, גם בתוך הצבא, שטוענים שצה"ל שילם מחיר כבד מדי בקיצוץ מספר אנשי הקבע ושחובה להתנגד בתוקף לקיצוץ של חודשיים נוספים בשירות החובה. כוכבי יצטרך לשמר מערכת יחסים טובה מול האוצר, כפי שהייתה בתקופת איזנקוט, אבל גם לנהל מאבק במידת הצורך, כדי שצה"ל לא ייפרד מאינטרסים חיוניים נוספים שלו.
 

כפי שכבר יודע איזנקוט, האתגרים החברתיים והציבוריים של הרמטכ"ל לא פחות קשים ומורכבים מהצבאיים. די שנזכיר את פרשת אלאור אזריה. מעמדו של צה"ל כצבא העם עומד עדיין למבחן: הערכים של הצבא, שילוב נשים וגברים ביחידות שונות, השפעת רבנים וגם הטענה שכל חייל היום נדרש לפרקליט במהלך לחימה - נושאים אלה מטלטלים את החברה הישראלית, וכוכבי יידרש לעמוד מול ציבורים, מול גורמים שמנסים לשנות את ההוויה והאופי של צה"ל. איזנקוט הצליח להרחיק את חלקם לפני שחדרו לבסיס, אבל לא את הוויכוח הציבורי הנוקב.

 

תא"ל במיל בן־מאיר טוען למשל לחשיבות היחסים בין חילונים לדתיים בצבא. “הצבא נגרר אל תוך המתח ההולך וגובר בחברה הישראלית באופן שבו כבר יש פוטנציאל בעייתי", הוא אומר. “כוכבי יצטרך להפחית את המתח בתוך הצבא ולבודד אותו מרעשים חיצוניים".
 

גם תא"ל במיל' אורן אבמן, איש גולני ומפקד קורס מג"דים לשעבר, מביט יותר פנימה ופחות החוצה: “עוד לפני חיזבאללה, חמאס, סוריה ואיראן, האתגר הגדול הוא המשרתים בצה"ל. יש סכנה שהצבא יחדל להיות מגדלור של מצוינות. ככתם דיו שחור המתפשט על חולצה לבנה, החובבנות הופכת לתרבות. חוסר מקצועיות, נורמות נמוכות, אי־ירידה לפרטים וחניכה ללא להט ותשוקה יוצרים דור חדש של בינוניות. מהר מאוד זה הופך לנורמה. זה תהליך שקשה לזהות וקשה להודות בו. ללא ההכרה בכך לא יהיה מענה".
 

“האתוס של הלוחם בשנים האחרונות, בסדיר ובמילואים, הולך ונשחק. לתלות זאת רק בסיבות חיצוניות של תהליכים בחברה הישראלית, זו בריחה מהתמודדות. צריך להשקיע משאבים ולדאוג לאימונים איכותיים. יותר מוטיבציה, גאווה וגם תגמול. כך הכתם יקטן. הסכנה היא מבית, מבפנים, ולא מבחוץ. אומנם בחדר אוכל אחד בצה"ל מוצאים איכות שאין כמותה, אבל לא לעולם חוסן. צה"ל יודע מה צריך לעשות; הוא רק צריך לרצות לעשות".