נושא השבויים והנעדרים עלה השבוע שוב לכותרות, כשראש הממשלה בנימין נתניהו נועד עם משפחות גולדין, שאול, מנגיסטו וא-סייד. במהלך הפגישה נטשה לאה גולדין את החדר בזעם והטיחה בראש הממשלה "מעניין מדוע נזכרת בנו דווקא עכשיו, אחרי 5 שנים בהן לא עשית דבר. אנחנו לא צריכים נסיעה לניו יורק ומה שהצעת, כבר עשינו בעצמנו לפני שנתיים ובהצלחה מרובה".
אחיו של הדר גולדין, צור, אמר בראיון בלעדי למעריב, שיפורסם מחר, כי לקראת הפגישה הייתה תחושה שמשהו קורה: "ביום שני, ממש מהיום למחר, זומנו משפחות השבויים והנעדרים לפגישה דחופה בשלישי בצהריים עם ראש הממשלה", הוא אומר. "זהבה שאול, שלא נמצאת במצב בריאותי טוב, הייתה משוכנעת שראש הממשלה מייצר פעולה משמעותית בדרך להחזרת אורון. זה היה ניצול ציני של המשפחות לתעמולה והתחמקות מהביקורת הציבורית על צוק איתן", מאשים גולדין את נתניהו.
הבוקר התייחס לנושא ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי, שאמר בראיון ל"קבינט" ב-103FM כי "הנושא לא נזנח אבל יש לו עליות ומורדות. בעיניים הכואבות של המשפחה כל הזדמנות "מפוספסת" או לא מגיעה לידי ביטוי בסדרה, תיווך, מדינות זרות - הן חושבות שהמדינה צריכה להציב אולטימטום ש-'אם הבנים לא יחזרו נעשה לא נעשה פעולה כזאת או אחרת'".
"יש למשפחות סיבה טובה. הם רואים כסף שנכנס לרצועה, מדברים עכשיו על פארק הייטק. והן אומרת לעצמן שלא מתנים את השחרור תמורת תנאים.
מצבה של מדינת ישראל במלאת חמש שנים לצוק איתן, לצערי, הוא פחות טוב ברצועת עזה מאז בסיום המערכה. כולנו חשבנו, שר הביטחון וראש הממשלה הצהירו שעידן חדש ייפתח מול העולם הערבי כל זה לא קרה".
מישהו חשב שזה נשמע ריאלי?
"זה התברר כקשקושים. אבל בכל פעם אחרי קרב, מערכה, אובדן חיילים אנחנו תמיד מקווים. עדיין מקווים".
ספר לנו על תפקידך כמתאם, תכניס אותנו אל מאחורי הקלעים של עסקת חילופי שבויים. מה אמור לעשות מתאם ככדי לזרז פתרון? גם ממשלת ישראל צריכה לקבוע את המחיר.
"תפקיד המתאם הוא למצוא באמצעים מודיעיניים ומבצעיים לעשות עסקה. לצערנו אין מתנות חינם והיינו צריכים לשלם מה שהחמאס ביקש, והוא בכל פעם מעלה דרישות לפי המצב בשטח. לא ניצלנו אף מנוף אחד אפילו אם באמצעות המצרים, הקטארים, שליח האו"ם. למשל המגעים עם טורקיה, אפשר היה להתנות אי הליכה של המדינה להסדר או הבנות בתנאי שיחזירו את השבויים והנעדרים החיים ושאינם בין החיים".
"אחד הדברים שהכי כואבים בחברה הישראלית הוא תנאי הכליאה. המחבל מחלמיש מתחבק עם בני משפחתו, אסירים מקבלים ממיר ויכולים לראות מונדיאל בכלא. ממה אנחנו מפחדים?"
"זה אכן אחד הדברים הרגישים. גם העוסקים בנושא וגם המשפחות חושבים שאם נקשה את תנאי הכליאה של אסירי חמאס אז זה יהווה מנוף לחזרה מהירה של השבויים והנעדרים. הבעיה היא שמדינת ישראל חוששת מביקורת בינלאומית נוקבת. בעיניי זו שגיאה".
יש אמנה בינלאומית שאסירים צריכים לראות ספורט?
"צריך לתת להם שטח מחיה. בבתי הכלא מנוהלת מערכה מודיעינית ומבצעית, גם לחץ על מנהיגים. עד כמה הוא יכול לתת תוצאות? אין לדעת. אבל מדינת ישראל לא מיצתה אותו באופן רציני".
הרי מול חיזבאללה ישראל נכנסה למו"מ נמרץ. תוך שנה מביאה עסקה להחזרת רגב וגולדווסר. זה ארגון לא פחות תובעני. והמדינה משיגה הסכם מול חיזבאללה.
"מדינת ישראל יכולה להקשות את תנאיהם של האסירים. כאשר מנענו ביקורים זה עשה אפקט רציני ברצועת עזה. זאת החלטה של קבינט".
בשב"ס אומרים שכל נציב שמגיע מדבר על תנאי הכליאה. ומיד מסבירים לו שלא להתעסק איתם.
"אין ספק שהחמרת תנאי הכליאה מביאה למרידות ושביתות".
ועדת שמגר ישבה על המדוכה של מה מותר ועד כמה. זה קושר עכשיו את ידי ממשלת ישראל?
"נכון. כשאני הייתי בפוליטיקה כתבתי לראש הממשלה שני מכתבים שאני ממליץ ליישם ולעשות דיון בקבינט על דוח שמגר. עד היום זה לא קרה. באופן פורמלי מדינת ישראל לא אימצה ולו חלק מוועדת שמגר. זה היה מקל על הצד הנושא ונותן (הצד הישראלי). שם יש אילו מחירי מקסימום צריך ואפשר לשלם. מדינת ישראל לא אימצה את הדוח הזה".
אתה יודע על המחיר?
"אני יודע אבל כל עוד לא הוסר החיסיון ולא התקיים דיון פומבי, לא אדבר עליהם".
יש משפחות של חיילים ואזרחים של השבויים ברצועה, ואלה משפחות יחסית צנועות, ואין לחץ אמיתי על ראש הממשלה לפתור את זה.
"לחץ ציבורי מעולם לא היה המנוף העיקרי. אין ספק שלחץ עוזר ומשאיר את הנושא בכותרות. אבל החלטת נתניהו לגבי גלעד שליט הייתה החלטה פוליטית".
גלעד שליט הייתה עסקה מאוד בעייתית, ולמרות זאת ממשלת ישראל החליטה לבצע.
"נכון".