אלוף משנה במיל' אורי הלפרין, הוא איש מודיעין ותיק ודמות מוכרת בקהילת המודיעין. הוא מוכר לא רק בגלל תפקידי המודיעין הרבים בהם כיהן בצבא עד תפקיד קמ"ן פיקוד הדרום, בתקופות לחימה מורכבות וקשות לפני ואחרי ההתנתקות עד שנת 2006. עם סיום תפקידו בפיקוד הדרום, הוא מונה לתפקיד עוזר המודיעין של המזכיר הצבאי, ולמעשה בפועל – איש המודיעין של ראש הממשלה בלשכה, מי שמעביר לו מדי יום מידע חשוב בתחום המודיעיני, מכל קהילת המודיעין, אמ"ן שב"כ ומוסד. מתוקף התפקיד הזה, יועץ המודיעין בלשכת ראש הממשלה שותף לסודות מדינה רבים ונצמא בקשר גם עם בכירי הארגונים.
הלפרין, שכיהן בתפקיד במשך ארבע שנים, בכהונתם של אהוד אולמרט ובנימין נתניהו, אומנם כתב מאז שחרורו מספר מאמרי דעה אבל זהו הראיון הראשון שלו לתקשורת. הוא שוחח עם פרשננו הצבאי טל לב רם בפודקסט הצבאי של 103, וסיפר לו בין היתר על התפקיד החשוב שמילא, ועל אירועים גדולים שהתרחשו במהלך כהונתו, בהם תקיפת הכור הגרעיני בסוריה. "אני מאמין שבסביבתו של ראש הממשלה צריכים לעמוד האנשים הכי מקצועיים שיביאו לו אינפורמציה ויידעו לייעץ לו כשצריך", הסביר, "יש מעיין צוואר בקבוק של אינפורמציה הדורשת סינון בהבחנה בין עיקר וטפל לאוזנו של ראש הממשלה".
איש המודיעין הבכיר בדימוס טען בשיחה כי הורדת דרגת המזכיר הצבאי לדרגת תא"ל, לאור בקשת הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, היתה טעות. "המזכיר הצבאי הוא לא עוד רל"ש של גורם בכיר, המזכיר הצבאי הוא קצין שצריך בזמן אמת לתת את העצה והניסיון האישי שלו לצורך קבלת ההחלטות של ראש הממשלה ונכון שאלוף בעל ניסיון ימלא את התפקיד", הסביר, "אני מניח שיותר נוח לרמטכ"ל שיהיה מזכיר צבאי שהוא עושה את עבודתו הטכנית. אבל המזכיר הצבאי מייצג למעשה את כל מערכת הביטחון ולא רק את צה"ל ועובד ישירות מול ראש המוסד והשב"כ ולכן האוטוריטה שלו כאלוף מסייעת לראש הממשלה לסנן רעשים שיאפשרו לו לקבל החלטות טובות יותר". לטענתו, יש לשקול מחדש את ההחלטה. בין הבכירים שמילאו את התפקיד בעבר נמצא גם הרמטכ"ל לשעבר איזנקוט, שכיהן בו בדרגת תת אלוף. "נתניהו טעה עם קבלת הבקשה הזו, הוא היה צריך לעמוד על כך שלצידו יהיה קצין בכיר לא כזה שעלה מדרגת אלוף משנה לתת אלוף וזה תפקידו הראשון", אמר.
בהמשך השיחה חזר אל מאחורי הקלעים של מבצע עופרת יצוקה ותיאר את המחלוקות ששררו בין ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, הדרג הצבאי ומי שכיהן באותה התקופה כשר הביטחון – אהוד ברק. "במהלך המסכם של המבצע, אולמרט עמד על כך שהמהלך הצבאי לא יסתיים עד שלא נזקק הסכם מדיני חלוט בעוד שהדרג הצבאי לחץ לשפר עמדות על מנת להימנע מחיכוכים מיותר שעלולים להוביל לנפגעים", סיפר. במהלך השיחה בין השניים, עולה לא פעם הנקודה לפיה נדמה שהצבא מצפה מהקצינים שהוצבו בלשכת ראש הממשלה לבטא את עמדת צה"ל, אבל החשיבות לעיתים היא ביכולת גם לזהות בעיות בניתוח הערכת המצב שמציג הצבא לראש הממשלה בהיבטים שונים.
הוא שיחזר גם את הרגעים המותחים של תקיפת הכור בסוריה, וחזר להתרחשויות בחדר הקטן בבור בבסיס הקריה, בו נמצאים ראש הממשלה, שר הביטחון הרמטכ"ל ראש אמ"ן והוא כעוזר המודיעין: "המתח היה עצום ונסיבות התקיפה היו מיוחדות, ידענו שיש סיכוי שנקום בבוקר למלחמה ושתגובת הסורים לתקיפה עדיין לא ברורה". הוא הוסיף: "האינפורמציה הגיעה דרך פתק שהיה מיועד אלי וכלל את המידע לגבי התקיפה והתגובה הסורית הצפויה. אולמרט חטף אותו מידי עוד לפני שהספקתי להעביר את המידע בצורה מסודרת והקריא אותו לכולם".
"לעוזר המודיעין תפקיד חשוב גם בתכנון מהלכים מדיניים של הדרג המדיני", הוסיף הלפרין, "לעיתים, הדברים שאמרתי לא היו נעימים לראש הממשלה. למשל בתקופה הקריטית שכמעט נסגר הסכם בין ישראל לפלסטינים , אולמרט ואבו מאזן הלכו יד ביד לכיוון של הסדר מדיני". לדבריו, לאולמרט היה אינטרס פוליטי מובהק, לאור מצבו בשלהי הכהונה שלו אולי אף יותר מאידאולגיה, הוא רצה להשיג הסכם שלום עם הפלסטינים. "למרות הרצון שלו, המודיעין שהצגנו לו הראה שההישג לא בהכרח נמצא מעבר לפינה", סיכם.