הגדר המאתגרת: לאחר ארבעה חודשים שהחזיקה את הגזרה המתוחה של רצועת עזה, ירדה אתמול חטיבת גולני מהקו והוחלפה בחטיבת כפיר. אחת החוויות שיישא איתו סגן־אלוף אבי מרציאנו, מפקד גדוד 13 ב"חטיבה החומה", היא האתגר הנוסף שעמו התמודד הגדוד שלו לצד הפעילות המבצעית המוכרת: הפרות הסדר האלימות על גדר המערכת בצהרי יום שישי, שבוע אחרי שבוע.
 
מרציאנו ולוחמיו תפסו את גזרת הגבול הצפונית ביותר ברצועה, עד לקו דיווח אפס, במפגש עם הים התיכון, באזור קיבוץ זיקים. עבור מרציאנו - בן 33, אב לשלושה המתגורר בכפר הרא"ה - מדובר בסגירת מעגל אישית: לפני 15 שנה התגייס לגדוד 13 כלוחם, ולפני כארבעה חודשים נכנס לתפקיד מפקד הגדוד. משימתו הראשונה הייתה התעסוקה המבצעית בעזה. בימים הראשונים לתעסוקה הרגו לוחמיו פעיל מכוח הריסון של חמאס המוצב באזור הגדר. בצה"ל מיהרו להבהיר כי מדובר בטעות ואי־הבנה, ושלמעשה מדובר בשגיאה מבצעית של הכוח.
 
המג"ד מרציאנו אומר כי מבחינתו זה היה אירוע שממנו הפיק הגדוד לקחים רבים: "חידדנו את החושים להבנה - מי זה ומה זה, מתי ואיך, כאשר לכל מקום המאפיינים שלו. אלה המומחיות והאינטימיות שגדוד יוצר בגזרה המבצעית שלו, ואת זה בשבוע הראשון לא עשינו מספיק טוב. אבל למדנו מזה".
 

אני שואל את מרציאנו אם ללוחמים בשטח לא מורכב מדי להבדיל בין פעיל חמאס שנמצא סמוך מאוד לגדר לבין מחבל שמגיע לבצע פיגוע. "נקודת ההחלטה היא של המפקד בשטח", הוא ממהר להבהיר, "ואם הוא מרגיש שהוא נמצא תחת איום, אז הוא מכיר היטב את הוראות הפתיחה באש - והן ברורות ומובנות. גם במקרה שהיה גיבינו את מי שקיבל את ההחלטה לבצע ירי. עם זאת, היה מדובר בשגיאה מקצועית, ולמדנו ממנה".
 
בהמשך הקו רשם הגדוד לפחות שני מקרי היתקלויות שבהן מנע בהצלחה חדירה לישראל וחיסל מחבלים, כך שאת הקו הזה הם מסיימים בתחושת הצלחה. את סא"ל מרציאנו אני שואל מה חשב כששמע בתקשורת טענות כי חיילים מהססים לירות מחשש שהם יהיו חשופים להליכים משפטיים. המג"ד שולל את הטענה הזו לחלוטין: "אם הייתי מרגיש שהחיילים שלי לא מבינים את הוראות הפתיחה באש, הייתי פונה למפקדים הממונים עליי, למפקד החטיבה ולמפקד האוגדה. לשמחתי, אנחנו נמצאים בצבא שניתן לדבר בו עם המפקדים. אנחנו לא שמים את החיילים שלנו בסיטואציה שבה הוראות הפתיחה באש לא ברורות להם. לחיילים אנחנו הופכים את העסק מהרבה 'אפור' ל'שחור ולבן'. האפור יכול להיות אצלי, ובשביל זה יש מפקדים שאני מדבר איתם".
 
עם יד על הלב הוא מוסיף כי החיילים אינם מרגישים כבולים. "אין שום בעיה כזו. בגולני אנחנו נוהגים על פי המעשה. עובדה שהיה כאן מפקד ששגה וזה קורה, ואנחנו גיבינו אותו".
 
"הפרת סדר היא לא פיגוע"

סא"ל מרציאנו יודע לספר שתעסוקה מבצעית מול רצועת עזה, מבחינת הלוחמים, היא הבחירה המועדפת. זה סוג הפעילות הצבאית מול האיומים, וגם האתגרים. הגדוד אוהב לבוא לקו בעזה. אבל יש גם כאמור האתגר של ההתמודדות עם הפרות הסדר הסוערות לא פעם בימי שישי. "זו סוגיה ערכית שבוחנת את ערך הנחישות, ולכן צריך להגיע אליה מוכנים ומאוד בוגרים", הוא מסביר. "זה בעיקר אירוע של מפקדים שנמצאים בשטח. אתה צריך לנהל אותו ולא לתת לו לנהל אותך". 
 
החייל בשטח, מוסיף מרציאנו, מקבל הוראות פעולה ברורות. "גם כאן אנחנו מצמצמים לו את התחומים האפורים ל'שחור ולבן'. כשיש סכנת חיים, כמובן מסירים את האיום. ההבדלים בין המצבים השונים ברורים מאוד לחיילים. לא היו לנו אירועים שבהם חיילים הגיעו לדין פלילי או קרוב לזה, וגם לא לחקירות שלא לצורך. כשאנחנו פועלים כמו שצריך, על פי ההנחיות ושרשרת האישורים הנדרשת, אין כל סיבה שיהיו מקרים מסוג כזה".
 
והצלפים שלכם?
"איתם כבר בתחילת התעסוקה המבצעית אנחנו מדברים בצורה ישירה ומסבירים להם את מסגרת המציאות ברצועה. כלומר, באיזו סיטואציה הם יורים ומתי לא, מה התנאים לביצוע הירי ומי המפקד שמאשר להם את הירי ואת המטרה. בכך אנחנו, להערכתי, מצמצמים מאוד את מרחב הטעות. אנחנו גם מכירים את הזמנים, השעות, המספרים של המפגינים גם ברמת מספר האוטובוסים שיגיעו בהם ומתי. עם הזמן אתה וגם חלק מהאנשים יודעים לאפיין את האנשים שנמצאים בצד השני".
 
מה נחשב בעיניכם להישג?
"ההישגים הנדרשים מאיתנו ברורים מאוד: למנוע חדירה לשטח ישראל, למנוע פגיעה במכשול, אבל גם למזער את הנזק לצד השני. בסופו של דבר מדובר בעיקר בנערים ובילדים, ואין לנו כוונה ועניין לפגוע ללא צורך. אנחנו לא כאלה; אנחנו משתמשים בכל האמצעים הקיימים כדי לעמוד בהישגים הנדרשים, כמובן תחת התפיסה של ביטחון כוחותינו".
 
בהתייחסו לסוגיית הפעלת הכוח מול הגדר, יש למג"ד 13 דימוי משלו: "לפעמים זה כמו בישול - אתה לא מבשל אורז על אש גבוהה כל הזמן. לפעמים גם צריך להנמיך את האש. אנחנו חייבים להיות מדויקים, אבל לא צריך להתייחס להפרת סדר כמו לפיגוע. זה לא אותו דבר. הרי מי שנמצאים מולך בצד השני וזורקים אבנים הם בני נוער בגיל של הבת הגדולה שלי, וצריך לפעול בהתאם לכך. הם לא יכולים לקבל את אותה התייחסות כמו לשישה מחבלים שבאים לעשות פיגוע או מניחים מטען חבלה. בסך הכל, בארבעת החודשים שהעברנו פה בגזרה שהחזקנו, האירועים לא זלגו לצד שלנו. באזור הגדר, מאז חודש אוגוסט לא היו ניסיונות לביצוע פיגועים, ובשטח צה"ל הולך ומשלים את בניית המכשול הקרקעי".
 
מפקד הגדוד מרציאנו ולוחמיו נמצאים כבר עכשיו בתחילתו של אימון ברמת הגולן, שלו הם חיכו. אבל שנינו מבינים היטב בסיום השיחה שיש סיכוי טוב שכבר בתקופה הקרובה ניפגש שוב בעזה, לאחר שיקפיצו את הגדוד שלו מהאימון בשל התפתחויות מבצעיות בדרום.