הזנחה וטיפול רפואי כושל בחייל קרבי, שלווו בהשפלות מצד מפקדיו, שהביעו חוסר אמון בטענותיו, הביאו לאשפוזו בבית החולים באיחור של חודשים, בשלב שבו כבר מסתמן חשש שלקה במחלה כרונית ושנגרמה לו נכות קבועה. העניין נחקר בימים אלה בנציבות קבילות החיילים.
החייל, טוראי ע', התגייס לפלוגה המסייעת של גדוד השריון 330 בתחילת אפריל וכבר בתחילת הטירונות התלונן על כאבים בגבו. בחודש מאי, אחרי שבוע השדאות, סבל מפצע מדמם בידו, שטופל באיחור והזדהם. בעקבות זאת סבל מחום גבוה ומסימנים ראשוניים להתפתחות מחלה קשה.
בהמשך החריף הכאב שחש ע' בגבו, עד שהתקשה בהליכה, אך בבדיקות הרפואיות השונות שעבר לא אובחנה בעיה והוא טופל בעיקר במשככי כאבים. אלא שע' התקשה לתפקד והחל לצלוע. בתגובה על הצליעה, חיקה אותו אחד ממפקדי הכיתות במחלקה בפני החיילים האחרים.
למרות הקשיים והכאבים סיים ע' את הטירונות ואת מסע הכומתה ואף המשיך עם הפלוגה לאימון המתקדם. אלא שבסוף שבוע האימונים הראשון חש כאבים חזקים במפשעה וכשהתייצב ביום ראשון שלאחר מכן בבסיס, דיווח למפקדים כי הוא מתקשה ללכת. אלה טענו שהוא עושה הצגות. לטענת ע', באחת מהפסקות הצהריים מנע אחד המפקדים מחברו למחלקה של ע' להביא לו אוכל לשולחן. לטענת ע', המפקד אמר: "לא אכפת לי אם לע' כואב, הוא צריך ללכת בעצמו לחדר אוכל ולהביא לעצמו אוכל".
יום לאחר מכן, בהתערבות אחד ממפקדי המחלקות בפלוגה שראה את ע' צולע בחדר האוכל, הוא נשלח לבדיקת רופא בבסיס שיזפון, וגם זו לא הובילה לאבחנה או לקביעת פעולות נדרשות שאמורות היו לסייע באבחנה של המחלה. לטענת ע', המפקדים הישירים שלו המשיכו להתעלל בו מילולית בנוכחות של חיילים אחרים למחלקה, צחקו עליו, לא האמינו לטענותיו וכינו אותו בכיין ותינוק.
כשיצא ע' לחופשת סוף שבוע הוא חש שוב כאבים חזקים במפשעה. אז נלקח בסיוע בני משפחתו למרפאת ביקור רופא בכפר סבא, שם נרשמו לו ארבעה ימי גימלים (חופשת מחלה). הרופא הוסיף כי הוא מתרשם שישנה בעיה משמעותית ויש צורך בבדיקה מעמיקה, ויש לשקול ביצוע של בדיקת CT.
בתום ימי הגימלים חזר ע' לבסיס. כבר אחרי הלילה הראשון, התקשה ע' לקום מהמיטה, נוכח הכאבים שחש, אך אחד המפקדים הכריח אותו לצאת מהמיטה בצעקות, שיפסיק "לעשות הצגות". לטענת ע', רצף ההשפלות מצד המפקדים נמשך. כשהתקשה לעמוד ישר עם חבריו למחלקה בטור לפני חדר האוכל, צעק לו אחד המפקדים: "תעמוד, יא כוסית".
בחופשת סוף השבוע של 16 באוגוסט, בסיוע הוריו, פונה ע' לבית החולים תל השומר, שם בוצעה בו בדיקת CT שאבחנה כי ע' סובל מבעיה חמורה והוחלט לאשפזו. לדברי אביו, כשבבית החולים אמרו לע' כי הוא צריך לעבור ביופסיה, הוא פרץ בבכי ואמר: "סוף סוף מאמינים לי".
לטענת אביו, התנהלות מפקדיו של ע' המשיכה להיות אבסורדית גם לאחר אשפוזו בבית החולים. אחד המפקדים ביקש מע' שיצלם את עצמו בביה"ח, והוא אכן צילם את הצמיד שעל פרק ידו ושלח למפקדו.
בתל השומר אובחן ע' כסובל ממחלה זיהומית מסוכנת בשם אוסטומיליטיס, שההחלמה ממנה אורכת זמן רב והיא עלולה להפוך למחלה כרונית עם נכות קבועה, כמו במקרה של ע' המתקשה בהליכה. לנוכח מצבו הרפואי, שוחרר ע' מהצבא בפרופיל 24 למשך 12 חודשים, שבסיומם תתכנס ועדה רפואית כדי לקבוע את עתידו בצה"ל.
אביו של ע', ששירת 35 שנה בגופי ביטחון שונים, כתב בקבילה שהגיש: "אנחנו המומים מהתנהלות הצבא, המפקדים, הרופא וכל המערכת, שפגעה בבננו פיזית ונפשית, ופלטה אותו מהמערכת כאילו אין בו ערך". מדובר צה"ל נמסר: "פרטי האירוע מצויים בבירור נציב קבילות החיילים. עד לסיום הבדיקה, לא נוכל להתייחס לפרטיה".