כ-2.6 מיליון תושבים, המהווים כ-28% מאוכלוסיית המדינה, חיים ללא מיגון תקני, כך מתריע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח ביקורת נוקב על היערכות פיקוד העורף מפני איום טילים ורקטות שפורסם היום (שני). מחברי הדוח מתריעים עוד, כי תכניות הפינוי בעת הצורך בחירום לכ-50 אלף תושבים המתגוררים בשדרות ובקרית שמונה, טרם הושלמו.
מהממצאים גם עולה, כי כ-50 אלף תושבים מתגוררים עד תשעה ק"מ מגבול הצפון, חיים ללא מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם. בנוסף, כ-231,650 תושבים בישראל מתגוררים עד 40 ק"מ מגבול רצועת עזה ללא מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם. לכ-8,000 תושבים המתגוררים ב-17 יישובים סמוך לגבול אין יעד קליטה בעת הצורך בחירום. מהדו"ח עולה עוד, כי בישראל קיימים 12,601 מקלטים וכ-20% מתוכם (2,494) אינם כשירים (נכון לשנת 2019).
"מקלטים ציבוריים ביישובים הסמוכים לקו הגבול, שתושביהם עלולים להידרש לשהות בהם זמן ממושך, יכולים להיחשב כשירים מבחינת פיקוד העורף, למרות שלא מתקיימים בהם התנאים הפיזיים הנדרשים לשהות ממושכת", מתריעים עוד מחברי דו"ח הביקורת, וטוענים כי "הצפיפות במקלטים פרטיים משותפים עלולה לא לאפשר שהות ממושכת בתוכם".
בדו"ח צויין, כי למרות שביולי 2018 קבע הקבינט המדיני-ביטחוני, שתגובש תוכנית רב שנתית לשנים 2030-2019 למיגון העורף ולשיפור המוכנות לרעידות אדמה, התוכנית טרם גובשה ולא הוקצה לה מקור תקציבי, מה שמטיל בספק את מימושה. עוד נטען, כי טרם הוסדרו הסמכויות בין משרדי הביטחון וביטחון הפנים אודות הטיפול בעורף. זאת, למרות שביוני 2014 החליטה הממשלה להסדיר סמכויות אלו.
מבקר המדינה גם מצא ליקויים בתוכנית לפינוי אוכלוזסייה מקווי העימות: "תוכנית 'מלונית' לפינוי אוכלוסייה מקווי העימות, על פי קביעת רח"ל, מבוססת על עקרונות יסוד שגויים ויהיה קושי ביישומה. התוכנית החלופית שמגבשת רח"ל בימים אלו אינה עוסקת בפינוי יישובי גבול הצפון". עם זאת, נמצא במעקב, ששופר המענה למיגון העורף על ידי הוספת ממ"דים לכמיליון תושבים. "בשנים 2019-2014 השקיעה מערכת הביטחון כ- 400 מיליון שקל בשיפור מערך ההתרעה".
אנגלמן ממליץ שמשרדי האוצר, הביטחון, ביטחון הפנים ופיקוד העורף ישלימו את גיבושה של התוכנית למיגון העורף שנקבעה בהתאם להחלטת הקבינט מדיני-ביטחוני מיולי 2018 בעלות כוללת של חמישה מיליארד שקל.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "תזכיר חוק מוכנות המרחב האזרחי למצבי חירום במשק הופך על ידי שר הביטחון ביוני 2016 ומאז פועל משרד הביטחון מול משרדי הממשלה השונים, במטרה להגיע לנוסח מוסכם על כלל הגופים. כל עוד כיהנה ממשלת מעבר, לא ניתן היה לקדם את תהליכי החקיקה ועם כינונה של הממשלה ה-35 הותנע התהליך. משרד הביטחון מבצע בימים אלה את ההתאמות הנדרשות בטיוטת הצעת החוק לצורך קידומה".
ליקויים בהגנה על מתקנים מפני איום אווירי
מבקר המדינה מתח גם ביקורת על ההיערכות לאיום האווירי על ישראל. "מדינת ישראל נתונה לאיום אווירי חמור ונרחב, כגון טילים ורקטות, כאשר אומדן כמות האיומים האוויריים שיהיו בידי האויב בשנת 2020 עומד על מאות אלפים", מתריע אנגלמן בביקורת על ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים. בדו"ח נטען, כי מספטמבר 2000 עד לספטמבר 2019 נורו לישראל מרצועת עזה כ-21 אלף רקטות ופצצות מרגמה, אבל עם זאת, מספר מועט של מתקנים מוגנו מתוך אלו שאישרה ועדת השרים שנדרש למגנם.
המבקר מציין שעשרות מתקנים המיועדים למיגון פיזי נכללים ברשימה שבידי רח"ל. "על רח"ל להכין רשימת מתקנים חיוניים, שנדרש להסדיר את ההגנה עליהם ולהביאה בפני הקבינט המדיני-בטחוני", ממליץ מבקר המדינה – "על משרד הביטחון לסיים בהקדם את עבודת המטה בנושא תשתיות חיוניות בגופים מסויימים". עוד הוא ממליץ שמשרד הביטחון יכין תכנית עבודה להגנת המתקנים החיוניים ולבחון את מקורות מימונה.
המבקר קובע כי "בביקורת התגלו ליקויים בהיערכותם של משרד הביטחון, צה"ל, רח"ל, המל"ל וגופים נוספים, כל אחד בתחומו, בנושא ההגנה על תשתיות ומתקנים חיוניים בגופים מסויימים".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מדינת ישראל, בתיאום ובהובלה של משרד הביטחון ורח"ל, ביצעה קפיצת מדרגה משמעותית בשנים האחרונות בכל הקשור להיערכות להגנה על מתקנים חיוניים. בין השאר, גובשה רשימה אחת של מתקנים חיוניים ומועדפים, המשותפים לכלל הגורמים במדינה. במקביל, בוצע מיגון בפועל של מתקני תשתית אסטרטגיים, שהוגדרו כחיוניים ביותר לרציפות התפקודית של המשק בחירום. בימים אלה החל יישומה של תכנית מיגון נוספת של תשתיות חיוניות".