"הפיגוע הזה - טיפה בים": פיגוע הדקירה שאירע היום (רביעי) בצומת סגולה שבפתח תקווה, גרר את תגובתם של רבים במערכת הפוליטית והביטחונית. ביניהם, ליאור אקרמן, בכיר לשעבר בשירות הביטחון הכללי, שהתראיין בתוכניתם של בן כספית ואריה אלדד ב-103FM, והזהיר: "העובדה שמדובר במפגעים בודדים מהווה בעיה מודיעינית עבור השב"כ".
בן: לפני עשרה ימים בראש העין, אירוע שהשב"כ שמר בצו איסור פרסום עד שתפס את המחבל. היום, בצומת סגולה בפ"ת, למרבה הצער הפיגוע מצליח ופלסטיני דוקר למוות ישראלי בן 39. זה מתחיל להיראות כמו סוג של דפוס?
"כל פיגוע כזה הוא קשה מאוד, בטח כשיש קורבן הרוג. צריך להבין שמבחינת שב"כ זה לא שהיה שקט עד עכשיו ופתאום יש פיגועים. אם ניקח בחשבון ששב"כ בכל שנה נתונה בשנים האחרונות מסכל בין 400 ל-700 פיגועים בשנה שיוצאים מקרב מחבלים פלסטינים, אז עדיין צריך להבין ששני פיגועים שמצליחים זה טיפה בים, גם אם זה חמור מאוד. העובדה שמדובר במפגעים בודדים מהווה בעיה מודיעינית עבור השב"כ, מפני שלרוב לא מדובר בתשתיות, לבתכנון מוקדם בסיוע לאיסוף אמל"ח. מדובר באדם שקם בבוקר מתוך תסכול, מחליט שהוא רוצה לדקור יהודי ועושה את זה על דעת עצמו".
עוד הוסיף אקרמן: "מתווסף לכך אלמנט 'החקיינים'. ברגע שפיגוע אחד הצליח, ומישהו מזהה שמישהו דקר בראש העין, הוא אומר לעצמו 'הופה אפשר לדקור, אז בוא נחזור לזה'. הדבר הזה יכול להעיר כמובן חקיינים נוספים שינסו לפרוק את תסכולם בדקירת יהודים. לשמחתנו, רובם המוחלט לא מצליח, ואנחנו מדברים על מאות פיגועים בשנה. לומר שאפשר לחסום את כל הפיגועים לחלוטין, בעיקר שהם מגיעים מקרב שב"חים שנכנסים באופן חופשי למדינה, על אחת כמה וכמה כאלה שנכנסים לעבוד ברישיון, זה יהיה מעט יומרני מדי".
אריה: נדמה שמאז חג בקורבן, הפסיקו לנסות לעצור את השב"חים. זאת הייתה מדיניות או סתם הזנה?
"בסוגיית השב"חים אני עוסק כבר עשרות שנים, כתבתי עשרות מאמרים. האלמנט המוביל ביותר זאת פשוט הזנחה. מדינת ישראל יכולה לייצר כוח עבודה, והפלסטינים כמהים לצאת לעבוד בישראל – אפשר לייצר את זה בצורה מסודרת עם רישיונות ושייכנס רק מי שמורשה לעבוד, אלא מה? לאורך כל גדר ההפרדה יש פרצות שישראל לא דואגת לתקן וישראל יודעת שיש שם מעברים חופשיים, שלא לדבר על מקומות שבהם הגדר בכלל לא קיימת מכל מני סיבות אחרות. מי שרוצה להיכנס למדינת ישראל – יש לו גבול פרוץ ועושה מה שהוא רוצה. מה שאינו מתקבל על הדעת לחלוטין".
אריה: אז מה הטעם לקיים את המחסומים עם הבדיקות? הלוא רק מי שיש לו רישיון עובר במחסום.
"שאלה טובה באמת. בכל יום נתון בתקופה רגילה שוהים במדינת ישראל בין 60-50 אלף שב"חים. זה מעבר למי שיש רישיונות. נכון ש-99% מהם באים לעבוד ולא עושים פיגועים, אבל לנו אין שליטה. מדינת ישראל הריבונית מאפשרת לעשרות אלפי אזרחים זרים במדינה שאמור להיות לנו גבול איתה, להיכנס ולחדור לתוך המדינה באופן חופשי ולעבוד. חלקם חוזרים וחלקם נשארים ללון כאן".
בן: אתה קראת הרגע לרשות הפלסטינית מדינה וזה עלול לסבך אותך עם אריה.
"יישות, אני חוזר בי".
בן: רציתי לשאול אותך על הפגיעה המשמעותית בהרתעה של השב"כ, תחת העובדה שחלית בקורונה.
"כן, חשבתי שאני חסין משום מה, למרות שנזהרתי ונהגתי לפי כל הכללים, איכשהו זה הגיע אליי.
בן: זה נגיף שב"ח שהסתנן אליך.
"בדיוק. זה שלושה שבועות של סבל אמיתי. הייתי עם חום 38 מעלות, חולשה נוראית וחוסר תיאבון. לשמחתי, ללא בעיות נשימה ואובדן טעם וריח אבל הגעתי גם להתייבשות ופינוי לבית חולים. לא כיף, אבל בסוף עברנו את זה. נשארתי קצת עם חולשה".
אריה: אם נחזור לפיגוע היום, האם העובדה שמדובר כנראה באדם עם רישיון עבודה, תחייב את השב"כ לבדוק מחדש את כל אלה שנתנו להם אישורים?
"האנשים האלה נבדקים כל הזמן. מקרים מיוחדים, שיש עליהם מודיעין חמור, קשרי משפחה בעייתיים או רקע ועבר, עוברים לאבחון של שב"כ ודורשים את אישורו. זאת אומרת שאנשים שבסופו של דבר מאושרים להיכנס לישראל. אני לא חושב שצריך לעשות פה איזה שהוא שינוי, מאחר שאדם שהוא או קרוביו לא עשו פיגוע בעברם, אינו צריך לקום בבוקר על רקע הסתה בלתי פוסקת, שעשויב לגרום לו לדקור יהודים ולהפוך בחצי דקה מעלוב נפש לגיבור העם הפלסטיני. אלה מביאים אדם לשלוף סכין, לדקור – ובאותו רגע להפוך לגיבור לאומי".