השבוע האחרון היה קשה במיוחד עבור חיזבאללה בלבנון. ההודעה אתמול של יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי, על שיחות ישירות בין לבנון לישראל על סוגיית הגבולות בין שתי המדינות, חתמה את שרשרת הצרות שפקדה את הארגון השיעי. קדמו לכך נאומו של רה"מ בנימין נתניהו בעצרת האו"ם והודעת התפטרותו של ראש ממשלת לבנון החדש, מוסטפא אדיב, לאחר שלא הצליח להרכיב ממשלה חדשה.
מאז הפיצוץ המחריד לפני כחודשיים בנמל ביירות, בו נהרגו 170 בני אדם ונפצעו למעלה מ-6,000, מרגישים בחיזבאללה את הלחץ. הדיווחים הרבים במדינה, לפיהם האחריות לפיצוץ קשורה לאנשי חיזבאללה, לא מפחיתים מהתחושות הקשות. השבוע כאמור הודיע מוסטפא אדיב, מי שמונה לתפקיד ראש הממשלה החדש בידי הנשיא מישל עאון, כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה והוא מוותר על התענוג המפוקפק.
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, שלקח על עצמו את האחריות לשיקום המדינה לאחר האסון בנמל, האשים את חיזבאללה בכישלון המאמצים של אדיב: "חיזבאללה לא יכול להיות כוח צבאי נגד ישראל, כוח צבאי בלחימה בסוריה וגם מפלגה חשובה בפוליטיקה הלבנונית", אמר השבוע. רבים מאנשי חיזבאללה מיהרו לתקוף ברשת את אמירתו של מקרון, וקראו לו לא להתערב בענייני המדינה.
הפצע שנפער בחברה הלבנונית לאחר הפיצוץ המחריד עדיין שותת דם, ולכך סייע השבוע רה"מ בנימין נתניהו. בנאום מוקלט שנשא בעצרת האו"ם חשף נתניהו כיצד מאחסן ארגון חיזבאללה טילים וכלי נשק נוספים בקרבת האוכלוסייה האזרחית בלב ביירות. יחד עם זאת, אין צורך להיות מומחה לזירה הלבנונית על מנת להבין שאין בחשיפת רה"מ הפתעה אמיתית. נתניהו הוסיף בנאומו וקרא לתושבי ביירות לצאת ולהפגין נגד חיזבאללה, במחאה על סיכון חייהם.
מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, מיהר להגיב לנאומו של נתניהו ואף האשימו בשקרים. בפעולה מהירה ואולי אף מתוכננת, הזמין נסראללה עיתונאים מקומיים, להיווכח בעצמם לדבריו, כי אין אמת בדברי נתניהו וכי חיזבאללה כלל לא מחזיק בנשק מסוכן בלב הבירה הלבנונית. לדבריו של נסראללה הצטרף בהמשך גם משרד החוץ האיראני, שלעג לנתניהו וטען "שהוא מנצל את הבמה הבין-לאומית על מנת להפיץ שקרים שיסיטו את תשומת הלב ממשפטו".
אם נחזור להצהרה הדרמטית אתמול, על פתיחת השיחות בין לבנון וישראל, מעניינת במיוחד תהיה תגובת חיזבאללה. השרים אשכנזי ושטייניץ התייחסו אתמול להודעתו של ברי ואמרו כי השיחות הצפויות הן "פירותיו של משא ומתן חשאי המתנהל בין ממשלות ישראל ולבנון מזה כשנתיים ואף שלוש". ההנחה כי חיזבאללה לא היה מודע לשיחות במהלך הזמן הארוך הזה אינה סבירה, ותהיה זו לשון המעטה לומר שדעתו נוחה עם כל הסכם עתידי בין המדינות.
נוסף להצהרות יו"ר הפרלמנט הלבנוני והשרים בישראל, גם מזכיר המדינה האמריקאי פומפאו אישר את הדברים. מאוחר יותר התפרסמו דיווחים, לפיהם אומרים דיפלומטיים אמריקאיים בכירים כי "עמדת ארה"ב בנוגע לחיזבאללה לא השתנה, ובמבחינתם עדיין מדובר בארגון טרור. ארה"ב ממשיכה לעבוד מול ממשלת לבנון". אז אמנם אין כרגע ממשלה לבנונית, אבל האמריקאים טרחו להבהיר שחיזבאללה הוא לא פקטור מבחינתם, על אף שהיה חבר בממשלתו של חסן דיאב, שהתפטר לאחר האסון.
מה שעוד עשוי להטריד את מנוחתו של נסראללה בהודעה הלבנונית על השיחות להסדרת סוגיית הגבולות עם ישראל, היא שאלת הלגיטימיות של ארגון חיזבאללה בעיני החברה הלבנונית. אחת מהמטרות המוצהרות של הארגון היא לחימה נגד ישראל במאבק על גבולות הקו הכחול (קו הגבול הבין-לאומי בין ישראל ללבנון). אמנם אתמול פורסם כי השיחות צפויות לעסוק בעיקר בגבול הימי בין שתי המדינות, אולם מה מבטיח לנסראללה כי לא יעסקו השיחות גם, עכשיו או בעתיד, בגבולות היבשתיים? אחד מסלעי המחלוקת המשמעותיים ביותר עבור לבנון בכלל וחיזבאללה בפרט הן חוות שבעא בהר דוב. מאז נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון בלבנון לפני כ-20 שנה, קוראים אנשי חיזבאללה להחזרת השטח.
המאבק הצבאי של חיזבאללה מול ישראל בדרום לבנון הוא אחת מאבני היסוד של הארגון. הסכם בין ממשלות ישראל ולבנון בהחלט יכול להתפרש בציבור הלבנוני כערעור הלגיטימציה הצבאית והציבורית של הארגון, שכבר תקופה ארוכה לא נמצאת במצב טוב. יחד עם הזעם הרב המופנה כלפי אנשי הארגון בשנה האחרונה, במחאה על הסנקציות שמביא עמו הארגון למדינה והפגיעה הקשה בכלכלה, לא מן הנמנע כי יפעלו אנשיו בדרכים המוכרות לו (ולנו) על מנת לפגוע ואף לטרפד במאמצי השיחות הצפויים כבר לאחר חג סוכות.
השבוע פורסם כי בצה"ל החליטו לשמור על רמת הכוננות הגבוהה בגבול עם לבנון, למרות שמרבית הישראלים נמצאים בכלל בסגר. על אף שהשנה לא יצאו המוני בית ישראל אל הגנים ושמורות הטבע, במערכת הביטחון מבינים כי המצב בגבול עדיין נפיץ, לאחר שמזה חודשיים מנסה חיזבאללה לנקום את מות אנשיו. גם במקרה הזה יהיה תמים להניח כי מערכת הביטחון קיבלה בהפתעה את ההודעה אתמול על השיחות עם ממשלת לבנון.
סוגיה נוספת שלבטח מכאיבה מאוד לחיזבאללה ולפטרוניו בטהרן, היא התחממות היחסים בין ישראל לעולם הערבי הסוני. מזה שנים פועלת איראן להבטיח שהעולם השיעי במזרח התיכון יהפוך מאיים יותר ויותר עבור ישראל. הסכמי השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחרין, וההערכות הרבות בדבר הצטרפותן של מדינות נוספות, פוגעות משמעותית במדיניות זו, על אף שמדובר במדינות שאינן מקיימות יחסים עם איראן וחלקן אף רואות בה מדינת אויב. המציאות שמנסה איראן ליצור באזור מזה שנים ארוכות, לפיה אסור להכיר ביישות הציונית, הולכת וקורסת. זו תהיה סיבה נוספת עבור חיזבאללה לנסות ולהכות בישראל בנקודה כואבת.
על אף שהיה חבר בממשלה הלבנונית, אין לראות בחיזבאללה שותף לאינטרס הלבנוני להסדרת היחסים עם ישראל. אם עד עכשיו היה מעוניין הארגון לפגוע במטרה ישראלית, צבאית או אזרחית, נראה שהתלהבות זו רק צפויה להתגבר בתקופה הקרובה. במערכת הביטחון הישראלית, שעסוקה בימים אלה בעיקר במאבק בנגיף הקורונה, צריכים להבטיח שתוכניות אלו ישארו במגירה בה הן ממתינות.