בתום מאבק משפטי ארוך: שלושת שופטי בג"ץ קיבלו את עתירתו של הנער עילי ויל והורו לאפשר לו להתגייס לשירות קרבי, לאחר שביקש לשנות את מדיניות צה"ל שלפיה חולי הצליאק הרגישים לגלוטן מנועים מלשרת בקרבי. עד לפסק הדין לא יכלו בעלי הרגישות לגלוטן להתגייס ליחידות מובחרות כמו סיירות ויחידות מתמרנות ומסתערות, בשל טענה לבעיות רפואיות ולוגיסטיות.
פניות שהוגשו במשך השנים לצבא לא הביאו לשינוי המדיניות וגם פניות שקדמו לעתירה העלו חרס. במסגרת העתירה שהגיש ויל באמצעות עו"ד יניב מטלס, הוא טען נגד האפליה כלפי חולי הצליאק ואי־מתן ההזדמנות השווה והנאותה לשרת בצה"ל לפי כושרם ויכולתם.
בעקבות העתירה ולנוכח הממצאים שהובאו בה, לרבות חוות דעת רפואיות, נדרש הצבא לקיים עבודת מטה, ובסיומה הוחלט לקבל את הסעדים המבוקשים בעתירה ולאפשר לחולי צליאק להתגייס ליחידות המובחרות בכלל, וויל עצמו זומן למיון סיירות. בכך באה לקצה אפליה ארוכת שנים כלפי חולי הצליאק וניתנת להם האפשרות לשרת בצבא באופן המיטבי עבור המדינה ועבורם.
בפסק הדין כתבו השופטים נעם סולברג, גורג' קרא ואלכס שטיין כי "יגע אפוא העותר ומצא, לא נח ולא זע, עד אשר ניתנה לו ולאחרים כמותו אפשרות לשרת כלוחמים, לעבור חלוצים למען עמם ומדינתם. בעזרת ה', יעשה ויצליח, יתגייס בטוב ויחזור בשלום. גם צה"ל ראוי להכרת הטוב, על גישתו המכילה לחולי צליאק".
"אנו מברכים על התוצאה ההיסטורית החשובה לתת לחולי הצליאק מעמד שווה כשאר חיילי הצבא. כעת אלו יוכלו לשרת את מדינת ישראל, לרבות ביחידות המובחרות ביותר", סיכם עו"ד מטלס, "אני מבקש לברך את צה"ל על כי השכיל לערוך חשיבה מחודשת וראה לנגד עיניו ערך מוסף זה של מתן זכות שוויונית לשרת ביחידות המובחרות, המאפשרת לחלוציה ולטובי בניה ובנותיה, חדורי המוטיביציה, לשרת את מדינת ישראל באופן המיטבי והתואם את כישוריהם. טובה היא המדינה שאלה בניה".