במערכת הביטחון הודפים את הטענות שלפיהן אסון זיהום הים שהביא טונות של זפת אל חופי ישראל נגרם בגלל פגיעה של ישראל במכלית נפט איראנית.
לפי תחקיר שנעשה בישראל, הנפט זרם לים מהמכלית האיראנית אמרלד, אולם גם בתחקיר שביצע העיתון “טיימס” הלונדוני לא נמצא קשר בין אירוע הזיהום לפעולה צבאית של ישראל.
העיתון “וול סטריט ג’ורנל” דיווח בשבוע שעבר כי ישראל פגעה בלפחות 12 אוניות איראניות שניסו להבריח נפט, בעיקר לסוריה, תוך הפרת הסנקציות האמריקאיות, וגם נשק ואמצעי לחימה. שלשום פורסם ב”טיימס” הלונדוני כי תקיפה המיוחסת לישראל בים סוף באוקטובר 2019 נגד מכלית הנפט האיראנית סאביטי גרמה לזיהום נפט.
על פי “טיימס”, בחודש שעבר הוצמד מוקש ימי למכלית נפט לידי חופי לבנון, אולם לא פעולה זו גרמה לאסון הזפת, וגם בתחקיר העיתון “טיימס” לא נמצא קשר בין האסון האקולוגי לפעולה צבאית של ישראל לכאורה נגד הספינה.
הפרסום ב”טיימס” מציב אתגר משמעותי בפני ישראל, שהייתה מעדיפה כי העימות בזירה הימית מול איראן לא יחצה את רף העמימות. לכן בישראל גם לא הגיבו במישרין לטענות “טיימס”, שלפיהן היא אחראית לפגיעה באונייה האיראנית ב־2019, שגרמה לכאורה לזיהום חמור בים.
במערכת הביטחון רואים בהעברת הנפט מאיראן לסוריה אמצעי להלבנת כספי טרור. על פי הערכות, בעוד סוריה חייבת לאיראן עשרות מיליארדי דולרים, איראן מתקשה מאוד בהעברת כספים לחיזבאללה ולארגוני טרור בשל הפיקוח העולמי בנושא.
בישראל מזהים ציר ברור: באמצעות הסחר בנפט מגלגלת איראן את התשלומים לחיזבאללה. מדובר בפעולה פשוטה בשל הגבול המשותף בין לבנון לסוריה. בישראל חוששים כי הסרת הסנקציות מעל איראן בשל חזרתה למשא ומתן בסוגיית הגרעין תגדיל דרמטית גם את תקציבי הטרור שהיא מזרימה לאזור באמצעות העברה ישירה של כספים או באמצעות הסחר בנפט ובאמצעי לחימה.
אל מול המציאות הזו צפויה להתגבר המערכה בים בין ישראל לאיראן. האינטרס הישראלי הוא לנהל את המערכה תחת עמימות משני הצדדים. במשך יותר משנתיים שמרה איראן על עמימות, גם לאחר שאוניותיה נפגעו באופן מסתורי. גם מערכת הביטחון הישראלית לא מינפה תקשורתית את הפעולות הללו. בחודש האחרון הדברים השתנו: האירועים האחרונים והפרסומים בתקשורת מעצימים עוד יותר את המתיחות ואת הסכנה להסלמה.