הפרשן לענייני ערבים אבי יששכרוף והעיתונאי והעזתי סמי עובייד התייחסו בריאיון היום (חמישי) לתוכנית של סיון כהן ברדיו 103FM על ההסלמה הביטחונית בימים האחרונים. הפתיחת הדברים התייחס יששכרוף למהומות האלימות שפרצו בימים האחרונים בקרב ערביי ישראל, בפרט בערים המעורבות ואמר כי לא ניתן לומר שהדבר לא היה צפוי לחלוטין, אך הוא מודה כי הופתע מן העוצמה.
"זה היה צפוי ולא צפוי, אני לא חושב שציפינו למשהו בעוצמות האלה, באלימות הזאת שמתפרצת. אנחנו רצינו לחשוב כל השנים, שסך הכול, למרות שיש פה ערבים ויהודים, למדנו לחיות אחד עם השני. זה היה מנוגד לכל מה שראינו בחודשים האחרונים של מגמת שילוב ערבים בפוליטיקה ובתקשורת, מוכנות רע"מ לשבת בממשלה ימנית או בממשלת מרכז שמאל, הנכונות והרצון להשתלב, לפתע אנחנו מתעוררים לזה שיש הרבה אנשם שרואים במדינה אויב עדיין, וביהודים אויב, ומנגד יש לנו חתיכת חבורה של מופרעים פראי אדם ברברים שרואים בכול ערבי באשר הוא אויב, וצריך לפגוע בו ולהרביץ לו. עוצמת השנאה הזאת, אני חושב, הכתה בנו בתדהמה. ברובנו לפחות. יש מגמות גזענות בחברה הישראלית, אנחנו יודעים מאז ומתמיד, אבל עד כדי כך שזה גורם לאדם לרצות להרוג אדם בגלל שהוא יהודי או חילוני? זה חולני. אני הופתעתי ונדהמתי".
עד כמה זה בשוליים?
"ההזדהות בין הפלסטינים אזרחי ישראל לפלסטינים בגדה ובעזה זה לא חדש, השאלה מתי זה מגיע למעשים וזה מה שהדהים אותנו. זו שיש הזדהות, באוקטובר 2000 האינתיפאדה בשטחים גלשה מהר מאוד לתחומי הקו הירוק והיינו עדים להתפרצות אלימה של ערביי ישראל. זה לא מה שמפתיע אותנו, בקשר הזה בין הגדה, עזה והערבים אזרחי ישראל, אבל אולי קיננה בנו תקווה שמשהו מתוך הסיפור הזה השתנה. אבל אי אפשר להתעלם מההקשר התרבותי, חברתי, כלכלי שבמשך הרבה מאוד שנים מתייחסים לאנשים האלה כאויבים, ככאלה שנוהרים בהמוניהם לקלפיות, שראש הממשלה מסמן אותם כאויב, השר לבטחון פנים מסמן אותם כאויב, למרות הפליק-פלאק לאחור שעשה בחודשים האחרונים".
בהמשך התייחס יששכרוף להתעצמות התקיפות בעזה במהלך היומיים האחרונים כשברקע קיימים דיבורים על הרחבת פעילות צה"ל באזור לקראת תרחיש של כניסה קרקעית. "אני תהיתי מה זה אומר הרחבת המבצע, מספרים לנו שמכים בהם בכל הכוח והעוצמה, אתם לא מדברים על פעולה קרקעית. נגיד שיש דרדור מבוקר מהצד הישראלי. מהצד של חמאס צריך לומר, התמונה הבוקר של הניצחון היא של חמאס. הבוקר בתפילת החג בהר הבית מגוללים למטה פוסטר ענק של כל צמרת חמאס בהר הבית, לא פחות. הם השיגו את תמונת הניצחון, הם לא צריכים כלום".
עוד אמר יששכרוף כי משיחות שעשה עם גורמים בעזה הבוקר עולה הרושם כי יש יותר ויותר קולות בתוך רצועת עזה שרוצים להגיע להפסקת אש מאחר וחמאס השיג את תמונת הניצחון התודעתית. "מצידם להפסיק עכשיו, מה הם צריכים את הבלגאן? הם קעקעו בתודעה הישראלית והפלסטינית שמעכשיו הם בעל הבית ואם רוצים לדבר על להטיל מחסומים בשער שכם, מישהו בצד הישראלי יצטרך לחשוב טוב מאוד".
אבל אולי כל המדיניות הזאת, כל מה שקרה עם משטרת ישראל ומדיניות ההבלגה בהר הבית ובירושלים שבועות ארוכים, מכמה סרטונים בטיקטוק זה התרחב, אולי זה כישלון טוטלי?
"הכישלון של המדיניות לא באשר לירושלים והערבים בישראל, הכישלון של המדיניות מתחיל ונגמר בחמאס ובעזה, בעצם המחשבה שאנחנו נוכל להאכיל את המפלצת הזאת בקצת אוכל נוסח 30 מיליון שקל בחודש".
בהמשך, הצטרף לשידור העיתונאי סמי עובייד, תושב עזה, שדיבר על המצב ברצועה. על הטענה כי החמאס השתמש בכסף הקטארי עבור התחמשות במקום לדאוג לאוכלוסייה האזרחית, אמר עובייד: "בעזה חיים בעוני באבטלה ואין מים אין חשמל. אנשים בעזה נמאס להם, אנחנו לא שוחרי רצח, אנחנו אוהבים את החיים ורוצים לחיות. אבל ממשלת ישראל שכחה את עזה ואמרה עזה היא שלטון של טרוריסטים כי חמאס שולט. תושבי עזה לא יכולים על חמאס ונגמר הסיפור".
אבל אנחנו מכירים את השחיתות השלטונית.
יששכרוף: "הנקודה זה לא הכספים, ה-30 מיליון דולר, רובם הגיעו למשפחות עניות. הבעיה אחרת, הייתה מדיניות מפלה של ממשלת ישראל במשך 12 שנים שאומרת מבחינת ממשלת נתניהו חמאס היה הפרטנר לעשות איתו עסקים, לא אבו מאזן והפת"ח שקרא לעשות שלום. לא, הוא הפך לפרטנר של ממשלת ישראל ופה התחילה השגיאה הגדולה".
עובייד: "מי הדליק את הגפרור במלחמה הזאת? מחמוד עבאס שדחה את הבחירות ברשות, הוא הדליק את המדורה של המלחמה בין חמאס וישראל ואנחנו התושבים סובלים מזה ומשלמים על זה. הוא לוקח את כל הכספים שמגיעים לעזה, הוא מרעיב את עזה. אנחנו חייבים להיות יחד שני העמים, אלוהים גזר עלינו שנחיה על כדור הארץ ביחד".