מחלקת לוחמת יבשה דיגיטלית בחטיבה הטכנולוגית ליבשה בצה"ל היא המקום שבו מפתחים את הלוחם העתידי של צה"ל. המטרה: לשפר את ההכשרה של הלוחמים, להתאים אותה ליכולותיהם ולהפוך אותם לחדים יותר ובעלי הכשרות המותאמות ליכולותיהם באופן אישי.
לשם כך צה"ל עושה שימוש בבינה מלאכותית, מפתח מערכות לפענוח טקטיקות לחימה ונעזר בטכנולוגיה מתקדמת בשביל לאפשר ללוחם להתעסק בעיקר בלחימה ובביצוע החלטות, כאשר המערכות המפותחות עושות את רוב עיבוד המידע. "המחלקה עוסקת בפרויקטים בכל עולמות הדיגיטל ובמערכות מבצעיות המשולבות אמצעי לחימה, בדגש על הקצה הטקטי", אומר אל"ם עידן בצלאל, ראש מחלקת לוחמת יבשה דיגיטלית.
"אנחנו עוסקים במספר עולמות תוכן. אחד מהם הוא עולם התקשורת הטקטית והניווט. בין היתר, אנו נעזרים במערכות תקשורת אלחוטיות, שחלק גדול מהן עובד לפי תוכנה שאנו מפתחים בתוך המחלקה. ישנם יישומים נוספים שמפתחים לצבא היבשה, בהם מערכות שמנגישות מודיעין. אנו עוסקים גם בפיתוח סימולטורים יחד עם התעשיות האזרחיות, לצד פיתוחים שלנו שמאפשרים לנו לצבור ידע ולהביא את הפיתוח לשטח בעלויות נמוכות".
עולם תוכן נוסף שבו עוסקת המחלקה מכונה "ענף דיגיטל טקטי". "המטרה היא לקצר כמה שיותר את סגירת מעגלי האש, לתת את המידע הנכון ובזמן מהמפקדה ועד החיל בשטח", מוסיף אל"מ בצלאל."אנו פועלים עם מערכות להגנת גבולות, מערכות סנסורים. אחת הדוגמאות לכך היא פרויקט 'גבול חכם וקטלני' בגזרת רצועת עזה (פיילוט שהחל בחודשים האחרונים ובו כוחותינו התנסו בטכניקות קרביות ואמל"ח שונים כדי להגיע למענה המשפר את ביטחון היישובים והכוחות – ל"נ)".
"אנו מביאים שם יכולות אוטונומיות צבאיות ראשונות, ולכן זהו אירוע פורץ דרך ברמה עולמית. בגזרת יהודה ושומרון הקמנו מרחבים חכמים שעוסקים בערים חכמות, כולל רישות המרחב במצלמות ויכולות אנליטיקה מתקדמות".
שטחי יהודה ושומרון הם אכן אחד המקומות הבולטים שבהם השימוש בטכנולוגיה מציל חיים ושומר על ביטחון התושבים. "היו שם מערכות שלא תקשרו אחת עם השנייה, חלקן מאוד מיושנות, ולא הביאו תפוקה מבצעית", מסביר אל"ם בצלאל, "צוות בהובלתנו עשה סדר, מיפה את המערכות ובנינו ארכיטקטורה שמאפשרת חיבור והנגשה אחת לשנייה.
בנינו מערכת מורכבת שמקבלת את המידע, עושה לו מניפולציה באמצעות בינה מלאכותית ומאפשרת הנגשת התרעות עד הקצה המבצעי. למעשה הליבה הזו מעבירה לכל אחת מהזרועות - אמ"ן, שב"כ, משטרת ישראל וכדומה - את המידע הדרוש ומקבלת מהם מידע בחזרה, כך שניתן לסגור את כל המעגלים האלו בזמן אמת".
אל"מ בצלאל מדגיש את החשיבות בפיתוח המערכות, שחלקן מעבירות מידע מסווג, בתוך צה"ל, בלי להסתמך על תעשיות אזרחיות: "ניווט ותקשורת הם תחומים שאתה לא רוצה לאמץ בהם מוצרים מבחוץ. אם אקח מוצר מדף בעולמות התקשורת, כנראה שגם לאויב שלי תהיה גישה אליו ולחולשות שלו. עולם אחר שאנו עובדים עליו בתוך הצבא הוא בינה מלאכותית. יש לנו מדור שעוסק רק באזורים של מיצוי מידע, ואנו מתחילים להתפתח".
"אנו עושים שימוש בטכנולוגיות מהעולם הזה, כמו משין לרנינג: לוקחים אמצעי תצפית סטנדרטיים, מפזרים בשטח ומפתחים מנועי זיהוי שיכולים לזהות אדם, רכב או מידע נוסף שרוצים להפיק מתמונה. המטרה היא לאפשר לאיש בעמדת התצפית להיות אפקטיבי בפעילות המבצעית שלו ולא לפספס דברים בתמונה. לשם כך נעזרים גם במכונות".
סיטואציות קיצוניות
מחלקת לוחמת יבשה דיגיטלית מורכבת מעתודאים במגמות הנדסת חשמל ומדעי המחשב. לכן הרוב הגדול שבהם כבר צבר ידע בתחום ומרגיש מחובר אליו, מה שללא ספק משפר את תחושת המורל והסיפוק האישי. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בסימולטורים, שכבר מכניסים תכנים מעולמות הגיימינג כמו מנועי פיתוח משחקים ומציאות מדומה.
"שאלנו בשטח את אחד המג"דים מה חסר כדי לשפר את האפקטיביות", מספר אל"מ בצלאל. "הוא אמר לנו: אני מכיר את השטח, זה דבר נתון. לפני שאני אגש למבצע, אני רוצה לדמות עד כמה שאפשר את הסביבה המבצעית. כך נולדה מערכת 'מצד"ה'. זו מערכת בטכנולוגיה של גיימינג, שמאפשרת למשתמש לראות את השטח, לתכנן את המעצר, למקם את החיילים, לאפשר להם לשים את המשקפת ולראות כמה שיותר את הסביבה המבצעית מול העיניים - עד כמה שאפשר בסימולטור קטן".
כשעושים תרגילים חטיבתיים יש עומס של קרבות במשך ארבעה ימים, הלוחמים והמפקדים מוצפים במידע ונדרשים לקבל החלטות מהירות. בשביל זה נועדו הסימולטורים. זה משלים את אימון השטח, ושם אתה יכול לייצר ללוחמים סיטואציות קיצוניות שהן לא התנסו בהן, אבל חשובות לתרגול. יש סימולטרים שונים, מפעילות בשטח ועד להדמיה של סביבת הטנק, ככה שניתן לראות את הסינרגיה בצוות. לצד זה יש מדריכה שצופה ומתחקרת אותם, נותנת להם פידבק.
"יש גם אימוני פרט. בתחום הזה צה"ל עשה שינוי תפיסה בהיבט של אגירת הדאטה. כל המידע מהמאמנים והסימולטורים על כושר הלחימה - נאסף בזמן האימון. יש לדוגמה מתחם אימונים שבו החייל מחובר לחיישנים ועובר שבע או שמונה תחנות - כולל קליעה, ירי מצבים, בחינת מהירות תגובה, בובת קרב מגע ואפילו ירי במטווח וירטואלי. בסוף יום האימון, המידע הזה מעניק למפקד תמונת מצב על מה צריך לשפר, והוא יודע להכין תוכנית אימון פרסונלית עבור החייל".
ליבת הידע
החטיבה הטכנולוגית ליבשה מורכבת משמונה מחלקות, שמהוות את חוד החנית הטכנולוגית של צה"ל. מוצרי החטיבה עוברים ניסויים מחמירים ובדיקות איכות. אנשי היחידה מחפשים באופן תמידי למצוא "תרופה" שתקדים את "המכה" המבצעית. אחד האתגרים של היחידה הוא למצוא איזון בין שימוש במוצרים חדשים לבין פיתוח "מוצרי מדף" כראייה לעתיד.
"מה שמייחד אותנו ביחס לגופי תקשוב אחרים זה שאנו בסביבה המבצעית של הלוחם עד לדרג המג"ד והמח"ט", אומר אל"ם בצלאל. "זו גזרת הפעילות המרכזית שלנו, וכמובן שאנו מתעסקים גם במערכות ברמות גבוהות יותר במרחבים הרב־זרועיים. החיילים מגיעים מוזנים ממסלול עתודה, יש מתכנתים שמשובצים לשירות חובה וקבע, קצינים עוברים תוכנית הכשרה ומתקדמים לתפקידים של הובלת פרויקטים".
"הפיתוח נעשה בחלקו גם על ידי התעשיות האזרחיות, אבל רוב האינטגרציה מבוססת על פעולות שלנו ומתבצעת על ידינו בתוך המחלקה. החברות מגיעות לכאן ויושבות איתנו, לפעמים זה נמשך חודשים, אבל את ליבת הידע תמיד נחזיק בתוך הצבא. הדבר הזה דורש השקעה גם בטכנולוגיות, אבל גם באנשים ובשימור הידע".