הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, התייחס בשיחה עם כתבים צבאיים לנושאים הביטחוניים שעל הפרק, לרבות סוגיית הגרעין האיראני, המצב בלבנון וברצועת עזה. "התקדמות תוכנית הגרעין האירנית הובילה את צה"ל להאיץ את תוכניותיו המבצעיות. תקציב הביטחון שאושר לאחרונה מודע לכך".
לגבי המצב בעזה, אמר הרמטכ"ל בשיחה עם הכתבים הצבאיים: "עם סיום מבצע שומר החומות צה"ל נערך, במאמץ מרוכז, לאפשרות של מבצע נוסף בעזה". הוא הוסיף: "אנחנו לא מקבלים הפרת ריבונות, לא משנה מי עומד מאחוריה, וחמאס היא האחראית לכל מה שיקרה ברצועה".
בראש סדרי העדיפויות של צה"ל עומדת איראן, אך כבשגרה, עזה עלולה להיות זו שתדרוש את תשומת הלב והמשאבים של הצבא כבר בתקופה הקרובה. איראן לאחר שלב של התקדמות וקפיצה בתוכנית הגרעין שלה שנמשכה כשנה וחצי, לאחר הנטישה האמריקאית את ההסכם, נמצאת כעת בשלב של זחילה והיא עדיין לא פורצת לעבר השגת הנשק הגרעיני. גם היום סבורים בצה"ל כי בזמן שהייתה איראן במסגרת ההסכם היא עמדה בו. בצה"ל מאיצים את ההכנות התוכניות והאימונים לאופציה צבאית מול איראן במידה ולא תהיה אפשרות אחרת.
ההערכה הסבירה במערכת הביטחון היא כי לאור הקשיים במשא ומתן לחזרה להסכם, צפויה תקופה של דשדוש, שבה תדרש ישראל לגבש אסטרטגיה ותוכנית פעולה, כיצד לפעול במידה ואיראן תמשיך להתקדם לעבר הפצצה, כאשר שלב הדשדוש ללא הסכם עשוי להימשך גם כמה שנים.
בצה"ל, כמו בדרג המדיני, רואים בהסכם הגרעין הקודם הסכם רע, בעיקר בגלל שעם סיום התוקף הקודם שלו ב-2031, איראן הייתה יכולה להעשיר אורניום לכל רמה שחפצה בה. קודם לכן, תוכל אף להחזיק כמעט בכל סוגי הצנטריפוגות המתקדמות.
בנושאים אחרים הקשורים לפיתוח הנדרש על מנת לייצר נשק גרעיני, סבורים בישראל כי האיראנים גם בשנים האחרונות לא עשו עדיין כברת דרך משמעותית לפריצה לעבר הנשק הגרעיני. העמדה הישראלית מתנגדת לחזרה למסגרת ההסכם הקודם.
בישראל אף סבורים שבארצות הברית מבינים היטב את הבעיות הטמונות בהסכם הקודם, והאופציה המועדפת על האמריקאים היא חזרה קודם כל למסגרת ההסכם הקודם, ורק לאחריו לנהל משא ומתן להסכם משופר. אלא שפתרון זה אינו ישים, משום שלאיראן לא יהיה כל אינטרס לחתום על הסכם חדש. בדרג המדיני והצבאי כאחד, סבורים כי ללא איום צבאי אמין וסנקציות כבדות על איראן, לא יהיה ניתן להשיג הסכם גרעין משופר. לכן בעת הזו, ישנה סבירות גבוהה מאוד שלמרות סבבי השיחות בווינה, הסכם גרעין חדש לא נראה באופק.
האלוף טל קלמן, האחראי על איראן, אמון על ריכוז הכנת התוכניות המבצעיות לאפשרות של פעולה באיראן, שבנוסף לסוגיית הגרעין בצה"ל, גם החלו לבנות תוכניות להתמודדות עם האיום הבליסטי הקונבנציונלי ארוך הטווח. בצה"ל סבורים כי איראן רחוקה מהיעדים שהציבה לעצמה להתבססות באזור, והיו רוצים לראות את חיזבאללה והמיליציות בעיראק פעילות הרבה יותר כנגד ישראל.
בגבול לבנון
בלבנון, מאז ירי חיזבאללה לעבר הר דב לאחר התקיפה של מטוסי הקרב של חיל האוויר בתגובה לירי הרקטות של פלגי הטרור הפלסטינים, בישראלים מזהים כי חיזבאללה החלה לפעול מול אותם פעילי טרור פלסטינים, על מנת למנוע ירי נוסף.
בשנתיים וחצי האחרונות תקפה ישראל 31 מטרות תשתית של חיזבאללה, מחסנים, ציוד אמל"ח כאשר כחמישים אחוז מהם בחזית רמת הגולן והשאר בעומק סוריה.
לעומת הפרסומים האחרונים לפיהם לכאורה מצליחים הסורים ליירט חלק גדול מהטילים שנורים על ידי חיל האוויר במהלך הפעילות בסוריה, הנתונים של צה"ל מעידים כי למעשה מדוברים בפרסומים שהם בבחינת זיוף והרוב המוחלט של הטילים של חיל האוויר, גם בחודשים האחרונים, פוגעים במטרות על פי תוכנית.
לאחר אישור התקציב של צה"ל, בצבא מתכוונים להקצות כבר השנה כ-300 מיליון שקלים לבניית מכשול וגדר בגבול עם לבנון. בשנה הבאה ישוקעו מאות מיליונים נוספים.
רצועת עזה
בצה"ל יתמכו, במידה ויחזור השקט לרצועת עזה, להגדיל את מכסת הסוחרים שנכנסים מעזה לישראל על פי מדרגות מתוכננות בהדרגה עד לאלפי סוחרים יחד עם זאת בכל הקשור לשיקום נרחב של רצועת עזה לאחר במבצע האחרון בצמרת הצבא מתנגדים כי יעשו מהלכים רחבים לשיקום הרצועה מבלי שתיפתר סוגיית השבויים והנעדרים.
שלושה וחצי חודשים מאז מבצע שומר החומות, בצה"ל מאשרים את חשיפת "מעריב", כי במבצע "מכת ברק" להשמדת מנהרות המטרו במהלך המבצע, מספר פעילי חמאס שנהרגו במבצע היה נמוך הרבה יותר משהעריכו.
אחד הלקחים המרכזיים מעבר למבצע ההונאה שלא השיג את מטרתו, שאת מבצע החיסול הממוקד של בכירי החמאס, שבו תקף צה"ל במקביל בכירים בחמאס ובו נהרגו 18 בכירים ופעילים בחמאס ואת מבצע המטרו היה צריך לבצע במקביל שכן על פי חלק מההערכות בצבא, המבצע הוביל לכך שפעילי החמאס נזהרו מלהיכנס למנהרות והבינו את חלק מהיכולות של צה"ל.
בצבא עדיין מתנהל ויכוח לגבי כך, שבניגוד לתוכניות, לא בוצע במסגרת תרגיל ההונאה תמרון לשטח, שאולי היה מגביר את דילמות חמאס להתכונן ללחימה ולהיכנס למנהרות, לפני שהחל חיל האוויר לתקוף את המנהרות.
בתחקירים שעורך צה"ל לנסיבות פציעתו של לוחם מג"ב בראל חדריה שמואלי מירי אקדח של מחבל, במהלך הפרות הסדר, עולים כשלים ותקלות בתפקוד הכוחות.
הלקח המרכזי שעלה הוא כי היה צריך לפעול באופן אגרסיבי יותר על מנת שלא לאפשר לקבוצת המתפרעים הגדולה להגיע עד לחומת הבטון. יחד עם זאת, בצבא דוחים את הטענות כי הלוחמים הופקרו לכאורה בשטח עם הנחיות שכבלו את ידיהם.
בצבא מעריכים כי חלק מהבעיות שעלו בשטח קשורות לכך שבמשך תקופה לא התרחשו אירועים דומים שבעבר לפני למעלה משנה וחצי הכוחות והמפקדים בשטח היו מתורגלים ומאומנים בהתמודדות עם הפרות הסדר האלימות שהיו כמעט כחלק מהשגרה של הפעילות של הצבא במשך תקופה ארוכה.