יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה יחול השנה בימים שלישי ורביעי, ב'-ג' באייר תשפ"ב, 4-3 במאי 2022. כבכל השנה, יום הזיכרון יחל בטקס הממלכתי המערבי עם צפירת דומיה בת דקה. לאחר מכן יתקיימו ברחבי הארץ ערבי שירה לזכר הנופלים, כשהמרכזי שבהם הוא "ערב שירים לזכרם" בכנסת.
מדינת ישראל מתייחדת עם זכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, בשורה של טקסים ועצרות זיכרון שיתקיימו בכל רחבי הארץ. בשעה 11:00 תושמע צפירה בת שתי דקות, ולאחריה ייפתח בהר הרצל בירושלים טקס האזכרה המרכזי לחללי צה"ל. במקביל ייערכו טקסי אזכרה לנופלים בבתי העלמין הצבאיים ובאנדרטאות שונות ברחבי המדינה. בשעה 13:00 יתקיים בהר הרצל הטקס המרכזי לנפגעי פעולות האיבה.
אירועי יום הזיכרון נפתחו אתמול (שלישי) בשעה 20:00 בצפירה דומייה בת דקה, ובטקס הדלת נר הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, שהתקיים ברחבת הכותל המערבי במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, הרמטכ"ל אביב כוכבי ובני המשפחות השכולות. הנשיא אמר כי "הצפירה שהושמעה היא הרגע הטהור ביותר בלוח השנה הישראלי. רגע שמרטיט את נימי נפשנו. רגע של קריעת אבל גדולה ומרה. של זיכרונות, מלכויות ושופרות. התמצית של מדינת ישראל - מהיגון העמוק ביותר לנס העצמאות והתקומה".
הוא ציטט מדברי המשורר נתן יונתן ששכל במלחמת יום הכיפורים את בנו, סגן ליאור יונתן ז"ל, וכתב עליו כך: "ילד יפה שלי. אני שב ומת עליך, יום יום... יום יום אני חוזר ומת עליך... כל כך הרבה ילדות וילדים יפים. הכי יפים. ואתם, בני משפחת השכול האהובים והיקרים, שבים ומתים עליהם יום יום. ואין מנחם".
עוד הוסיף: "בנינו ובנותינו, אשר נפלו על הגנת המדינה - לחמו יחד ונפלו יחד. הם לא שאלו, ואיש לא שאל אותם, מי ימין ומי שמאל. מי דתי. מי חילוני. מי יהודי ומי לא יהודי. גם השכול לא שאל. לא אותם, ולא אתכם. הם נפלו ישראלים, על הגנת ישראל. הוויכוחים שוקטים בבתי העלמין. ובין המצבות, דממה".
הרמטכ"ל כוכבי אמר בטקס בכותל: "היום כמו בעבר, צה"ל מתמודד עם איומים ממספר זירות. אנחנו לא מאפשרים ליציבות הביטחונית היחסית להפוך לאשליה, ונותרים מפוכחים באשר לכוונות האויב. "סיכול הטרור נמשך מדי שבוע, מצפון ועד דרום. צה"ל מרתיע, יוזם ותוקף, יוצא מגבולות המדינה כדי להכות את האויב באוויר, בים וביבשה, בכל רחבי המזרח התיכון, ויוצא מגדרו כדי לממש את עיקרון ההגנה העצמית. דור אחר דור נשבע אמונים וקורא 'הנני' ומתייצב לשירות צבאי, ומגלם את ההפך מאלה שמתחמקים ואומרים 'אינני'".
הרמטכ"ל הזכיר בנאומו את חיים שטרומן ז"ל, ממייסדי קיבוץ עין חרוד, שנהרג ב־1938 במשימת סיור, את בנו משה שנהרג במלחמת העצמאות ב־1948, את נכדו חיים שנקרא על שמו ונהרג בפשיטה על האי גרין ב־1969, וכן נכד נוסף, אמיר ברין, שנהרג אף הוא כשהטנק שלו עלה על מוקש ליד תעלת סואץ ב־1970.
רא"ל כוכבי סיים את דבריו באומרו: "'נופלים ההולכים ראשונים' נהג לומר חיים שטורמן הסבא, וזה משפט שחקוק על קברו. במילים אחרות - מדינה בזכות ההולכים ראשונה, בזכות אלה שאומרים 'הנני'".
לפני הדלקת נר הזיכרון בכותל השתתף ראש הממשלה נפתלי בנט בטקס הממלכתי לפתיחת אירועי יום הזיכרון בבית יד לבנים בירושלים. בנאומו אמר בנט כי "יש לנו צבא חזק וארגוני ביטחון מעולים. שומר ישראל אינו נם ואינו ישן. אנחנו עומדים על המשמר מול האיומים הקרובים והרחוקים", אך הזהיר כי "אם חלילה הערבות ההדדית שלנו תיפרם, או נאפשר לכעס ולשנאה לאחוז בנו - בו ברגע אויבנו ינצלו זאת כדי לפגוע בנו".
"העם שלנו נושא על גופו את צלקות גן הפלגנות של אבותינו. איזה מחיר נורא שילמנו, 2,000 שנה בגלות, רק כי נכנענו לשנאת אחים. וכעת, ברוך ה', זכינו להזדמנות שלישית. מדינת ישראל שלנו", הוסיף.
"אחיי ואחיותיי, לא תהיה הזדמנות נוספת. אנחנו עכשיו בעשור השמיני של המדינה, העשור שמעולם עוד לא צלחנו כאומה מאוחדת. ניתנה לנו הזדמנות לתקן את חטא שנאת האחים של אבותינו, ולהיגמל מיצר הפלגנות שהחריב את עמנו", אמר בנט. "ההחלטה היא בידינו. נתווכח זה עם זה, אך לעולם, לעולם, לא נשנא איש את אחיו. מעל לכל נזכור שאנחנו משפחה אחת, זו חובתנו כלפי הנופלים".
יו"ר הכנסת מיקי לוי, שנאם אף הוא בטקס, אמר: "אהובינו שילמו בחייהם כדי שעם ישראל ימשיך לחיות בארצו. בואו נהיה ראויים להם. ביום הזה, שבו עם ישראל כולו מתייחד עם הנופלים ועם הנרצחים, בואו נבטיח לעצמנו להיות שונים. לנהל את הוויכוחים בינינו בכבוד הדדי. מתוך ראייה של אחים לגורל משותף".
שר הביטחון בני גנץ, פתח את טקס הקראת שמות הנופלים בהיכל הזיכרון בהרצל הרצל ואמר: "למה אנחנו עושים את זה? מה היא חשיבות הזיכרון הפרטי של כל אחד מאיתנו? השמות הפנים? רגעי החיים שאנו נוצרים בכל כוחנו, חוויות שהיו פעם ולפני הרבה שנים? הקראת השמות הזו, שם אחר שם אחר שם, והטקסים החוזרים בכל שנה - התשובה בעיניי היא אחת - החיים. אנו זוכרים הכל מפני שזו הדרך שלנו לחיות ולהותיר משהו מהם. זו הדרך להעביר לילדינו את מורשתם, שיכירו שפעם התהלך בינינו אדם שאהבנו יותר מכל והיה לו עולם ומלואו".
"התזוזה בין המוות לחיים היא חלק מהסיפור שלנו כאן. כפי שקריאת השם מותירה זכר מאנשים שהיו ואינם כאן פיזית. כך הקראת השמות בהיכל הזה, בו כל לבנה היא שם ופנים, סיפור שהוחמץ, אהבה שלא מומשה, פסגות שלא נכבשו. רצף החללים הם שרשרת התקומה. שם אחרי שם מייצרים רצף של אנשים שהקריבו עצמם למעננו החיים. הם הסיפור.. כל שם כזה הוא עולם שלם עבור המשפחה והחברים. כל השמות יחדיו, בעולם שלנו, אזרחי ישראל".
"מכובדיי, לצערי אין בישראל כמעט משפחה או בית שהשכול נפקד מהם. אני מחשיב את עצמי מפקד שכול. איבדתי הרבה בשדה הקרב. אנו מספרים על גבורתם כדי לזכור ולהזכיר למה אנחנו כאן ולשם מה ימשיכו נערים ונערות בני 18 ללבוש מדים, לשרת את המדינה ולחרף את נפשם", הוסיף השר.
עוד אמר גנץ כי "החברה הישראלית ראויה לנושא אחד שכולנו מתייחסים אליו ביראת קודש. זקוקים ליום הזה שבו נתייחד ונזכור את כולם. הראשונים שחלה עליהם האחריות היא מנהיגי הציבור שצריכים לשים מחלוקות בצד ולחבק ולזכור את הנופלים. חובה לחבק את המשפחות השכולות ולקבל באהבה את הביקורת. הם אלו ששילמו את מחיר תקומתנו וקיומנו. נחבק אותם לליבנו וכך נשמור על החברה, המורשת, הזיכרון והאחדות.אזרחי ישראל, כל הפנים והשמות כולם עומדים לפנינו, מחכים שנקריא ומוכיחים שהזיכרון איתנו והלוואי שנדע גם השנה כפרטים וכחברה לצמוח מהזיכרון ולכבד את השני. לחזק את החברה שמורכבת מאלפי הלבנים שפה ומחברות את כולנו כאומה חזקה וחסונה.נזכור שאין ארץ או מדינה אחרת ואין לנו חברה ישראלית אחרת".
אירועי יום הזיכרון
8:30 – הקראת שמות הנופלים בהיכל הזיכרון בהר הרצל
9:00 – ברחבת הסוכנות היהודית: טקס אזכרה לחיילים עולים מאוקראינה שנפלו בארץ, במעמד בני משפחותיהם שחולצו משם
11:00 – צפירה דומייה בת שתי דקות
11:02 – טקס יום הזיכרון המרכזי בהר הרצל בירושלים במעמד נשיא המדינה וראש הממשלה, וטקסי זיכרון בבתי העלמין הצבאיים
13:00 – טקס הזיכרון הממלכתי בהר הרצל לחללי פעולות האיבה
20:00 – נעילת יום הזיכרון ופתיחת טקס הדלקת המשואות בהר הרצל וחגיגות יום העצמאות ה־74 למדינת ישראל