יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, פנה היום (רביעי) לשר הביטחון, בני גנץ, בבקשה לעצור את הליך מינוי הרמטכ"ל. במכתב שנשלח לגנץ נכתב: ״מינוי רמטכ"ל הוא אחד המינויים הרגישים והחשובים לביטחון ישראל. לכן, ללא קשר לזהות המועמדים שהם כולם מפקדים מצוינים, הכרחי שמינוי זה יעשה בדרך ממלכתית והרחק מכל הקשר פוליטי".
לידיעת הקורא בני גנץ: זה הקריטריון החשוב ביותר בבחירת הרמטכ"ל הבא
גנץ הכריע: אלו שני המועמדים הסופיים לתפקיד הרמטכ"ל הבא
עוד נכתב: "מינוי בכירים צריך להיקבע על ידי ממשלה קבועה, ולא על ידי ממשלת מעבר בעיצומן של בחירות. כך נהגו בעבר ממשלות ישראל, כולל הממשלות בראשותי, וכך צריך לנהוג גם היום. הרמטכ"ל הנוכחי, רא"ל אביב כוכבי, מסיים את תפקידו ב-15 בינואר 2023, חודשיים וחצי שלמים אחר מועד הבחירות ב-1 בנובמבר. אם יש צורך בכך, הממשלה יכולה גם להאריך את תפקידו בכמה שבועות, כפי שנעשה בעבר במינויים דומים של ראש השב”כ וראש המוסד".
בסיום דבריו, ביקש נתניהו: " לא למנות את הרמטכ"ל הבא בתקופת הבחירות ולהותיר את מינוי הרמטכ"ל לממשלה הבאה שתקום, כפי שהיה נהוג תמיד. חשוב לי להדגיש: אין באמירה שלי כדי לשלול אף אחד מן המועמדים המוצעים שהם כולם ראויים לתפקיד. אבל צריך למנות את הרמטכ"ל הבא בדרך הנכונה והממלכתית על ידי ממשלה קבועה ויציבה שתקום אחרי הבחירות״.
בתגובה, השיב שר הביטחון: "מינוי רמטכ"ל הוא הכרחי לתפקוד מערכת הביטחון כולה וליציבות הפיקודית. קידום המינוי אושר על ידי היועמש"ית כפי שקרה גם בעבר. נתניהו כראש ממשלה ושר ביטחון לשעבר מודע לצרכים אלו היטב. הוא יודע שתהליך מינוי הרמטכ"ל מתחיל זמן רב מראש, ומודע היטב להשלכות של עיכוב במינוי. צר לי שנתניהו בוחר לגרור את הנושא להקשר הפוליטי באופן שעשוי לפגוע בביטחון ישראל ובצה"ל. הזמנתי את נתניהו להשמיע את עמדתו ולתרום לתהליך - גם במידה ויבחר שלא לבוא, אמשיך להתקדם בתהליך המקיף והמעמיק, ואמנה רמטכ"ל בשבועות הקרובים".
כזכור, גנץ חשף בוועידה הלאומית של "חדשות 13" כי לשכתו פנתה ללשכתו של יו"ר האופוזיציה על מנת להיוועץ עם האחרון בנוגע למינוי הרמטכ"ל. "אני חושב שזה נושא ממלכתי, הוא היה ראש הממשלה ושר הביטחון ודעתו חשובה, מקווה שהוא יענה בחיוב", אמר גנץ.
הפנייה לנתניהו נעשתה לאחר היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה כי חרף הקשיים במינוי רמטכ"ל בתקופת בחירות, אין מניעה משפטית להמשך הליך המינוי. בנימוקיה מסרה בהרב-מיארה כי "בנסיבות העניין הקונקרטיות, ובפרט נוכח האמור בחוות הדעת המקצועיות-ביטחוניות הסודיות שהובאו בפניה, הנוגעות לאתגרים ביטחוניים ייחודיים חריגים העומדים כעת בפני צה"ל, ולאחר שבחנה את מכלול נסיבות העניין עם כלל גורמי המקצוע הרלוונטיים בייעוץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה, הגיעה לכלל מסקנה כי קשיים אלה אינם עולים כדי מניעה משפטית".