ביקורת חריפה של המשטרה על ועדת השחרורים בעקבות הפיגוע שהתרחש הלילה (בין שבת לראשון) בירושלים. במשטרה טוענים כי ועדת השחרורים דחתה את המלצתה שלא לשחרר את האסיר, אמיר סידאווי, וגם את החלופה של המשטרה להצמיד לו אזיק אלקטרוני ושישהה במעצר בית.
במשטרה מציינים כי ועדת השחרורים דחתה את בקשותיה פעמיים - פעם אחת את המלצתה של המשטרה שלא לשחרר את האסיר ביוני 2020, ובפעם השנייה את הצעתה להצמיד לו אזיק אלקטרוני ושישהה במעצר בית בנובמבר 2021. למרות זאת, הוועדה החליטה להעניק לאסיר עם שחרורו הקלות, וכעת בכירים במשטרה מפנים אצבע מאשימה לעברה של הוועדה.
בתום מצוד נרחב: נלכד המחבל שביצע את הפיגוע בירושלים
רה"מ לפיד על פיגוע הירי בירושלים: "מדובר במפגע בודד, פועלים למניעת פיגועי חקיינות"
נציין כי אותו אסיר השתחרר מהכלא לאחר שהורשע בהשתתפות בקטטה אלימה בה נהרג אדם. למרות שהיה מדובר במאסר פלילי במשטרה התנגדו לשחרורו המוקדם בוועדת השחרורים, והתנו את השחרור בתנאים מחמירים על מנת שיהיה ניתן לפקח על האסיר.
עד ל-1 באוגוסט 2023, היינו בעוד כשנה, הוא היה מוגדר כאסיר ברישיון, אולם אמש, זמן קצר לאחר שחרורו, הוא נטל אקדח והגיע במטרה לבצע פיגוע לאומני. למרבה המזל האירוע הסתיים בפצועים בלבד. האסיר נתפס בתום מצוד אחריו.
בדיון בעניינו בוועדת השחרורים עלה כי "המשטרה מתנגדת לשחרורו המוקדם של האסיר הן בשל חומרת העבירות בהן הורשע, הן בשל מידע מודיעיני מאת שב"ס, והן בעיקר משום שלדעתה מדובר בסכסוך שטרם הסתיים. הוצג לעיוננו מידע מודיעי מאת שב"ס שלא ראינו לתת לו משקל. מדובר במידע שרובו ישן, דרגת מהימנותו אינה גבוהה ואינו חמור. המידע המודיעיני הוחזר לידי הפרקליט".
בהחלטה מציינת הוועדה כי האסיר היה אמור להשתלב באגף השיקום, אך בשל הקורונה האגף נסגר. למרות זאת, הוחלט לשלב אותו בתוכנית שיקומית, למרות שלא השתתף באגף השיקום, בשילוב פיקוח אלקטרוני.
"אסיר המבקש שחרור מוקדם נדרש לעמוד בשני תנאים מצטברים: כי הוא ראוי לשחרור וכי מסוכנותו לשלום הציבור פחתה. הגענו למסקנה שהאסיר עמד בשני התנאים הללו", נכתב בהחלטת מיוני 2020. "התנהגותו הייתה תקינה, מתחילת מאסרו השתלב במסגרות חינוך וטיפול שונות ובתעסוקה ובכולן דעת גורמי הטיפול הייתה חיובית".
"אמנם נכון, לאחר תקופת מאסר ארוכה עדיף היה השתלבות האסיר במצורה הדרגתית בחיי החברה הנורמטיבית, כששילוב באגף השיקום היה יכול לסייע לו בעניין זה. אולם לנוכח הקורונה אפשרות זו הפכה לבלתי מעשית. מדובר באסיר צעיר שעבר תהליך משמעותי בין כותלי בית הסובר ובעצם מיצה את האפשרויות הטיפוליות המוצעות לו בכלא".
"המשך שהותו בכלא לא זו בלבד שלא תתרום להמשך תהליך השיקום, אלא שחלילה יכולה לגרום לרגרסיה בהתנהגותו. לעומת זאת, תוכנית רש"א נותנת מענה מקיף לצרכי האסיר ומאפשרת לו השתלבות הדרגתית בחיי החברה הנורמטיבית. תוספת פיקוח אלקטרוני מציבה גבולות ברורים לאסיר ויש בכך כדי להוסיף גורם פיקוח נוסף. תוכנית רש"א תימשך עד תום תקופת הרישיון".
בהמשך, בנובמבר 2021, הגיש האסיר בקשה להסיר את האיזוק האלקטרוני ולצמצם את שעות מעצר הבית שלו, בטענה כי הוא זקוק לכך לצורך עבודתו כרתך. גם אז, המשטרה התנגדה אך בוועדת השחרורים פסקו בניגוד לעמדתה.
הוועדה ציינה בהחלטתה כי "משטרת ישראל מתנגדת להסרת האיזוק, שהינו אחד התנאים שנקבע וייעודו פיקוח על האסיר ברישיון. אם סבר השופט כי יש לקבוע תנאי זה אין מקום להסרתו. לעניין מעצר הבית הלילי קיימת הסכמה חלקית באופן שיאושרו יומיים קבועים בשבוע בהם מעצר הבית יצומצם לצורך עבודה בלבד".
"לאחר ששקלנו את נימוקי הבקשה ואת עמדת המשיבות אנו סבורות כי יש לקבל את הבקשה במלואה. מדובר באסיר אשר משוחרר מזה כ-14 חודשים וע"פ רש"א הינו אחד המטופלים החיוביים ביותר. האסיר משקיע בתהליך שיקומו ועבודתו מחייבת אותו לעבוד שעות מאוחרות על מנת להתקדם בתפקידו ולשפר את תנאי העסקתו. האסיר הוכיח כי ניתן לתת בו אמון", נטען בהחלטת הוועדה.