דניס זינובייב ז"ל, לוחם בחטיבת "כפיר" בן 18 מפתח תקווה, נהרג כתוצאה מפיצוץ רימון בחדר מגורים בבסיס צה"ל במרכז הארץ. על כך, סא"ל (מיל') ירון בוסקילה, מזכ"ל "הביטחוניסטים" שוחח הבוקר (שני) עם יואב מינץ ברדיו צפון 104.5. לדבריו, "השאלה העיקרית: מדוע החייל בחר לקחת את הרימון לחדר? זה קורה כשיש "אווירה של עבירה".

בפתח השיחה סיפר על הטרגדיה שהתרחשה בבסיס במרכז הארץ: "הפרטים המכרים הם שהחייל או חייל אחר אסף נפל רימון שיורים אותו ולא משליכים עם היד. רימון שנמצא בשטח ולא משלימים את הפעולה הפנימית הטכנית שגורמת להם להתפוצץ לאחר הירי. מה שנשאר שפשוט רק מנגנון הדריכה והפעולה הסתיים והם נשארים בשטח. הוא לקח אותו פנימה לחדר והשאיר תיק שלו. התברר שהוא לא היחיד אלא מצאו עוד רימון בתיק אחר. כנראה שאחד החיילים אולי בטעות בעט בתיק ולא ידע שיש בו רימון וגרם לפיצוץ כי מה שהיה חסר זה נגיעה או תזוזה ובסופו של דבר התפוצץ".

לאחר מכן, התייחס לכך שהמפקדים כלל לא ידעו על כך שדניס זינובייב ז"ל לקח עמו את הרימון. לדבריו, "יש המון שאות קשות. אני חושב שמיקום הרימון או למה לא התפוצץ, זו שאלה שולית כי הרימון נמצא בשטח. החיילים מוצאים את הרימונים בשטחים שבהם היו אימונים. יורים כל כך הרבה תחמושת שלא כל התחמושת שלא התפוצצה מאותרת. אבל יש נוהל מאד מאד ברור. כשרואים דבר כזה בשטח אסור לנגוע בו. צריך לסמן אותו באמצעים שיש ברשות החיילים ורק אחר כך באים ומפוצצים אותו ובטח ובטח לא אוספים אותו".

"השאלה העיקרית היא: מדוע החייל הזה וגם חייל אחר לאחר מכן, בחר לאסוף את הרימון ולקח אותו לחדר, כי זה מהאיסורים הבטיחותיים היותר ברורים שכל חייל מראשית יומו יודע שאסור לעשות. זה מצביע בעיקר על אירוע נורמטיבי מתחום הבטיחות. משמע, תמיד הייתי קורא לזה כמפקד: אווירה של עבירה. ז"א כאשר פועלים ועושים עבירה בטיחותית כל כך חמורה זה מצביע על אווירה בטיחותית לקויה וצריך ללמוד ולהבין מדוע החיילים האלה היו באווירה בטיחותית ונורמות בטיחותיות כל כך נמוכות עד כדי כך שאספו תחמושת לתוך החדר ושמו אותה בתיק", הוסיף.

הרצי הלוי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הרצי הלוי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בהמשך, נשאל האם ייתכן כי החייל לא ידע את ההוראות לגבי נפלים. סא"ל (מיל') בוסקיה השיב כי "לא חושב שיש סבירות כזאת. זה דבר ראשון שנאמר לו שמלמדים אותו לא לגעת בתחמושת שנמצאת בשטח. באמת השאלה הגדולה מדוע הוא אסף את הרימון. לכל חייל ברור שזה מסוכן ואני רק מעריך שזה נבע יותר מזלזול מאשר בחוסר ידיעה בהוראות הבטיחות. פה המקום של המפקדים מאד משמעותי. פעולות מניעה וחידוד הנחיות כדי שאירוע כזה לא יקרה".

בסיום, נשאל עד כמה נושא ההחניות לפקדים נמצא באחריות הרמטכ"ל. לדבריו, "כל מה שקורה באחריות הרמטכ"ל מא-עד-ת. מי שממונה על תחום הבטיחות בצה"ל זה ראש אגף מבצעים מתחתיו קצין הבטיחות הראשי של הצבא. עד שנות ה-90, 50 חיילים היו נהרגים בשנה. היום בתחום הבטיחות אנחנו לא במקום הזה. צה"ל עשה עבודה משמעותית כדי להוריד את כמות אירועי הבטיחות. בדיוק לפני שנה, שני חיילים בדובדבן בעטו ברימון במהלך אימון, הרימון התפוצץ והם נפצעו ואושפזו בבית חולים. זה מלמד שגם ביחידה מיוחדת כשיש אווירה של עבירה, אירועים מסוג זה יכולים לקרות".