אמו של סמ"ר שילה אמיר ז"ל ספדה: "נסיך שלנו, לימדת אותנו אהבה מה היא"

יממה לאחר שנהרג בפיגוע הירי סמוך לקדומים, לוחם צה״ל בסיירת גבעתי, סמל-ראשון שילה יוסף אמיר ז"ל הובא הבוקר (שישי) למנוחות בהר הרצל. "שילה, אנו עומדים כאן היום המומים וכואבים את האובדן הנורא", ספד לו מפקד סיירת גבעתי.

הותר לפרסום: לוחם צה"ל שילה יוסף אמיר נהרג בפיגוע הירי סמוך לקדומים

אמו ספדה לו: "גיבור שלי, אהוב שלי, אתה ידוע איך מרגישה אמא שלקחו לה את הבן המושלם? היפה והטוב והרגיש, הערכי. אתמול הרגשתי שלקחו ממני את נשמתי, את השמחה, את שארית כוחותיי, הלב מסרב להאמין, הוא נשבר לרסיסים, חיים שלנו, אתה יודע כמה קשה להחזיר פיקדון כמוך, פיקוד של 22 שנה של אהבה.

לימדת אותנו אהבה מה היא, אהבה לבית, להורים, לאחים, לחברים, לסבתא והעיקר אהבה למולדת. אותה הכי אהבת, הבנת את השליחות שלך ודבקת בה, כלום לא יהיה אותו דבר, חרב עלינו עולמנו, בי"ז בתמוז. איבדנו את הנסיך הזהוב, זהוב השיער שלנו עם החיוך הקסום והלב הענק, מי שהכיר את שילה יודע שלהיות בסביבתו זה להיות שמח, זה בעיקר לשמוע כמה הוא גאה להיות בן משפחת גבעתי, סיירת גבעתי, שסגול הפך להיות הצבע שלנו.

שילה שלנו לא יכלת לראות שמישהו עצוב, אבל אהוב שלי כל מה שהשארת אחריך זו משפחה שבורה, נוח על משכבך בשלום, תהיה מליץ יושר על עם ישראל, ריבונו של עולם, שמור על חיילי צה"ל שלנו, עשה שלום עלינו ועל כל עם ישראל ומצא לנו נחמה בתוך הכאב הבלתי נתפס הזה".

אביו, ספד גם הוא: "שילה בן יקר ואהוב שלנו, קשה לי המעמד הזה, אני לא מעכל שאני עומד מול עם ישראל ומספיד אותך, אהוב ליבי. איך ממשיכים הלאה בלעדיך? אוצר יקר ומלא שמחת חיים, שילה יקר, תמיד היית ראשון, ואחרון לעזוב, אהוב היית על המשפחה והחברים, נוכחותך הציפה בשמחה את כל סביבתך.

גם בלכתך לקחת את המשימה וחתרת ראשון למגע, וכך ספגת את האש. שילה אהבת חיינו, במותך ציוות לנו את החיים, לעולם תישאר בליבנו, ולך ריבונו של עולם, אנחנו נרדפים, על יושבינו בארצלנו שלנו וכי דבקנו בך אדוני אלוהינו, מכאן נשבעים אנחנו שנשמור על ארצנו לעד לנצח נצחים. ואתה שילה, מחמד אהוב, נוח על משבכך בשלום, ובבקשה ממך ריבונו של עולם, שמור והגן על חיילי צבא הגנה לישראל ועל ארצנו הקדושה".

אחותו של יוסף אמיר שיתפה: "שילה שלי, אח שלי, הנסיעה אתמול הביתה הייתה הכי ארוכה בחיי, הדרך לא נגמרה. אבל האמת היא שלא רציתי להגיע, כי ידעתי מה יש בצד השני. ידעתי שברגע שאכנס הבייתה זה יהפוך לאמיתי, אני לא מבינה ולא מעכלת. האור של הבית, עם הלב הענק הזה שלך, החיוך בעיניים והצחוק המתלגל, תמיד מוקף בחברים, אהוב, כל כך אהוב, אני לא מאמינה שאיבדתי אותך.

לא איבדתי רק אח, איבדתי גם חבר, היית לצדי בטוב וברע, איך תמיד ידעת לעודד, ידעת לזהות ברגישות שלך אם אני מבואסת. ידעת מתי להצחיק, ומתי סתם לשים שיר ברקע, איך לא הסכמת לוותר על הטיולים, על שיחות הנפש, להיות שותפה למה שעובר עליך, אני יודעת שעבדת יום יום כדי להיות תמיד יותר טוב, להשתפר, להיות האדם המדהים שאתה.

תודה שלימדת אותי מה זה שמחת חיים ואהבת אדם האמיתית בלי לשפוט, תודה שלימדת אותי על דאגה, לאבא ואמא, לסבתא, לחברים, למשפחה. תודה שהראת לי שאפשר להתגבר על כל מכשול, ולהשיג כל מטרה. אני לוקחת הכל איתי ומיישמת. שילה, כמה אהבת את הארץ שלנו, היית מוכן לעשות הכל, כדי להגן עליה, עלינו, לתת הכל בלי פחד בלי שאלות, זה מה שרצית לעשות גם בעתיד, וזה מה שעשית אתמול, גיבור שלנו, גיבור של מדינה שלמה, אני אוהב אותך,  אתה בלב שלנו תמיד".

אחיו, אמר בכאב: "אין שום היגיון שאני אכתוב לך הספד, כתבתי לך מכתב אישי ממני אליך - אתה איש של אנשים, ידעו על זה כל החברים שנאספו כאן, אנשים שנגעת בהם לאורך הדרך, ושאוהבים אותך אהבת נפש. בחור חכם מצחיק וכריזמטי, בימי שישי אני זוכר איך הצחוק שלך היה סימן שאתה בבית בשבת, ושהבית הולך להיות מלא בחברים עד השעות הקטנות של הלילה.

ברגע זה רוצה לשים זרקור על הצד שלא היה נגיש לכולם. אתה ילד טבע, אמן, ילד סקרן, יצירתי וחולמני. הלב הענק והרחב שלך גרם לך להרגיש הכל, לשים לב לכל ניואנס אנושי. שמחת, צחקת, נעלבת, כעסת ואהבת בווליום גבוה וזה לא תמיד היה קל. בשנים האחרונות ראיתי אותך מתבגר, נאבק בטוטאליות ובלי פשרות להגדיר את עצמך מחדש. לאורך כל התקופה הזאת ישבנו שעות על שעות, לצחוק ולדבר על העומק, על הנפש, מורכבות, חלומות וכאב, בשנים אלו גילית אותך מחדש כאח ומורה דרך, תודה על הזמן שהיה לנו ביחד והלוואי שהיינו זוכים לעוד ממנו. נוח על משכבך בשלום, אוהב אותך הרבה יותר מכל מה שאי פעם הרשיתי לעצמי להראות לך".

עוד הוסיף מפקד הסיירת: "התגייסת במרץ 21' לחטיבת גבעתי, ועברת בהצלחה את המסלול המאתגר על מנת להיות לוחם בסיירת ולבצע שירות משמעותי. לאורך השירות השתתפת במבצעים מורכבים, ראשון להתנגד, לבצע ולהילחם. חתרת למגע, לביצוע אחראי, היית אי של אמת, אמרת כל שעל ליבך באופן הישיר באמת, ביצעת את המשימה בהגדלת ראש ובגרות".

עוד אמר: "עבור חברך לצוות הייתה חבר טוב, איש שיחה, מכיל, קשוב ודואג, הייתה אהוב על חבריך, חיפשת לתת יותר. על אף האתגרים שאיתם התמודדת, המשכת בביצוע המשימות על הצד הטוב ביותר, אתמול למרות שיכולת לצאת הבית, בחרת להצטרף לפעילותה מבצעית, יחד עם לוחמי הסיירת למימוש משימתנו ומחוייבתנו לשמור על אזרחי ישראל. חתרת למגע ומנעת פגיעה באזרחים, נפגעת ונפלת חלל". 

חברו של יוסף אמיר, ספד לו גם כן: "לשילו תמיד היה אכפת מאחרים ולא מעצמו. אפילו שלא היה לנו הרבה זמן בבית, היינו מדברים ומתקשרים בטלפון. שילו תמיד לא היה אדם אנוכי, היה אוסף אותי לקניות לשבת. לא היה מי שיעזור לי, אבל הוא היה שם. אין אף אחד שהיה עושה את הדברים שהוא עשה. הוא היה המודל שלי לחיקוי. אמא ואבא של שילו, תהיו גאים בבן שגידלתם. גידלתם גיבור חזק, עם חוסר אנוכיות וחוסר פחד".

חבר אחר הוסיף: "שועל קרבות אמיתי. זה שכל אחד מהצוות היה רוצה להיות איתו במקומות הכי מסוכנים. שילו זה להתקשר לאנשים שסוגרים שבת, ולשאול אותם מה חסר להם".

דודתו של יוסף אמיר, ספדה: "שילה אהוב שלי, לא קולטת, נדמה שרק אתמול בירכתי אותך בחגיגת בר המצווה שלך, והיום אני עומדת פה ומספידה אותך. מקומם ולא נתפס, שילה עלם חמודות שלי, ילד עם נשמה ולב ענקי, צ'ארמר אמיתי, מחובר למשפחה, נכד אהוב ומיוחד של סבתא בת ה-92 שלנו, אותה דאגת לבקר בקביעות בכל יציאה לחופשה". 

עוד הוסיפה: "'אין על האוכל שלך סבתא' נהגת להגיד, אתמול כששמעה על הבשורה צעקה - 'למה אני צריכה לקבור אותו, הוא צריך לקבור אותי'. כמה קשה הפרידה ממך, אני עוד חשה את החיבוק החם ממך, כשבאת לבקר אותי אחרי ניתוח. ואת החיוך, החיוך הזה, אלוהים החיוך, את החיוך הזה בני העוולה שפגעו בך לא יצליחו למחוק לעולם, את החיוך הנפלא הזה, נישא כולנו עד היום האחרון".

השר ניר ברקת, מסר: "בשם ממשלת ישראל ועם ישראל כולו, אני מבקש להביע את הצער העמוק על נפילו של שילו יוסף ז"ל. משפחת אמיר היקרה, אין מילים שיקלו על כאבכם. אין דרך לנחם על אובדן של בן ואח שנגדע מאיתנו בטרם עת. רק נוכל להבטיח שמורשתו ודמותו תמשיך להאריך לנו את דרכנו".

אתמול, ספד לו הנשיא יצחק הרצוג: ״משתתף באבל הכבד על נפילתו של לוחם סיירת גבעתי, סמ״ר שילה יוסף אמיר ז״ל בהיתקלות עם מחבל בפיגוע היום אחר הצהרים בקדומים. מחזק את חבריו ולוחמים רבים הנמצאים כל העת על המשמר במשימות קשות ומורכבות. תנחומיי למשפחתו חבריו ואוהביו. יהי זכרו ברוך!״.

מחקירה ראשונית עולה כי המחבל שלף אקדח מחלון רכבו ומטווח קצר ביצע ירי לעבר הכוח הצבאי וסייר הביטחון, לאחר שאלה ניגשו אליו מאחר ועורר את חשדם. לאחר מכן, יצא מהרכב והחל במנוסה רגלית. כוח צבאי שהיה באזור ביצע ירי לעברו, חיסל אותו ובכך ככל הנראה מנע פיגוע קטלני יותר, לאחר שעל פי ההערכה או הסתובב סביב היישוב ונתקל בשערים סגורים. במערכת הביטחון סבורים כי המחבל הגיע לבדו.