מלחמת חרבות ברזל נכנסה היום (רביעי) ליומה ה-122. ד"ר עומר דוסטרי, מומחה לאסטרטגיה צבאית ולביטחון לאומי, חוקר ב"מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון" ובתנועת "הביטחוניסטים", אמר בשיחה עם "מעריב" כי כבר כעת נותר לומר ש"המלחמה בעזה היא הצלחה צבאית חסרת-תקדים מבחינה היסטורית".
"ההתקפה הגדולה ביותר מאז הקמת צה"ל": קרבות ח'אן יונס - לאן?
טור מערכת ב-WSJ: "די לתבוסתנות התקשורתית - ישראל מנצחת בעזה"
לדבריו, "עם כניסת המלחמה בעזה לחודשה החמישי, ניתן כבר להצהיר כי מסתמן שמדובר בהצלחה מרשימה מבחינת אסטרטגיה צבאית, ואף חסרת-תקדים מבחינה היסטורית – זאת בכפוף לכך שהממשלה הישראלית תיתן לצבא אור ירוק להשלים את המשימה ברפיח, ובכך לעמוד ביעד העליון שהציבה: פירוק היכולות השלטוניות והצבאיות של חמאס", אמר.
על-מנת לנתח באופן הטוב ביותר את המלחמה, ולהבין את גודל ההישג הצבאי, אומר ד"ר דוסטרי כי "יש לציין קודם כל את תמונת המצב האסטרטגית של האויב והזירה שבה פעל לפני תחילתה, וכן את התנאים והמגבלות שבהם נאלץ צה"ל לפעול. ראשית, חמאס התעצם לכדי צבא טרור לכל דבר, הכולל סדר-כח צבאי מאורגן וסדור של חמש חטיבות וכ-24 גדודים המונה כ-40 אלף מחבלים שהחזיקו באמצעי-לחימה מתקדמים, מפקדות עם טכנולוגיות ומערכות שליטה-ובקרה (שו"ב), ופיקוד-ושליטה (פו"ש); מערכים אוויריים, ימיים, יבשתיים (כולל יחידת קומנדו - הנוח'בה) ותקשורתיים (סב"ר ואלקטרוניקה)".
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
"מעל הכל, חמאס הצליח לבנות בעזה רשת מנהרות תת-קרקעיות באורך של כאלף קילומטר ובעומקים המגיעים לעשרות רבות של מטרים. מנהרות אלה משמשות כמפקדות, בונקרים, מחסני אמצעי-לחימה, מחסנים לוגיסטיים, ומוקדי תקיפה טקטיים בתוך ומחוץ לרצועה. על כל זאת יש להוסיף כ־20 אלף רקטות ופצצות מרגמה לטווחים שונים", הוסיף.
לדבריו, "שנית, עזה עצמה מהווה אתגר משמעותי לפעילות צבאית בשל צפיפות האוכלוסייה במקום, וקיומן של מחנות פליטים רבים. המלחמה בעזה הצריכה יכולות טקטיות מקצועיות ומדויקות של לחימה בשטח בנוי ובמרחב עירוני צפוף, זאת כאשר מאות אלפי עזתים נשארו במקומם ולא התפנו – הן בצפון הרצועה והן בדרומה".
"בנוסף על כך, חמאס ויתר ארגוני הטרור בעזה משתמשים באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי ואף כנקודות תקיפה נגד חיילי צה"ל. היכולת של חמאס להשתמש באוכלוסייה ובמבנים אזרחיים, אפשרה לצבא הטרור להכין מראש בתים ומבנים רבים שמולכדו לצורך משיכת צה"ל ופגיעה בהם, ולתכנן מקומות מסתור למארבים ולצליפה לקראת כניסה קרקעית של צה"ל לעזה. בתמרון עצמו, ובפשיטות ובטיהור של צה"ל בעזה, נתקל צה"ל תדיר במבנים אזרחיים שבהם אוחסנו אמצעי-לחימה טקטיים ורקטות, ובאזרחים – חלקם תמימים וחלקם מחבלים מוסווים - המבצעים מעקבים עבור חמאס ואף נשלחים למוות לצורך הסחת הדעת של כוחות צה"ל לקראת הסתערות של מחבלים לעברם", הדגיש.
עוד פירט כי "מגבלה נוספת שצה"ל נאלץ להתחשב בה, הינה כ-253 חטופים שהוחזקו בידי חמאס ערב הכניסה הקרקעית של צה"ל לעזה. מציאות זו ריסנה ועדיין מרסנת את הפעלת הכח של צה"ל הן מבחינת תקיפות אוויריות, והן מבחינת התמרון הצבאי, מחשש טבעי לשלומם של החטופים.
חשוב לציין - אין אף צבא בהיסטוריה המודרנית שנאלץ לפעול צבאית בתנאים ובמגבלות כאלה. לכן, למול אתגרים ומגבלות אלה, הוחלט בצה"ל על אסטרטגיה צבאית של תמרון איטי, מדורג וזהיר – אך עמוק, שורשי ומקצועי, בתוך עזה. זאת, לאחר כשבועיים של תקיפות אוויריות נרחבות, וריכוך השטח על-ידי ארטילריה ושריון. המטרה הראשית בצה"ל הייתה למוטט את היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, תוך שמירה ככל הניתן על חיי הלוחמים, בידיעה שחמאס למעשה מכותר ואין לו לאן לברוח.
בתוך ארבעה חודשים, וזאת על-אף הקצב האיטי שנבחר בכוונה, הצליח צה"ל לכבוש כמעט את כל שטח רצועת-עזה, למעט רפיח. מתוך חמש החטיבות של חמאס, פורקו כבר ארבע ואחת (חטיבת רפיח) עדיין נותרה. מתוך 24 גדודים של חמאס, 18 כבר הוכרעו. אחד נוסף נמצא על-סף הכרעה ברפיח. כ-10,000 מחבלים חוסלו ומספר דומה של מחבלים נפצעו ויצאו מכלל שימוש. המשמעות היא כי צה"ל השמיד כ-60 אחוזים מהכח הלוחם של חמאס. לצד זאת, הצליח צה"ל לצמצם את הירי הרקטי מהרצועה בכ-90 אחוזים, כשההערכות הן שנותרו בידי חמאס וארגוני הטרור כ-1,000 רקטות בלבד".
לדבריו, "חרף התקדים הצבאי היסטורי שבלחימה של צה"ל בעזה, מתחילת הכניסה הקרקעית נפלו ברצועה 225 חיילים (שכל אחד ואחד מהם הינו עולם ומלואו), בניגוד להיערכות מרחיקות-לכת בצה"ל ובמערכת הביטחון. מדובר בנתון נמוך מאוד של הרוגים בתמרון צבאי קרקעי ביחס לרמת ולכמות האיומים והיכולות של היריב, ודאי כשמדובר בארגוני טרור רצחניים שלא פועלים בהתאם לחוקי המלחמה הבין-לאומיים".
"מציאות זו הופכת את ההישגים של צה"ל בעזה למרשימים ביותר ולהיסטוריים מבחינה צבאית-אסטרטגית, ואין ספק שהן עוד ילומדו במכללות ובקורסי ההכשרות והתכנון של צבאות במדינות המערב, ואף במדינות נוספות. לצד זאת, צה"ל עדיין עומד בפני מספר אתגרים שיש בהם כדי לקבוע האם המשימה הצבאית תושלם, או לאו. ראשית, לרשות חמאס נותרו עדיין כ-20 אלף מחבלים, כך שהכוח הצבאי של הארגון עדיין לא הוכרע סופית. בנוסף, בכירי חמאס עדיין בחיים, בראשם יחיא סינאוור ומוחמד דף. לצד זאת, לישראל עוד דרך ארוכה מאוד בהשמדת כלל המנהרות בעזה – תהליך שיכול לקחת כשנה ואף יותר.
מעל הכל, אם ישראל רוצה לעמוד ביעד שהציבה – השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס – עליה לאפשר לצה"ל להמשיך את הלחימה ואת התמרון גם ברפיח, בדגש על השתלטות וכיבוש ציר פילדלפי, המהווה צינור החמצן העיקרי של חמאס בכל הנוגע להברחות אמצעי-לחימה", סיכם.