למרות שישראל לא נטלה אחריות באופן רשמי, גורמים רשמיים באיראן ממשיכים לשלוח מסרים מאיימים לאחר חיסולו בסוריה של מחמד רזא זאהדי, מי שהיה מפקד כוח קודס של "משמרות המהפכה", ושל בכירים נוספים בלב דמשק. בעקבות התגובה האיראנית המסתמנת העביר דובר צה"ל מסר אזהרה לאיראן ואמר כי "חיזקנו כוננות של יחידות לוחמות כנדרש איפה שהיה צריך, המטוסים ערוכים להתקפה. כוחות צה"ל עושים את המיטב במערכי ההגנה והתקפה בכל הגבולות וערוכים למגוון תרחישים". ד"ר עומר דוסטרי, חוקר ב"מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון" ובתנועת "הביטחוניסטים", התייחס הערב (חמישי) לדברים בשיחה עם "מעריב" ואמר כי "אסור לתת לאיראן להציב משוואה חדשה שבה ישראל תותקף לאחר כל חיסול שמיוחס לה".
גם טראמפ מעורב: ארה"ב, סעודיה וישראל בדרך ל"מגה דיל" בעזה
"גרוע מסינוואר": חשד להסתה נגד בן גביר וסמוטריץ'
"ישראל נערכת לתגובה איראנית על חיסולו של מפקד כח קודס האיראני בסוריה ולבנון, מוחמד רזא זאהדי ב-1 באפריל בדמשק", אמר בפתח השיחה. "איראן נאלצה להתמודד בעבר לא מעט עם אירועים דומים של חיסול בכירים, וגם אז הבטיחה להגיב. כך למשל, לאחר חיסול ראש תכנית הגרעין האיראנית, מוחסן פחריזדה בלב איראן. אולם במרבית המקרים, האיומים נותרו בגדר מילים ולא הפכו למעשים. ייתכן כי איראן משלמת מס רטוריקה גם הפעם, אך לישראל אין את הפריבילגיה לשגות בשאננות, ועליה להתכונן ברצינות המרבית למתקפה איראנית משמעותית".
כיצד איראן עלולה להגיב?
"בפני איראן מספר אפשרויות להגיב נגד ישראל. הנחת המוצא היא כי איראן לא תגיב באופן ישיר נגד ישראל מכיוון שהיא איננה מעוניינת במלחמה כוללת עם ישראל, שאולי אף תכלול מעורבות אמריקאית. תקיפה ישירה נגד ישראל כמוה כהכרזת מלחמה, וזאת כאשר ישראל לא לקחה אחריות רשמית על תקיפתה נגד הקונסוליה האיראנית בדמשק, כך שלאיראן אין לגיטימציה בינלאומית לתקוף את ישראל. בנוסף, איראן מבינה היטב כי תקיפה ישירה שלה נגד ישראל, משמעותה תגובה ישראלית שככל הנראה תנוצל לצרכי תקיפת תכנית הגרעין שלה, כולל מתקני העשרת אורניום, מחסני טילים, מפעלים לייצור אמצעי-לחימה ועוד".
"גם האפשרות שהתגובה תגיעה מלבנון אינה סבירה, שכן חיזבאללה אינו מעוניין במלחמה רחבה בעת הזו. העמקת שיגורי הטילים של חיזבאללה לאזור חיפה, למשל, או אף לאזור המרכז, משמעותה פתיחת מלחמה עם ישראל באופן מידי בניגוד לאינטרס של לבנון כמדינה ושל חיזבאללה שנתון ללחצים פנימיים גדולים לא לסבך את המדינה במלחמה. יש לציין כי לחיזבאללה הייתה הזדמנות לפתוח במלחמה מיידית לאחר ה-7 באוקטובר, אך ארגון הטרור השיעי נמנע מכך. קל וחומר שכעת, כאשר ישראל ערוכה בגבול הצפוני ואף הדפה חלקים נרחבים מכוחותיו קילומטרים אחורה, הסבירות לכך פחותה".
לדבריו, "סביר להניח כי אם איראן תחליט להגיב, היא תעשה זאת באמצעות מיליציות שיעיות הנתמכות על-ידה ממדינות אחרות, כגון סוריה, עיראק או תימן. ייתכן שאף מתקפה משולבת ממדינות אלה. אלו יכולות להשתמש בטילים איראניים מדויקים – בליסטיים או טילי שיוט – וב'להקות' כטב"מים מכיוון אחד או מכמה כיוונים כדי לנסות לבלבל את מערכות ההגנה של ישראל. במקביל, איראן עלולה לנסות להגביר את ניסיונות הפיגועים בשגרירויות, בקונסוליות ובמקומות יהודיים ונגד יעדים ישראליים במדינות שונות בעולם – כפי שהיא מנסה לעשות במשך שנים רבות".
בשל כך, הועלתה כוננות בנציגויות דיפלומטיות של ישראל ברחבי העולם. בחלק מהנציגויות העובדים לא יגיעו לעבודה בימים הקרובים.
כיצד ישראל צריכה לפעול לפני ואחרי המתקפה?
"עוד לפני תקיפה איראנית, ישראל חייבת להבהיר לעולם ולאיראן כי תקיפה נגדה תיענה בתגובה עוצמתית אדירה נגד יעדים איראניים, וכי אם איראן תתקוף ישירות את ישראל, המשמעות תהיה פגיעה ישראלית משמעותית בלב איראן. לצורך כך, ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל צריכים לדאוג שהאיומים האלה יושמעו באופן פומבי. בנוסף, על ישראל לדרוש מממשל ביידן לפרסם הודעה פומבית שבו הוא תומך בזכותה של ישראל להגן על עצמה, וכי ארצות-הברית תתייצב לצד ישראל במקרה של מלחמה אזורית".
ד"ר דוסטרי ציין כי "אם המודיעין הישראלי יצליח לאתר את ניסיון התקיפה במדינות השכנות, על ישראל כמובן לסכל זאת באופן מידי", והבהיר: "במקרה של תקיפה איראנית – ישירה או עקיפה – ישראל חייבת לעמוד באיומיה ולהגיב בעוצמה צבאית אדירה נגד יעדים איראניים בכל מקום שמהם התבצעה התקיפה. אסור לתת לאיראן להציב משוואה חדשה שבו ישראל תותקף לאחר כל חיסול שמיוחס לישראל".
כמו כן הוסיף, כי "איומי איראן מתלכדים עם התאריך של 'יום ירושלים האיראני' הקרוב. יום זה מתקיים מדי שנה ביום השישי האחרון של חודש הרמדאן ומתאפיין תדיר בהפגנות אנטי-ישראליות ברחבי איראן, ובמתקפות סייבר של קבוצות האקרים איראניות נגד יעדים ישראליים. לפיכך, הצטלבות האירועים, בתוספת למלחמה בעזה ולמתיחות בצפון, מגדילה את הסיכויים לתגובה איראנית משמעותית, ובהתאמה גם את ההסתברות לחישוב מוטעה (מיס-קלקולציה) בקרב מי מהצדדים, שעלול להוביל לפתיחת מלחמה אזורית".
דוקטור עומר דוסטרי הוא חוקר ב"מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון" ובתנועת "הביטחוניסטים".