סא"ל בדימוס אלי דקל חקר ברוב שירותו הצבאי מערכות תשתית בארצות ערב, וחקר את מצרים מעל ל-60 שנה. מאז פרישתו לגמלאות כראש ענף מחקר השטח והיעדים בחטיבת המחקר באמ"ן, המשיך דקל לעסוק בנושא כשמחקריו מבוססים בעיקר על צילומי לווין של גוגל (Google Earth). בשיחה שקיים היום (שלישי) עם "מעריב" הוא הסביר על מניעיה של מצרים לכינון עסקת חטופים בין ישראל לחמאס.
"למצרים יש עניין רב להכין עצמם לעימות צבאי במועד שייקבע במשוואת הכוחות העולמית. פעם היא הייתה מעצמה ערבית - אחרי שהכירה בישראל, הוקיעו אותה", אמר דקל בפתח השיחה.
לטענתו, "למצרים יש עניין רב בכך שישראל לא תתקיים. עד שהם יגשימו את היעד הזה, הם עושים ככל שהם יכולים כדי לגמד את היכולות של ישראל". לדבריו, ההתנהלות של המצרים משנת 1956 ואילך היא כזאת, וכהוכחה לכך אמר: "הם אלה שהקימו את השלטון ברצועת עזה על מנת שיפגעו בנו ויחבלו בכוחותינו".
הוא הסביר כי גם ערפאת לא היה מתרומם אם לא העזרה והתמיכה המשמעותית מצד המדינה השכנה לישראל. עם זאת, הוא טוען, הוא איכזב את המצרים: "ערפאת התבקש על ידיהם לפני מלחמת יום הכיפורים לסייע במלחמה, בכך שהוא יפגע בעורף הישראלי באותו זמן, אבל לא סיפק את הסחורה".
"בכל מקרה", דקל חזר על דבריו, "בסיפור הזה יש משוואה עם עשרות נעלמים. יש להם עניין רב בכך שנהיה מוחלשים עד כמה שניתן והאויב ברצועה שנקרא חמאס, לא היה קם אלמלא מצרים". ניסינו להקשות לשאול - הרי החמאס קיבל כסף מקטאר. "הכל נכון", הוא ענה, "אבל בלי סיוע מאסיבי של מצרים, החיה הזאת שקוראים לה חמאס לא הייתה צומחת לממדים שהיא צמחה".
מפליא אותו, שלמרות שאת האינטרס הזה מגשימה מצרים ביתר שאת וביתר עוז בשנתיים האחרונות, התקשורת הישראלית משדרת רושם הפוך. "בתקשורת מראים שהיחסים עם מצרים אינם אופטימליים בדומה ליחסיה של שוויץ עם גרמניה, הם קוראים לזה בשם המכובס 'שלום קר' ומנסים לתרץ את הקרירות של השלום בכך שלמצרים יש אילוצים, וכוחות אופוזיציה פנימיים, אבל זה לא העניין", פסק.
הוא המשיך ושיתף, כי הוא לא מצא שום הסבר בתקשורת לכך שבשנתיים האחרונות מצרים מגדילה את כוחות השריון שלה בעוד 700 טנקים. לדבריו, התקשורת מתעלמת מכך, אך אותו זה מטריד. "וזה עוד אחרי שהם הודיעו על הכרעתם את הכוחות האסלאם הקיצוני בתוך סיני", אמר.
הוא הזכיר כי דאעש ששלטו באזור הסמוך לישראל צבעו את סיני באזהרה מסע. אך לאחר מכן, ישראל התבקשה להסיר את אזהרת המסע. לטענתו, יש בכך סכנה לתיירים, אך ממשלתו של בנט ביטלה את האזהרה ואף חודשו הטיסות לשארם בגלל האמירה המצרית שאין דאעש בסיני. דקל תוהה באשר להתחמשות המצרית, "אם זה הוכרע, למה ההתחמשות הזאת?". הוא מאמין ש"יש למצרים עניין רב להכין את עצמם לאיזשהו עימות צבאי, במועד שיקבע במשוואת הכוחות העולמית".
"למצרים היה חלום גדול להיות מנהיגת העולם הערבי והיא הצליחה בכך עד מלחמת יום כיפור. משרדי הליגה הערבית שכנו בקהיר והחלום שלהם להנהיג, עד אז - למעשה התממש", פירש את המוטיבציה. מצרים נחשבה גדולה וחזקה במדינות הערביות אולם, לדבריו, "חלומה נקטע בכיפור, ומצבה מול העולם הערבי החמיר כהחלה בתהליך שלום עם ישראל".
"מצרים הפרה את ההסכמות של ועידת חרטום, של לא להכיר בישראל ושלא לדבר איתנו. כתוצאה מכך, רוב מדינות ערב פשוט הוקיעו את מצרים במשך שנים, גירשו אותה מהליגה הערבית, היא הייתה ממש מבודדת", הסביר.
מה הקשר בין סעודיה, ארה"ב ותעלת סואץ?
בהמשך הפנה את תשומת הלב לכך שבשנים האחרונות חלה תפנית, קמה למצרים מתחרה - סעודיה. "סעודיה בעבר הייתה 'הכיס הגדול', אבל לא מעבר לזה, היום יש לה חלום משלה להנהיג את העולם הערבי. גם לאיראן, קטאר, ועוד מדינות נוספות יש רצון להנהיג את העולם הערבי, או את האסלאם, גם מבחינה דתית. היום אל-אזהר אינו בית המדרש הסוני היחיד שפוסק הלכות, מצריים איבדה מיוקרתה".
הוא מבין את המצב באופן שבו מצרים הולכת ונדחקת שוב, ובהחלט יש לה מקום ורצון לחזור לעמדת הובלה. "הסכם השלום בין ישראל לסעודיה, שארה"ב מנסה לרקוח, פוגע קשות במצרים - גם מבחינת הכבוד. ארה"ב חותרת לכך שסעודיה תהיה הציר המרכזי של העולם הערבי ויהיה סוג של מרכז סחר עולמי שיעבור דרך הודו, סעודיה ונמלי אשדוד וחיפה, ישנעו סחורות מאסיה לאירופה ואז מצרים תידחק יותר".
"אבל, למצרים אין שום עניין בהגשמת החלום האמריקאי", הוא קובע. "יש לה בעיה, כי היא לא יכולה לצאת נגד ארה"ב שהיא סוג של מממן. ובוודאי לא לצאת נגד סעודיה, שהיא המממנת המרכזית של מצרים לאורך עשרות שנים - אז היא בדילמה. לכן, היא תעשה במחשכים כל מה שהיא יכולה, כדי לחבל בהסכם המתרקם", הסביר. "היא תשמח מאוד שזה יקרה".
"בוודאי שאם יתקיים החזון האמריקאי של רכבת מהודו לאשדוד, יתייתר הצורך בתעלת סואץ ומצרים תושלח לפח האשפה של ההיסטוריה. ברגע שהחלום האמריקאי יתגשם, לא יהיה שווה לשנע סחורות במחירים המופקעים של מצרים. אף אחד לא יזדקק למצרים, אין לה שום דבר ייחודי, היא מייצגת או מייצרת שום דבר. את מה שהיא נותנת לעולם – שמש ותיירות חופים, זה יש גם למדינות אחרות במזרח התיכון, הייחודיות הן העתיקות בלבד", סיכם את הנושא.
חמאס - טוב למצרים
גם חמאס לטענתו אינו חלום מצרי, "יש עניין עצום למצרים שברצועת עזה יישמר איזשהו כוח שמחבל בישראל". הוא מזכיר שלמעשה השלטון של מורסי היה השלטון היחיד במצרים שקיבל רוב אמיתי בבחירות וא-סיסי השיג את השילטון בהפיכה צבאית. "אין הרבה אהבה בין מצרים הנוכחית של א-סיסי לחמאס".
עם זאת, דקל טוען שמצרים מחמשת את עזה בכוונה תחילה וש"זה לא מעכשיו, זה מהרגע שקמה הרצועה, הקלצ'ניקוב הראשון לעזה נכנס ממצרים".
אין לו בשורות בנושא, ונהפוך הוא: "למצרים יש עניין שחמאס יחבלו בישראל ויגרום לנו לשטף דם אינסופי. את זה עשה חמאס בהצלחה ואין להם שום עניין שננצח את החמאס ניצחון מוחץ". הוא מבאר: "השארת רפיח על כנה המשמעות היא כישלון ישראל במלחמה. זה ישמח את מצרים".
דקל מבקש להפנות את תשומת הלב לכך ש"מיום פתיחת המלחמה מצרים מפריחה איומים בדרך כזו או אחרת אלינו. רק בימים האחרונים חנכו את האקדמיה הצבאית בקהיר ובקול תופים של דובר צבא מצרים, ולא איזה עיתונאי זניח, כשהנשיא סיסי ביקר במכללה החניכים למדו מה הן נקודות התורפה של טנק המרכבה. יומיים לפני זה, דובר צבא מצרים פרסם סרט תעמולה שלם, שבו הוא אומר: ש'אנחנו מכינים את צבאנו למקרה שישראל לא תשמע לעצות הנבונות שלנו שלא לכבוש את פילדלפי'".