לרגל יום הזיכרון, איריס קול שוחחה בתוכנית מיוחדת עם אנשי 103FM ששיתפו בסיפורם האישי על קרוב אליהם שנפל בקרב. אריה אלדד שיתף בסיפורו של אלוף נחמיה תמרי ז"ל, שהוזעק לבקעת הירדן בעקבות חשש לחדירת מחבלים ובדרך חזרה המסוק שלו התרסק.
ראש העדה הדרוזית: "שיהיה שיוויון כל יום בשנה - ולא רק ביום הזיכרון"
עיתונאי חדשות 13: "יש חלק בישראל שכבר מזמן לא אחים שלנו"
אלדד שיתף: "הוא היה המפקד שלי. הוא היה אלוף פיקוד מרכז כשהייתי הרופא של פיקוד מרכז. אנחנו מדברים על שנות ה־90 המוקדמות, והייתי הרבה שנים בצבא. הייתי 25 שנים בצבא, והיו לי מעט מאוד מפקדים שסמכתי עליהם, ונחמיה היה כזה. כשהוא נתן פקודה, הייתה לי הרגשה שהוא חושב לפני שהוא אומר".
"הוא היה שקט מאוד, גם כשהיה לחוץ מסביב, הוא היה שקט לגמרי, שקול לגמרי. היו לי כל מיני מפקדים בצבא - לפניו, אחריו - הוא נתן הרגשה יוצאת מן הכלל", הוסיף ואמר, "עד היום אני אסיר תודה למקומות שהוא יכול היה לקחת אותי ולבד לא הייתי מגיע, להר הבית. הוא לקח את מטה הפיקוד להר הבית, ונכנסנו למסגד העתיק שמתחת לאל־קאצא ודיברנו שם על השורשים שלנו".
לאחר מכן סיפר על הרגעים שנגמרו בנפילתו של תמרי: "הייתה חדירה בבקעת הירדן, וזה היה אמצע הלילה. התקשרו אליי מהחמ"ל ושמעתי יריות ברקע. נכנסתי לאוטו, לא היה לי נהג ולא היה לי דלק באוטו, הגעתי לחמדיה על טיפות דלק אחרונות, ובדיוק נחמיה עלה מהמרדף אחריו ובשקט גמור הוא הודיע 'הכול בסדר. אנחנו מקיפים אותו. בבוקר יהיה אור, ניקח אותו'. שאלתי אותו 'אתה יודע איפה יש פה דלק?'. הוא אמר לי 'עזוב, תשאיר את האוטו פה, תטוס איתי'".
"לא סמכתי על הנהג שלי, אמרתי לו 'אני כבר אסתדר'. הסתדרתי איכשהו מדלק מרכב אחר, ובדרך חזרה הביתה שמעתי בקשר שאלוף פיקוד נהרג בהתרסקות המסוק שלו על האנטנה של מפקדת פיקוד המרכז. עם נהג אחר, הייתי איתו במסוק. כעבור 10 דקות הגעתי ויכולתי לזהות אותו בתוך שברי המסוק. הייתי קרוב למוות בכל מיני סיטואציות בצבא, אבל פה זה היה מישהו שמאוד אהבתי", סיכם.