"בתקופה זו במיוחד יש להסדיר את ממשקי הפעילות בין הדרג הצבאי למדיני ובין משרדי הממשלה השונים. נמצא כי משרד הביטחון לא הציג למשרד האוצר ולכנסת תמונת מצב מלאה באשר לתקציבי הרשאה להתחייב בתקציב הביטחון, המסתכמים במיליארדי שקלים", כך מתריע היום (שלישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בדו"ח ביקורת שנתי על מערכת הביטחון, שאינו קשור למלחמת חרבות ברזל.
"כך לא נשיג את יעדי המלחמה": מסמך הזעם של הבכיר שהתפטר | דיווח
חסר תקדים: כמיליון עזתים עזבו את רפיח, בצה"ל החליטו על הצעד הבא
בדו"ח ביקורת נוסף של משרד מבקר המדינה, נמצא כי צה"ל לא מעביר נתונים למשרד הביטחון בנוגע לתוצאות מבדקי איכות שמבצע הצבא לספקים על פריטים שנרכשים עבור צה"ל, ובכך נפגעת יכולתו של משרד הביטחון לתקן תהליכים ולטייב את מערך הספקים. בדו"ח אחר נמצאו ליקויים באבטחת מידע מסווג בארכיונים. "אי טיפול בנושא זה עלול להביא לחשיפת מידע מסווג ואף לפגוע בביטחון המדינה", מתריע אנגלמן.
מבקר המדינה טוען, כי משרדי האוצר והביטחון מתכננים באופן לא מיטבי את תקציב ההרשאה להתחייב של משרד הביטחון: בשנים 2017 עד 2022 ניתנו תוספות לתקציב ההרשאה להתחייב שלא מומשו כלל, בסכומים שבין 58 מיליון ל-2.2 מיליארד שקל. משנת 2017 ועד אמצע שנת 2022 בוצעו 444 שינויים בתקציב ההרשאה להתחייב, בסכום מצטבר של 68.5 מיליארד שקל. אולם, לטענת מבקר המדינה, למשרד האוצר ולוועדה בכנסת לא מוצגת מונת מצב מלאה שתאפשר להם לבקר באופן אפקטיבי את השינויים שמתבצעים.
תקציב הרשאה להתחייב של משרד הביטחון הוא הסכום המרבי שעליו יכול המשרד להתחייב בשנה נתונה, והוא מאפשר לו לבצע התקשרויות רב-שנתיות בסכומים של עשרות מיליארדי שקל בשנה. אולם, בדו"ח מבקר המדינה נטען, כי התקשרויות אלה "מקשיחות" את תקציב הביטחון בשנים הבאות, שכן מרגע שמערכת הביטחון התקשרה עם ספקים בחוזים, תקציבה משועבד להתחייבויות אלו וכמעט שלא ניתן להפנות אותו לצרכים משתנים, ובכלל זה לאיומים מתפרצים.
מבקר המדינה מתריע על ליקויים בפעילותם של משרדי האוצר והביטחון במסגרת תהליכי התכנון של תקציב ההרשאה להתחייב של משרד הביטחון. משרד האוצר לא קבע הוראות בנוגע לתהליך גיבוש ההצעה לתקציב ההרשאה להתחייב, המסתכם בעשרות מיליארדי שקלים מדי שנה; בדו"ח נטען, כי משרד האוצר אינו מתעד את הדיונים שהוא מקיים עם משרד הביטחון, ואינו מקיים מדי שנה בשנה תהליך סדור ושיטתי של איסוף נתונים משנים קודמות וניתוחם באופן מובנה לצורך הפקת לקחים.
עוד נמצא בביקורת, כי דו"ח ההתחייבויות שמעביר משרד הביטחון לאגף התקציבים במשרד האוצר אינו כולל את כלל ההתחייבויות הכספיות של משרד הביטחון כפי שצוין בהחלטת הממשלה משנת 2021: הדוח כולל התחייבויות שקליות בלבד ואינו כולל התחייבויות במט"ח סיוע. במצב זה לא משוקפת תמונת מצב מלאה ומתכללת של כלל ההתחייבויות הרב-שנתיות.
המבקר מצא כי אגף התקציבים במשרד הביטחון אינו מתכנן את הקצאת תקציב ההרשאה להתחייב לגופים שבמערכת הביטחון ואת עדכונה לאורך השנה באופן מיטבי. בכ-40% מהתוכניות שתוקצבו בשנים 2017 עד 2022 (למעט שנת 2021) נרשמו שיעורי ביצוע של עד 40% מתקציבן המעודכן, ובכרבע מהתוכניות נרשמו שיעורי ביצוע של עד 20% (בתקציב הביטחון תוכנית משקפת לרוב את מהות ההוצאה).
עוד עולה מהביקורת, כי לכ-15% מהתוכניות ניתנו במהלך שנה תוספות תקציב שכלל לא מומשו, בסכומים שבין 58 מיליון שקל ל-2.2 מיליארד שקל. על פי אומדן של משרד מבקר המדינה נותר בידי מערכת הביטחון מרחב פעולה תקציבי שנע, בהתבסס על הנחה מרחיבה, בין כ-6% מתוך אומדן המקורות שלו בשנת 2023, לכ-11% מתוך אומדן המקורות שלו בשנת 2027. זאת לפני הוצאות חדשות שיתווספו בחלוף הזמן.
בביקורת עלה עוד, כי המל"ל לא הגישה לוועדת השרים להצטיידות את המלצות הצוות שהוקם לקביעת כללים ומבחנים נוספים להגדרת מיזם ביטחוני, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה משנת 2021. זאת בשל חוסר הצלחה להגיע להסכמות עם כלל הגורמים הרלוונטיים בנוגע להגדרת מיזמים ביטחוניים הטעונים אישור של ועדת השרים להצטיידות.
עקב כך עומד בעינו החשש של משרד האוצר ושל המל"ל כי קיימים מיזמים ביטחוניים שהם בעלי חשיבות בתחום המדיני-ביטחוני ועלויותיהם ניכרות אשר לא נבחנים על ידם. המבקר מצא כי בתום שנת 2022 היה למשרד הביטחון חוב לתעשיות הביטחוניות הגדולות בסך 330 מיליון שקל, רובו ככולו (98.5% ממנו) לתעשייה האווירית, והיתרה לרפאל.
"אף שדו"ח ביקורת זה הוכן לפני פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', הליקויים וההמלצות שמוצגים בו מקבלים משנה חשיבות נוכח הצפי לגידול בתקציב הביטחון, ובכלל זה בתקציב ההרשאה להתחייב, כמו גם בהתחייבויות הרב-שנתיות בתקציב הביטחון, שיידרשו במהלך המלחמה ובעקבותיה", מציין מבקר המדינה.
המבקר ממליץ כי בדיונים שמקיים הקבינט המדיני-ביטחוני על תוכניות העבודה של צה"ל, יציגו משרד הביטחון וצה"ל את האסטרטגיה התכנונית שבה הם נוקטים, לפיה מוקצים כלל המשאבים התקציביים, ללא הותרת רזרבה תקציבית, וכן את אופן המענה שיינתן במצב של שינוי בסדרי עדיפויות או תפנית ביטחונית.עוד מומלץ כי במצב בו יחליט הקבינט על הקצאת רזרבה תקציבית הוא ינחה את משרד הביטחון וצה"ל להציג בפניו את המשמעויות כתוצאה מהקצאת רזרבה תקציבית, לרבות הצגת חלופות לנושאים שלא יקבלו מענה תקציבי בתוכנית העבודה.
מבקר המדינה קובע עוד, כי מלחמת "חרבות ברזל" המחישה את חשיבות בחינות הבטחת האיכות לפריטים הנרכשים עבור צה"ל. מהביקורת עולה, כי שיעור הכישלונות בבחינות שביצעה יחידת הניסויים והבטחת האיכות (נס"א) במרכז השיקום והאחזקה עומד על 60% בלבד.
מהמטה לביטחון לאומי נמסר: "מתקיים שיח עם משרד הביטחון לשיפור ומיסוד המידע והצגתו לקראת הדיונים בתקציב הביטחון. בנושא מיזמים ביטחוניים – בשנה האחרונה בוצע עבודת מטה בהובלת המל"ל עם הצוות הבין-משרדי הנדרש במסגרת החלטת הממשלה. עבודה זו קרובה לסיכום, תוצריה יוצגו בפני ועדת ההצטיידות ולאחר מכן תוגש הצעת תיקון להצעת המחליטים משנת 2021 באופן שיענה על הליקויים שצוינו בדו"ח המבקר".