רס"ר במיל' נדב אלחנן נולר ז"ל (30) מירושלים שנפלו בקרב במסדרון נצרים ברצועת עזה, הובאו לקבורה. אלפי בני משפחה, חברים ומוקירים, ליוו לפנות ערב לנוחות עולמים את רב סרן במיל' אייל אבניאון ז"ל (25) מהוד השרון. לאורך מסע הלוויה לחלקה הצבאית בבית העלמין בהוד השרון, עמדו מאות תושבים עם דגלי ישראל כהוקרה והצדעה.
אביו אבי אמר: "אייל שלי. ביומולדת האחרון שלי כתבת שלא תשכח איך הקפצתי אותך לעזה. על החיבוק שנתתי לך ועל זה שחשבת עלי ועל אמא. היתה לי הזכות לגדל אותך ולהיות אבא שלך. כמה תוכניות היו לנו לשנה הקרובה. אני שואל מי יאתגר אותי לרוץ מהר וללטף את הכרס שלי. אז חבל שאתה לא פה לחקות אותי כמו שרק אתה יודע. אוהב אותך גיבור שלי".
אימו, שרון ספדה לו: "אני רוצה להגיד שהוא היה החבר הכי טוב שלי. הוא היה הכל בשבילי. כשלא ידעתי מה לעשות פניתי אליו. הוא החב הכי גדול שיש בעולם הזה. הוא תמיד אהב אותי ושימח אותי. עכשיו אין לי כלום. לקחו לי את הלב. הוא הבטיח לי שהוא ישמור על עצמו ויחזור. הוא היה האח הכי טוב, הבן הכי טוב. גם כשהלך לגיהינום הזה הוא הרגיע אותי שהוא יהיה בסדר. לא חשבתי שיקרה לו משהו".
עוד אמרה אימו: "הכל אצלו מתוכנן, את זה לא תכננו. אי אפשר להתחיל להסביר מי הוא היה בכלל. הדבר הכי טוב שהכרתי. אף פעם לא כעסתי עליו כי לא היה על מה. הוא תמיד חיבר בן אנשים. בחדר היא תלה את האישור לחזור לצבא אחרי שנפגעה לו השמיעה. הוא הרגיש כאילו הוא זכה בפייס. מי יראה לי עכשיו את הדרך?".
אחותו נטע אמרה בדברי הפרידה מאחיה: "אייל אח שלי, אני יושבת בחדר שלך וחושבת כמה היית מתבאס שהשמיכה לא ישרה ושלקחתי לך ספר. כמה טוב היית, כמה תמיד חיפשת להיות טוב ולעשות הכל על הצד הטוב ביותר. אנשים היו מתאהבים בטוב הזה. איך לא תהיה בחתונה שלי? לא תהיה כשאלד. תכננת לעשות מרתון השנה, אני ארוץ במקומך, אשוויץ שאתה אח שלי. אני אוהבת אותך אהבת עולמים".
שני לוחמים נפלו במרכז הרצועה: מה שניתן לספר על התקרית
הותר לפרסום: הלוחם יהודה גטו נהרג מפיצוץ מטען במחנה הפליטים ליד טול כרם
אריק אדיב, מדריך ב"יחדיו כושר קרבי", אמר בדברי ההספד: "צניעותך היתה גדולה, תמיד אמרתי שלעולם לא פגשתי אדם שיש לו כל כך הרבה תכונות אופי ברמה כזו גבוהה – חכם, רגיש, בן משפחה למופת, מנהיג בכל מקום, אחראי, חרוץ, יפה, צנוע ומה לא".
במקביל, בבית העלמין בקרני שומרון הובא לקבורה רס"ר במיל' נולר, שהותיר אחריו אישה ופעוט כבן שנה וחצי. אלי פלזנשטיין, חברו ילדותו, סיפר בעצב: "גדלנו בקרני שומרון מגיל אפס. בכל פעם שהיינו ביחד, אפשר היה לראות את האושר שלו כשהוא דיבר על בנו. הוא גם מאוד אהב את אשתו הדר, הם היו זוג שאחד השלים את השני".
פלזנשטיין סיפר עוד: "ביום חמישי נפגשנו בפעם האחרון, הוא יצא מעזה למסיבת הפתעה לרגל יום הולדת 30 שלי. הוא הגיע לביתו, החליף בגדים ומיהר להגיע למסיבת ההפתעה וזה היה המפגש האחרון".
פלזשטיין הדגיש, כי לנדב תמיד היה חשוב לשרת שירות משמעותי בצה"ל: "הוא היה בחור מאוד ערכי, מלח הארץ, אדם נפלא. בשירות הסדיר שלו הוא שירת בחטיבת כפיר ובמילואים בשריון. נדב כבר היה בסבב המילואים השלישי שלו מאז פרוץ המלחמה, שירת בכל הגזרות – בצפון, ביו"ש וברצועת עזה ועשה כ-200 ימי מילואים. הוא האמין בארץ ישראל, בעם ישראל ובצבא ההגנה לישראל".
יובל שגב מגל"צ, חברו של רס"ר במיל' נולר, נפרד ממנו בדברי פרידה מרגשים לאחר קבלת הבשורה הקשה על האסון הכבד: "אבינאון, היית כל כך חי שאי אפשר להאמין שאתה מת. הכי מצחיק, הכי חתיך, שותף לכמה מהלילות הכי דפוקים בחיים שלי וגם לכמה מהשיחות הכי עמוקות. דיברנו לפני שלושה שבועות, רצית לחשוב ביחד איך הופכים את המדינה הזאת לטובה יותר, מה אפשר לעשות".
עוד הוסיף בכאב: "שיתפת בקשיים של המילואים הבלתי נגמרים, לצד ההבנה של הצורך ו החשיבות. דיברת על השוויון בנטל ועל איך חייב לדאוג שזה יקרה אבל לא 'בגישה של אנטי'".
האח אופיר אמר בדברי הפרידה מאחיו: "מעולם לא הרגשתי גדול ממך. אתה טוב ממני, חזק יותר, צנוע ותר, תמיד הובלת אותי האמנת בי יותר מאשר אני בעצמי. תמיד תמכת בי".