לוחמי גדוד התותחנים 439 הם בין היחידות הבודדות שלחמו בכל הקרבות מאז ה-7 באוקטובר. גם בקרבות הבלימה וההגנה וגם בכל מערכי התמרון הקרקעי בכל חלקי עזה. השיא מבחינת הלוחמים היה במהלך "מבצע ארנון" לחילוץ ארבעת החטופים ב-8 ליוני במחנה הפליטים נוסיראת שבמרכז הרצועה, ובו חולצו אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב, שלומי זיו ונועה ארגמני.
מפקד הגדוד היה היחיד שהיה שותף סוד למהות המבצע כאשר הלוחמים ביצעו ירי מבלי שידעו מה מטרת הפעולה רק לאחר שנחלו לעלות הפרסומים בכלי התקשורת הבינו לוחמי הגדוד שהם היו חלק ממבצע החילוץ.
משימה כמעט בלתי אפשרית: הסוד הגדול של סינוואר יוצא לאור
חיסול ממוקד? היועצת של אסד נהרגה בתאונה "לא מקרית"
מעל 160 ימי מילואים ביצעו לוחמי הגדוד מאז ה-7 באוקטובר. ״אני נמצא בבית בתל אביב מתעורר כמו כולם מהאזעקות. כשאני פותח את הטלוויזיה ורואה את התמונות של הטנדרים עם מחבלים בשדרות הבנתי שאנחנו במלחמה. מיד התחלתי להכין את הגדוד זה קורה עוד לפני שקיבלנו את הפקודה״, סיפר סא״ל במיל יוני ספיר בן 34 מפקד הגדוד.
״כבר בשעות הצהריים הינו בימ"חים ובבוקר ה-8 לאוקטובר היינו בעמדות וביצענו ירי לטובת משימות הגנה. במהלך המלחמה היינו בשלוש גזרות הלחימה. התחלנו בדרום ודיגלנו לצפון הרצועה כדי לבצע ירי סיוע לתמרון. סיימנו את הלחימה במרכז כאשר אנו מבצעים ירי בתמרון בח'אן יונס. לאחר מכן הגדוד התפרס לאורך כל הרצועה״, אומר סא״ל יוני.
״הגדוד שלנו ירה לא פחות מגדודים סדירים. הירי בוצע בהיקפים הכי גדולים״, הוסיף המג״ד שסיפר על מה שהתרחש במהלך מבצע שחרור החטופים בחודש שעבר: ״רק אני ידעתי באמת מה מהות המבצע. כל מפקדי הסוללות קיבלו ממני את הפקודה להיערך מבלי לדעת באמת מה מטרת המבצע. החיילים עבדו כל הלילה לפני המבצע הכינו את התותחים. כיוונו לאזורי ירי. המשימה שלנו הייתה מחולקת לשלוש, כאשר המטרה הראשונה הייתה לאפשר לכוחות לנוע בבטחה ליעד".
"המטרה השנייה לפגוע באיזון של האויב ולהקשות עליו לנהל לחימה מול כוחותינו. השלישית היה לתת עוד כלי בעת חירום אם דברים יצאו מהשליטה של התוכנית המקורית. היינו כלי אש זמין כמו המסוקים או הכטב״מים. כאשר החילוץ הסתבך ולא הלך לפי התוכניות כשכלי הרכב נעצר, ביצענו ירי משמעותי שכלל הקמת מסך עשן וכן ירי תחמושת נפיצה לעבר השטחים בהם זיהינו מחבלים מנסים להתקרב לכוח״, סיפר סא״ל יוני שהוסיף בהתרגשות: ״חוץ ממני שנחשפתי לפעילות יום לפני כל המפקדים וחיילים בקצה אף אחד מהם לא ידע ולא היה להם מושג מה הן המטרות לפגיעה. רק בתום הקרב כשהחלו להגיע דיווחים בתקשורת נפל להם האסימון. זה היה רגע מאוד מרגש בגדוד״.
לוחמי הגדוד הגיעו בהיקף התייצבות גבוהה ביותר. הלוחמים השאירו מאחור חיים שלמים, משפחות, ילדים, קריאה, לימודים ונמצאו במילואים כחצי שנה במצטבר. ״יש פה אנשים שמשלמים מחיר. אותו נבין בהמשך בדיעבד. יש לנו הרבה שיחות עם מפקדים כדי לשמר את האנשים כדי שהם יגיעו לסבב הבא. אתה לא יכול להחזיר את הזמן שאבד לאנשים שלא היו עם המשפחות. אי אפשר לכמת את זה בכסף או בהטבה", הסביר.
"יש מענקים ויש הטבות שניתנות לחיילי המילואים. אבל זאת לא הסיבה שהם באים למילואים. הם באים להילחם על הבית״ אומר המג״ד שמספר כי אומנם כעת אין לגדוד צפי לגיוס קרוב אבל למרות שהגדוד סיים את הלחימה הארוכה רק בימים האחרונים מפקדי הגדוד נערכים לאפשרות שידרשו שוב: "אנחנו לא רוצים להיות מופתעים שוב לכן אנחנו נערכים ומוכנים לכל קריאה", אמר סא״ל יוני ספיר.