מדיניות אי-הפצת הגרעין בעולם נמצאת תחת לחץ גדול יותר מאשר בכל עת מאז תום המלחמה הקרה, שכן מדינות "חשובות" התלבטו בגלוי האם לפתח נשק אטומי, כך הזהיר רפאל גרוסי, מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), גוף תחת או"ם.
מי צריך גרעין? "איראן מבינה שהיא יכולה להגיע למצב של השמדת ישראל באופן קונבנציונלי"
גרוסי אמר ל"פייננשל טיימס" כי היחסים המתוחים בין ארה"ב, רוסיה וסין, כמו גם הסכסוך במזרח התיכון, מטילים מתח חסר תקדים על הסכם אי הפצת נשק גרעיני שנחתם ב-1968, שמטרתו הייתה להגביל את התפתחות הארסנל האטומי בעולם. "אני לא חושב שבשנות ה-90 היית שומע מדינות חשובות אומרות, 'טוב, למה אין לנו גם נשק גרעיני?'", אמר מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
עוד אמר גרוסי כי "המדינות האלה מנהלות על זה דיון ציבורי, מה שלא היה כך קודם. הן אומרות את זה בפומבי, הן אומרות את זה לעיתונות. ראשי מדינות התייחסו לאפשרות לחשוב מחדש על כל העניין הזה".
הפלישה בקנה מידה מלא של רוסיה לאוקראינה הוכיחה את הכוח שיש בנשק גרעיני, אבל גרוסי אמר שיש עוד כמה גורמים שתורמים לעניין המחודש בפיתוח נשק אטומי בקרב מדינות מסוימות. "יש את כל המתחים האלה, האפשרות הזו של בריתות שייחלשו ומדינות יצטרכו להסתדר בעצמן. זה המקום שבו גורם הנשק הגרעיני והמשיכה אליו חוזרים בצורה מאוד לא צפויה", אמר המנכ"ל, תוך שהוא מסרב לנקוב בשמות של מדינות ספציפיות.
הסיכונים הגוברים של התפשטות גרעינית מוגברת נובעים מ"סביבה שבה יש תחרות גיאופוליטית אינטנסיבית יותר בין מעצמות גדולות", אמר ניקולס מילר, עוזר פרופסור במכללת דארטמות', שחוקר הפצת נשק גרעיני. הוא זיהה את איראן כסיכון הפוטנציאלי הגדול ביותר. "היו הרבה הצהרות של פקידים איראנים בשנה האחרונה, בהן הם מדברים על רכישה או רכישה פוטנציאלית של נשק גרעיני".
מאז שנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ זנח באופן חד צדדי את הסכם הגרעין שחתמה טהרן עם מעצמות העולם ב-2015, הרפובליקה האסלאמית הרחיבה באגרסיביות את תוכנית הגרעין שלה והעשירה אורניום לרמת 60%, שהוא קרוב לדרגת נשק, כבר יותר משלושה שנים. כעת, יש לה מספיק חומר בקיע כדי לייצר כשלוש פצצות גרעיניות בתוך שבועות, אם היא תבחר בכך, אומרים המומחים, אם כי ייקח הרבה יותר זמן לחמש אותן.
טהראן מתעקשת שתוכנית הגרעין שלה מיועדת למטרות שלום ואזרחיות. אך בחודשים האחרונים, כאשר מלחמת ישראל-חמאס עוררה גל של פעולות איבה אזוריות, גורמים רשמיים באיראן הזהירו כי הרפובליקה עלולה לשנות את משנתה אם תרגיש מאוימת.
"אנחנו לא בעד בניית נשק גרעיני", אמר כמאל חרזי, יועץ לענייני חוץ של האייתוללה עלי חמינאי, ל"פייננשל טיימס" בחודש שעבר, תוך שהוא מצטט פתווה שהוציא המנהיג העליון ב-2003, האוסרת על פיתוח הנשק. עם זאת, הוא אמר שאם איראן תעמוד בפני איום קיומי, "באופן טבעי נצטרך לשנות את הדוקטרינה שלנו".
"עד עכשיו, לא החלטנו ללכת רחוק יותר מ-60% העשרה", אמר חרזי. "אבל ניסינו להרחיב את הניסיון שלנו על ידי שימוש במכונות שונות ובהגדרות שונות".
סבא"א, שממשיכה להחזיק פקחים ברפובליקה, אומרת שאין לה הוכחות לכך שאיראן מבקשת לפתח או להתקדם לקראת תוכנית נשק. הנשיא החדש של איראן, מסעוד פז'קיאן, אמר כי הוא רוצה לשפר את היחסים עם המערב ולנהל משא ומתן על הסכם שישים סוף למחלוקת הגרעינית. אבל אם טהרן אכן תפתח נשק, זה עלול לעורר מרוץ חימוש במזרח התיכון.
בשנה שעברה, יורש העצר מוחמד בן סלמאן, מנהיג דה פקטו של ערב הסעודית, שיש לה תוכניות לפתח תוכנית גרעין אזרחית, אמר לפוקס ניוז שאם איראן תפתח פצצה, "נצטרך להשיג אחת".
הנשיא יון סוק יאול מדרום קוריאה אמר גם כן בפומבי שתוכנית נשק גרעיני עשויה להיות נחוצה כדי להתמודד עם האיום של צפון קוריאה החמושה בגרעין, אם כי המדינה נרגעה לאחר מכן, בעקבות הבטחות הגנה קונקרטיות יותר מצד ארה"ב.
בבריסל, קרא מנפרד ובר, מנהיג מפלגת העם האירופית המרכז-ימין, לאירופה לבנות יותר הרתעה נגד רוסיה. "כולנו יודעים שכאשר המצב נהיה קריטי, האופציה הגרעינית היא המכריעה באמת", אמר מוקדם יותר השנה.
לוקאש קולסה, מנהל תפוצה ומדיניות גרעינית במכון Royal United Services (Rusi), אמר כי כמה דיונים על נשק גרעיני "תודלקו על ידי החרדה מתוצאות הבחירות בארה"ב", בגלל החשש שטראמפ יכול לזנוח חלק מערובות ביטחוניות שארה"ב סיפקה באירופה ובאסיה אם ייבחר שוב לנשיא.
עם זאת, קולסה אמר ש"הליבה" של הסכם אי-הפצה נותרה "מוצקה למדי". "אני רואה שמרבית המעורבים מעוניינים להישאר בתוך המדיניות ולעמוד על כל עמודי התווך שלו".
גרוסי אמר כי סבא"א דיברה עם מדינות והדגישה את החשיבות של משטר אי-ההפצה. "עלינו לוודא שנחזק את המדיניות, כי אני לא חושב שהוספת עוד מדינות עם נשק גרעיני תשפר את המצב הנוכחי".