בעצרת בכיכר החטופים בתל אביב, שנערכה הערב (שבת), אגם גולדשטיין אלמוג, שאיבדה את אביה ואחותה שנרצחו על ידי חמאס, התייחסה בכאב למצב: "הזמן עובר, דברים משתנים, אבל עדיין לא כולכם חוזרים". היא סיפרה כיצד בשבועות הראשונים של המלחמה היא ומשפחתה הוגדרו נעדרים, ובטלוויזיה הופיע שמה מתחת לנר.
"אתם מאמינים?", פנתה לקהל, "כבר קראתי את ההספדים שלי. היום, אני עומדת פה מולכם אחרי שחרור מהחיים בתוך המוות, אחרי ריצות במנהרות עזה, ומפגשים עם חטופים שעברו התעללויות קשות. אני רוצה להגיד שיש חיים אחרי נגיעה במוות, אחרי מפגש עם האויב האכזרי - אבל עדיין לא כולם זכו לכך. אני מאחלת לכם בהצלחה בשנה החדשה, אבל אני רוצה שתזכרו את אלו שנמצאים שם בסכנה".
איציק הורן, אביהם של החטופים יאיר ואיתן הורן, גם התייחס למצב ולהחלטה להישאר בציר פילדלפי: "לאחר ההחלטה להישאר בציר פילדלפי, יודעים היום כל אם עבריה וכל אב ישראלי כי הפקידו את חיי בניהם ובנותיהם בידי ממשלה שמפקירה אותם לגורלם".
גם הדרג הביטחוני זעם בקבינט: "אין בהצבעה הזו היגיון"
"נתניהו גוזר גזר דין מוות על יקירנו; ציר פילדלפי - קבר האחים של החטופים"
הוא האשים את הממשלה, ואמר: "הקרב שלנו הוא מול ההנהגה שלנו שנראה שהיא עושה הכול כדי לסכל כל אפשרות ממשית להשבתם של 107 חטופים וחטופות". הורן הפציר בשר הביטחון: "צא בהצהרה פומבית לאזרחי ישראל, ותגיד בקול ברור וגלוי את מה שאמרת שלשום בישיבת הקבינט - שההחלטה על ציר פילדלפי היא ויתור על החטופים. אם לא תעשה כך, תיחשב שותף לפשע".
סהר קלדרון, ששוחררה משבי החמאס בעסקה הקודמת יחד עם אחיה הקטן ארז, אמרה כי "כמה רגעים לפני שהפרידו בני לבין אבא שלי בשבי, אמר לי משפטים שחרוטים בנשמתי: 'תצאי להפגנות ותלחמי עליי, אני מפחד למות כאן ושישכחו אותי'. אבא, אני עושה הכל ונלחמת בשבילך ולא אפסיק עד שתחזור. אבל זה לא מספיק, אני צריכה את עזרת המדינה והממשלה! אבא שלי צורח את נשמתו ואני מרגישה את זה בתוכי. התחושות שלו הן גם שלי. אם הוא לא חוזר, אני אשמה לשארית חיי. אל תתנו לזה לקרות! נגמרו לי המילים. עוד כמה פעמים אני אצטרך לעמוד פה? אבא, הגעגועים שלי אליך שורפים בלב ובנשמה שלי. כל יום ושנייה אתה בראש שלי. אני שואלת את עצמי איך אתה עדיין לא כאן ולמה המדינה לא עושה מספיק להחזיר אותך ואת שאר החטופים? בבקשה, תחזירו אותם עכשיו!"