חקירת תאונת מסוק החילוץ בציר פילדלפי בעזה: טייסת בכירה בחיל האוויר נפצעה באורח קשה בהתרסקות מסוק יסעור בדרום הארץ. הטייסת, בתחילת שנות ה-30 לחייה, היא קברניט המסוק וסגנית מפקדת טייסת 123 "ציפור המדבר". היא נחשבת לאחת הטייסות המובילות בחיל האוויר.
צה"ל בוחן מספר תרחישים באשר לגורמי התאונה, כולל אפשרות לטעות אנוש של צוות ההטסה. המכונאי המוטס של המסוק, שנפגע באורח בינוני ונמצא בהכרה מלאה, צפוי למסור בשעות הקרובות מידע ראשוני לצוות החקירה על האירועים שקדמו להתרסקות.
המהלך המדויק של האריס: המשפט שטראמפ לא הצליח לחזור ממנו
אביו של יונתן סמרנו ז"ל: "היו עליי איומים בהוצאות דיבה מתוך מטה משפחות החטופים"
חשוב לציין כי הטייסים לא דיווחו על תקלה כלשהי לפני הנחיתה. גורם בחיל האוויר מסר: "במנחת הזה כבר נחתו מספר מסוקי יסעור במהלך חודשי הלחימה, כך שהמנחת מוכר לטייסים. אולם, נחיתה בשעת לילה מאוחרת באבק ותנאי ראות קשים היא לא קלה גם לטייסים מיומנים". החקירה הראשונית מתמקדת באירועים שהתרחשו דקות ספורות לפני ההתרסקות, במטרה לזהות את הגורמים שהובילו לתאונה הקשה. צה"ל ממשיך לעקוב אחר מצבם של הנפגעים ולנתח את הנסיבות שהובילו לאירוע, במטרה להפיק לקחים ולמנוע תאונות דומות בעתיד.
המסוק הוזעק לפנות חייל פצוע קשה בציר פילדלפי לאחר שזה נפגע מירי צלף של החמאס. הפינוי היה אמור להתבצע ממנחת מאולתר. המנחת נבנה מאחורי מיגון של סוללות עפר כדי למנוע ירי צליפה או ירי נ״ט לעבר כוחות הפינוי ועל המסוק.
על פי תרגולות הפינוי של חיל הרפואה ושל חיל האוויר קיים כלל באזור לחימה או אזור מאוים כי הצוות הרפואי על הקרקע הוא שממתין למסוק ולא המסוק ממתין לפצועים. זאת כדי לא לחשוף את המסוק לפגיעה של האויב. לעובדה זאת משמעות לחקירה שכן הצוות שהיה על הקרקע יכול לשפוך אור על מה שקרה בשניות שלפני ההתרסקות.
חלקי המטוס נשארו במצב מונח כמעט שלם והעובדה כי המסוק היה מוטל על צידו מאפשרים לצוות הבדיקה להגיע בהקדם לקבלת תשובות. בחיל האוויר כאמור שללו את החשד לירי עוין על המסוק. שאלת התקלה הטכנית נבחנת, במקרה כזה יבדקו את מערכות ההיגוי וכן מערכת הרוטור.
באשר לטעות אנוש הצוות יבחן כמה דברים. ראשית המנחת. העובדה כי הוא מוקף סוללות עפר מקשה על הליך הגלישה לנחיתה. הבדיקה תבחן את יחס גובה הסוללה אל מול משטח הנחיתה. החוקרים יבדקו אם המסוק פגע בגלישה הסופית בחלקי הסוללה. האם צוות ההטסה ביצע הליך של היגוי יתר שהוציא את המסוק מאיזון וגרם להתהפכות?
בצה״ל בשלב זה הפסיקו את טיסות האימון של מערך הינשוף זאת עד לקבלת מידע שאין מדובר בתקלה טכנית אשר עשויה לסכן את בטיחות הטיסה של מערך המסוקים הזה. בצה״ל מציינים כי מסוקי הפינוי הן הינשוף והן היסעור הוותיק והגדול יותר פעלו במלחמה סביב השעון. וביצעו מאות גיחות פינוי פצועים וסיוע הדוק לכוחות הקרקע. המסוקים פינו מעל אלפיים פצועים מאזורי הלחימה בעוטף עזה, בעזה, ומגבול הצפון.
המסוק הזה נבנה לאחר לקיחת כל הלקחים מוויאטנם, כדי לעמוד ביכולות"
בתוך כך, אל"מ במיל' אבנר בלנקאי, לשעבר מפקד טייסת 123, התייחס ב-103FM לתאונה הקטלנית של מסוק הינשוף והסביר את חשיבות מערך המסוקים בצה"ל.
בלנקאי הסביר: "לאחר הרבה מסוקים שפיתחו לסייע במאמץ המלחמתי לפני כארבעים שנה בנו אותו – ה'בלק הוק' או ה'ינשוף'. לקחו את הלקחים מווייטנאם ומקומות אחרים, ובנו מסוק עם הרבה מאוד יכולות כדי לעמוד במשימות ההולכות ונהיות מורכבות יותר ויותר בשדות הקרב שלנו". הוא הדגיש את תפקידם החיוני של המסוקים: "הוא עושה את רוב העבודה. גם היסעור טס לא מעט, גם אתמול היסעור טס פינה חלק מפצועי האירוע הזה. מערך המסוקים עושה עבודת קודש, חד משמעית".
בלנקאי הסביר את חשיבות הפינוי המהיר: "בסופו של דבר המטרה שלנו להגיע כמה שיותר קרוב ומהר לפצוע, מונח שנקרא – שעת הזהב, דקות קריטיות שככל שנהיה בתוך השעה הזאת ונביא פצוע לחדר טראומה נגדיל בצורה משמעותית את היכולת שלו גם לשרוד וגם להחלים מהפציעה שלו".
הוא הדגיש את מורכבות המשימה: "לקחת מסוק כזה שהוא לא קטן ולהביא אותו למקום שבו נלחמים כוחותינו, זו משימה מאוד מורכבת ומאוד מסוכנת, והערכיות שלה מאוד גבוהה – להציל חיי אדם". בלנקאי תיאר את עבודת הצוות: "אנחנו צוות אחד של טייסים, מכונאים מוטסים ולוחמים מהיחידה. זה קורה בקבועי זמן שאנחנו מצליחים להציל חיים".
לבסוף, הוא השווה בין פינויים שונים: "הפינוי ממלחמת לבנון השנייה לא תוכנן בכל דרך. רוב הפינויים מעזה קורים ממקומות שתכננו אותם. זה אומר שרמת הסיכון גבוהה יותר. אנחנו מנסים להיות יצירתיים ולעשות כמה שיותר. הפעם התחלפו היוצרות וגם לוחמי אוגדה 162 עזרו לנו לחלץ את עצמנו, ומגיעה להם תודה גדולה על מה שהם עשו למעננו".