השבוע, הפינג פונג מול חיזבאללה עלה מדרגה. צה"ל העמיק את התקיפות באופן אינטנסיבי וחיזבאללה הרחיב את טווח הירי לאזור חיפה והעמקים. אל"מ (מיל') ד"ר משה אלעד, מזרחן וחוקר החברה הערבית (המכללה האקדמית גליל מערבי), שוחח עם אראל סג"ל ברדיו 103FM ופרש את משנתו על המתרחש בלבנון.
אלעד: "בגדול נסראללה מחויב לצו האיראני מה שלא יהיה, אבל הוא החל לבעוט בקטנות גם בצו הזה ולכן הוא מצליח איכשהו לתמרן. בגלל שהוא מאוד ממודר ולא מגלה את מה שעל לבו, אם אני יכול להעריך, הוא מנסה לומר שהוא לא יוותר ליהודים. 'או שאנחנו נגיע לתיקו במלחמה ובסוף גוף שלישי יעצור את זה ונלך להפסקה, או שאנחנו נעצור, נקבל את מה שיהיה כי ישראל תהיה בעדיפות, אבל אז אני אצא בהצהרות'. ב-2006 הוא יצא בהצהרה על הניצחון האלוהי, הוא הפך את מה שקרה שם לניצחון".
"החלום הכי גדול של נסראללה": זה הפח שלישראל אסור ליפול בו
ד"ר משה אלעד מוסר: "אם הייתי יכול לכתוב את הנאום שלו הוא היה אומר 'יכולנו לנצח, אבל ראיתי את הסבל של עמי'. זה פחות או יותר מה שיגיד אם וכאשר הוא יגיע לנקודת מוצא ממנה הוא לא יכול יותר לפעול. למשל לחץ כבד של ארה"ב, אירופה וצרפת בכלל. הלחץ כבר עושה את שלו. אנחנו לא מקבלים את התחושות האמיתיות, מה שקורה בלבנון זו הגירה של מעל מיליון איש, לחץ קשה ביותר. גם ככה קשה במדינה הזו".
אלעד מוסיף: "נסראללה הגיע לצומת T, בצומת הזו הוא יצטרך להחליט מה הוא עושה, האם הוא פונה לכיוון של מה שאיראן מבקשת, למה שחמאס צריך, או נשאר במקום ואומר שהוא לא רוצה לאמלל את עמו ולסגת. הוא ייתן לנסיגה שלו צביון של ניצחון".
על יהודה ושומרון אומר אלעד: "מה שקורה בחוץ הרגיע, אפילו במעט, את הגדה המערבית".
סייעה בהכנת הכתבה: מיכל קדוש, 103fm