אבי יששכרוף, פרשן לענייני ערבים ('ידיעות אחרונות'), שוחח היום (ראשון) עם ענת דוידוב ואודי סגל ברדיו 103fm והתייחס לחיסולו של נסראללה ולהמשך המערכה בלבנון.
"נדמה לי שהתפיסה לגבי לבנון הייתה שונה מזו לגבי הרצועה", אמר. "החשש היה מתגובה קשה מאוד על העורף הישראלי, ומכן הייתה הנחת העבודה שאי אפשר לתקוף את נסראללה וחיזבאללה במשך הרבה מאוד שנים, והוא נהנה מתחושת החסינות".
30 שנות השקעה ייזרקו לפח? הדילמה הגדולה של משמרות המהפכה
לאחר שהועבר למקום מסתור: חמינאי קיבל בשורה מרה נוספת
"הוא סבל מיוהרה שגרמה לו לחוש בטוח ומוגן, והדבר השני היא הקנאה. מה שהניע אותו לתקוף את ישראל ב־8 באוקטובר היה קנאה. באופן אירוני, סינוואר היה זה שהוביל למותו של נסראללה, לא פחות מזה. הוא נורא רצה להיות סינוואר, ובסוף נכנס לסכסוך לא שלו. הוא ראה את סינוואר מככב בכל כלי התקשורת הערביים והופך להיות הגיבור המוסלמי, והוא רצה להיות כמותו. והנה הוא נרתם להגן על הפלסטינים בעזה".
עוד המשיך ואמר: "הוא עשה את זה באישור האיראנים. אין דבר כזה בחיזבאללה כשאתה פותח במערכה, אמנם זו הייתה מערכה מצומצמת, אבל האיראנים הסכימו שהוא יפתח בחזית מוגבלת. הם לא חשבו שזה יוביל אותם למצב שבו צמרת חיזבאללה נמחקת. יש פה אירוע שהם עוד לא יודעים לעכל אותו. אנחנו מוצאים את איראן, ביחד עם חיזבאללה, פשוט מבולבלים, בהלם ובתדהמה".
"גם בישראל צריך להרגיע את היוהרה והחגיגות, ולהבין שאנחנו הולכים כאן לאירוע גדול מאוד", הדגיש. "יש לארגון עוד הרבה מאוד פעילים ועשרות אלפי רקטות וטילים, ולכן בזהירות".
עוד הוסיף: "אין פה לבנון, מדינת לבנון הפכה להיות מדינת חיזבאללה. אני לא בטוח שמחר נראה את צבא לבנון דרומה ונגיד לרדואן שהם לא יכולים להיכנס. אנחנו מדברים פה עדיין על לבנון תחת שליטת חיזבאללה. אז יש פה יותר הרמת ראש ופוליטיקאים שמעזים לדבר נגד נסראללה. נכון, שומעים את הדיבורים, אבל בואו נראה את המעשים. אנחנו קצת ממהרים להחליט על סדר חדש, זה אחלה שם למבצע אבל יש פה פער גדול בין מה שקורה בשטח למה שאנחנו רוצים שיקרה".
"מאז 2006 אנחנו יודעים שנסראללה לא יצא כמעט מהבונקרים של חיזבאללה. הוא חשב שהבונקר מתחת לאותם בניינים רבי קומות נותנת לו מגה חסינות. בסוף היוהרה הובילה גם לחיסולו, שלא הבין שאפשר להגיע אליו".
סייעה בהכנת הכתבה: מיכל קדוש, 103fm