"מעריב" שוחח עם יוסי אמרוסי, לשעבר בכיר בשב"כ, כדי להבין את מצבה הביטחוני של ישראל שנה למלחמת חרבות ברזל.
״כדי שלא תהיו במתח – התשובה שלי היא חד משמעית כן. נכון, חלקנו עדיין בממ"דים חילנו עדיין נלחמים אבל, כן, מצבנו טוב יותר. ולמה? ראשית קריסת הקונספציות. סוף סוף 'חטפנו סטירה מצלצלת' והבנו שהתפיסות שליוו אותנו ב־17 השנה האחרונות היו שגויות כל כך שהובילו אותנו לאסון הנורא כל כך.
כמו למשל:
1.תפיסת השקט תמורת שקט ( גם במחיר ההתעצמות הברורה לעין).
2. התפיסה ההגנתית, המכילה – במקום הכרעה וניצחון.
3. התפיסה הכלכלית – שגרסה שעזתי שבע לא יפגע.
4. תפיסת ההכלה, המידתיות והקש בגג.
5. תפיסת החמאס המורתע.
ועוד כמה וכמה תפיסות שקצרה היריעה מלפרט כאן.
פרט לכך, בואו נבחן מה מצב אויבינו, ונבין האם כעת מצבנו טוב יותר:
החמאס – נכון, החמאס עדיין מחזיק ב־101 חטופים יקרים שלנו, ויש לעשות הכל וגם לשלם מחירים כבדים על מנת לחלץ את כולם. אבל מצבו של החמאס בכי רע. כוחו הצבאי נחלש בצורה משמעותית, חלק משמעותי משדרת הפיקוד כולל דף (ואולי סינוואר) בשמיים, המודיעין הישראלי מחזק את שליטתו המודיעינית בשטח וזה יביא תוצאות. המשילות של החמאס עדיין קיימת במידה מסויימת אולם זה רק בגלל שישראל עדיין לא לוקחת תחת אחריותה את השליטה בסיוע. אין לי ספק כשזה יקרה שאריות השלטון שלו ייעלמו.
חיזבאללה – עדיין חי ונושם, אולם קיבל מכה קשה במיוחד. שדרת הפיקוד שלו נעלמה, אין מועמדים לרשת את נסראללה, הדאחייה נראית כמו עזה. צה"ל פועל בדרום לבנון באיטיות, בזהירות, אולם בנחישות רבה, דרכי הספקת הנשק והתחמושת האוויריות והיבשתיות חסומות ברובן. כמעט מיליון פליטים לבנונים בארצם.
איראן – סוף סוף ישנה הזדמנות היסטורית חד פעמית לפגוע בראש הנחש, לפגוע בניסיון האיראני להגיע לגרעין שיש לו מטרה אחת בלבד להשמיד את ישראל. פספסנו הזדמנות ראשונה באפריל 24, אסור לנו לפספס את ההזדמנות השניה שניתנה לנו ממש בימים אלה, אם לא למעננו – למען נכדנו.
אכן, קבלנו מכה קשה בשבעה באוקטובר, מכה כואבת, אכזרית, אולם בזכות אותו צה"ל ושב"כ שנכשלו כשלון כל כך מוחץ בשבעה באוקטובר, התאוששנו ואנחנו נלחמים ומנצחים!
צריך לזכור ולשנן, רק אנחנו נגן על עצמנו. יש לנו הזדמנות חד פעמית לשנות את מצבנו הבטחוני לדורות באם נכה את ראש הנחש ובכך גם לפגוע משמעותית בזרועותיו.
אבל, הערת אזהרה אחת, אכן מצבנו הביטחוני בעיניי טוב יותר היום, העולם הערבי ראה ומפנים את התגובה הישראלית את הנחישות את הובלת המהלכים, את העמידה האיתנה גם מול ידידינו כאשר האינטרסים מנוגדים ובמיוחד את חוסנו של העם שלנו ששנה שלמה הוא במלחמה אבל הוא עומד איתן חזק ויציב, האמת הפתענו את אויבינו – אולם לא פחות מכך הפתענו את עצמנו. והכל בזכות דור הניצחון הצעיר והאמיץ שהוכיח להוריו והורי הוריו שהנוער היהודי עדיין גיבור, ציוני ומוכן לתת הכל על מנת להגן על המדינה.
אבל, כאמור, הדרך עוד ארוכה, יתכן שיקח עוד שנה שלמה עד שתגיע הרגיעה, תוך שימוש בתהליכים מדיניים על מנת לתרגם את ההישגים הצבאיים להישגים מדיניים. עם ישראל חי״.