רגע אחרי התדריך המבצעי חבורת הלוחמים הקשוחים התקבצה במעגל. כל אחד פרש את ידיו וחיבק את חברו, ראשיהם מורכנים למרכז המעגל. אחד מהם בקול סדוק קרא את תפילת הדרך. טקס שחוזר על עצמו כמה פעמים ביום בחפ״ק של מפקד האוגדה.
שיירת ההאמרים נסעה במורד הוואדי. משמאל נצפו הישובים מלכיה, אביבים, יפתח וברעם. מימין הכפרים הלבנונים, כולם כפרים שיעים שחיזבאללה שלט בהם במשך שני עשורים.
"חטא שלא ייסלח": האזהרה הדרמטית של גולדה מאיר נחשפת
מפת ההרס בצפון נחשפת: זה היישוב שספג הכי הרבה פגיעות | כל הנתונים
מפקד אוגדת הגליל 91, תא״ל שי קלפר, ישב בג׳יפ הראשון. לצידו ישב דובר צה״ל תא״ל דניאל הגרי. רגע לפני חציית הגדר והכניסה ללבנון, הם דרכו את כלי הנשק והכניסו כדור לקנה. הציר עליו נעה השיירה היה מוגבל לתנועת כלי רכב מכל סוג במהלך השנה האחרונה. חלק מהתוואי אף היה מוגבל לתנועת כלי רכב הרבה לפני ה-7 באוקטובר.
״עכשיו אנחנו תופסים את הרכס״ הסביר תא״ל שי קפלר האוגדונר.
טנק מרכבה של צה"ל מאבטח בעמדה ששולטת על מעבר השיירה לתוך לבנון. מעבר הגבול מאולתר, חיל ההנדסה פרץ לפני ימים את המכשול של צה״ל וכן את המכשול של חיזבאללה. הנסיעה משובשת. לוחמי המילואים של חטיבה 228 חטיבת הנח"ל הצפונית ולוחמי חטיבת אלכסנדרוני, חטיבת המילואים של גולני, פשטו על המרחב ממספר צירים. רק לאחר שביססו את עמדות השליטה, הוכנסו הטנקים והנמרים.
במלחמת לבנון השנייה לא מעט טנקים חטפו ירי נ״ט מהאגפים. עכשיו בצה״ל מבינים כי על כוחות חיל הרגלים לתפוס עמדות כדי למנוע מחוליות הנ״ט מלפעול. תא״ל קפלר היה מפקד סיירת גולני במלחמת לבנון השנייה. זה אותו אזור שבו הוא נלחם אז כקצין צעיר. עכשיו כגנרל הוא מיישם את הלקחים מהפעלת הכוח במלחמה שלפני כמעט שני עשורים.
במשך שנה ניהלה אוגדה 91 קרב הגנה לאורך כל הגזרה, מהים ועד ההר. הלחימה הובילה לפגיעה משמעותית בכוחות חיזבאללה. אחרי מלחמת לבנון השנייה החליט חיזבאללה לשנות את דוקטרינה הצבאית שלו. לא רק מגן לבנון, אלא משחרר וכובש הגליל. לשם כך הוא נערך, הקים שש חטיבות התקפה בעלות 16 גדודים. הלוחמים בהן הם כוחות רדואן, כוח קומנדו מיומן עם אמצעי לחימה מתקדמים וקטלניים.
על תוכנית ההתקפה של חיזבאללה כבר נכתב בימים האחרונים לא מעט. המרחב הכפרי ו"מנהרות הקפיצה", כפי שהן מכונות בצה״ל. מול כל ישוב ישראלי הוקמה תשתית התקפית שכוללת עשרות משגרים שהוסתרו בתוך השטחים החקלאיים, במטעי הזיתים והתפוח. כבלי הפעלה נמתחו מהמשגרים לבתי הכפרים. בכל כפר הותקנו מחסני תחמושת, ממדים ונעלי צבא ועד אפודי קרב, רימונים, רובים, מקלעים, טילי כתף ועוד ועוד.
אלא ששיירת הג׳יפים נעצרה באחד מחלקי הכפר ולוחמי הנח״ל הובילו את הכתבים הצבאיים הישראלים לתוך המבנים. ניתן היה להבין את עוצמת ההכנות של חיזבאללה למתקפה על הגליל. אם חיזבאללה היה יוצא להתקפה ב-7 באוקטובר, אירועי הדרום היו מחווירים. ספק אם ישראל יכולה הייתה להתאושש מול היקף האש שהכינו בלבנון למתקפה.
היקף החימוש הוא עצום. הלוחמים מספרים כי צה״ל פינה עשרות טונות של טילים, מטעני חבלה וכלי נשק מכל הסוגים. למרות זאת, בכפר נותר עוד ציוד לחימה שמאפשר לחמש כמה גדודי חיל רגלים. הכפר נסרק בחלקו. מהשכונה הסמוכה נשמעים קולות ירי המקלעים והדי הפיצוצים של פגזי הטנקים. באזור הזה של התמרון הותקלו הכוחות בהתנגדות של חיזבאללה.
לפחות 10 היתקלויות של קרבות פנים אל פנים התרחשו כאן. ירי נ״ט, עשרות פצצות מרגמה וטילים נורו על הכוחות בשטחי הכינוס רגע לפני הפריצה. עשרות מחבלים חוסלו ועוד כמה עשרות נפצעו.
לאוגדה 91 חמישה נופלים ו-50 פצועים בקרבות הפריצה והתמרון.
המפקדים מספרים כי ההכנה ללחימה הייתה מיטבית. כל כוח ידע לאיזה מבנה הוא מגיע ומה מצפה לו במקום. חיזבאללה הפך שקוף מול המודיעין הישראלי במלחמה. המידע המקדים חוסך לכוחות זמן יקר ומאפשר תנועה בטוחה יותר במינימום סיכון ללוחמים.
הלוחמים כולם מילואימניקים שנמצאים בסבב הלחימה השלישי או הרביעי שלהם מאז 7 באוקטובר. מרביתם שרתו בשנה החולפת כבר למעלה מ-200 או 250 ימי מילואים.
מאז יום ראשון הם בלחימה עצימה. למרות התנאים הקשים, העייפות והדאגה לבית ולמשפחה, מרביתם מגניבים מפעם לפעם חיוך של סיפוק וניצחון מבעד לזקן והפודרה של הלחימה. עם זאת, כל העת מקננת בליבם השאלה מה קורה בארץ, מה חדש מאחור?
