קטר הודיעה ביום שבת לישראל ולחמאס שתפסיק לשמש כמתווכת במשא ומתן לעסקת חטופים. בהודעת משרד החוץ הקטרי נכתב כי מאמצי התיווך יחודשו "כאשר תהיה הרצינות הנדרשת לסיום המלחמה". אולם בין אם תשוב לעמדת המתווך ובין אם לאו, יש הסבורים כי אין בכך בשורה רעה – אלא הזדמנות שצריך לנצל.
״קטר, עוד לפני 7 באוקטובר, ומאז במיוחד, עובדת 24/7 לטובת הבטחת המשך קיומו של שלטון חמאס בעזה״, טוענת ד״ר עינת וילף, ח״כ לשעבר ומחברת שותפה של הספר ׳מלחמת זכות השיבה׳, ״לא מדובר במדינה, אלא במאפיה וארגון פשע שבבעלותו באר נפט וחשבון בנק, שמגבה את חמאס בכמה זירות״.
״לפני שמדברים על קטר חשוב לציין את האבסורד שבמשא ומתן״, היא אומרת, ״עצם העובדה שהסכמנו לקבל סיטואציה של מו״מ על חטופים אזרחיים שנחטפו ממיטותיהם – היא חלק מהכניעה שלנו, שאפשרה להגיע למצב המטורף בו היום, שנה לאחר מכן, חמאס דורש בדיוק את אותם תנאים שדרש ב-8 באוקטובר. כלומר, נרמלנו מצב בו חמאס לא שילם מחיר ולא מרגיש איזשהו לחץ להתגמש, שהרי כל נזק צבאי שנגרם לו הוא בר שיקום ואנחנו רואים סממני שיקום כבר היום״.
לדעתה של ד״ר וילף, בין עסקת החטופים הראשונה שבוצעו בנובמבר 2023 למצבנו כיום, יש פער גדול: ״בפעם הקודמת, העסקה נבעה כתוצאה מלחץ תדמיתי מטורף שהופעל על חמאס ועל קטר. העובדה שחמאס חטף משפחות, ילדים, אימהות ונשים מבוגרות – יצרה לחץ תדמיתי שהביא גם מנהיגים מוסלמים לצאת נגד הארגון. ארגוני טרור נשענים על התדמית שלהם, והשארתן של נשים וילדות בשבי הייתה בעיה אדירה עבורם בהיבט הזה, כמו גם בהיבט הלוגיסטי״.
״חשוב להבין כי קטר היא מדינה שרגישה מאוד לתדמית שלה״, היא מציינת, ״כבר שנים שהיא פועלת ומשקיעה במכוני מחקר, בספורט וכדורגל, בכנסים, היא מחלקת שוחד מכאן ועד הודעה חדשה. ובדיוק מהסיבות האלה, נושא החטופים יכול היה לאיים תדמיתית על המדינה באופן שהיא חוששת ממנו מאוד.
לכן, היא מאוד נחמדה למשפחות החטופים ומקבלת אותן מאחורי הקלעים – כדי למנוע מצב בו הן עומדות ומפגינות מול השגרירויות שלה. אם זה היה קורה, האירוע היה הופך לעומס שהיה מכביד מאוד על קטר, וכזה שהייתה חייבת לפתור״.
באזכור למסמך שכתב יגאל כרמון ממכון המחקר ״ממרי״, טוענת וילף כי ייתכן שקטר פועלת בעוד דרך כדי לוודא שישראל לא תלחץ עליה. במאמר נכתב: ״הממשלה לא עושה זאת כיוון שבכיריה שבויים בידי קטר. אם יחשפו אותה, היא תחשוף את אחריותם למימון בניין הכוח של חמאס במשך למעלה מעשור שנעשה ברשותם ובסיועם המעשי: 500 ק"מ של מנהרות, עשרות אלפי מחבלים, אלפי טילים ורקטות, ותחמושת בהיקף אדיר״.
״כך לדוגמה״, מסבירה ד״ר וילף, ״כשראש המוסד לשעבר יוסי כהן טען בתקשורת ששיתוף הפעולה עם קטר בהעברת הכספים לעזה הייתה טעות, מיהרה קטר להדליף את מכתב ההוקרה ששלח כהן עצמו להנהגת המדינה, בו הוא מודה לה על תרומתה "לביטחון וליציבות" באזור. יש מספיק אינדיקציות על כך שראש הממשלה נתניהו, האחראי לעיצוב מדיניות העברת הכספים, חושש מחשיפה דומה״.
״אנחנו פשוט ממשיכים ליפול בפח הזה״, היא מסכמת, ״מה שקטאר רוצים מהיום הראשון זה לשמר את שלטון חמאס בעזה. היא עושה זאת באמצעות לחץ לפני ומאחורי הקלעים – גם באמצעות ׳אל-ג׳זירה״, שמהווה זרועה של קטר וחאמס שיוצרת בעולם רדיקליזציה מטורפת.
בינתיים התקווה שלנו היא שארה״ב תנצל את ההזדמנות הזאת ותשפר עמדות. צריך לדאוג שהתמיכה בחמאס תהיה רעה לקטר, במקום שתשתלם לה – וכרגע זה לא המצב״.