הג'יהאד האיסלאמי פרסם היום (רביעי) תיעוד של החטוף סשה (אלכסנדר) טרופנוב, שנחטף מבית הוריו בניר עוז ב-7 באוקטובר. מדובר באות חיים שלישי מאת טרופנוב, לאחר ששני תיעודים קודמים שלו פורסמו בחודש מאי האחרון. בחדשות 12 פורסם הערב כי אות חיים מטרופנוב התקבל ברוסיה כבר לפני כמה ימים וכי רוסיה מנסה להביא לשחרור חטופים עם אזרחות רוסית בנפרד מעסקה כוללת.
"שנה שאני נמצא פה בשבי, שנה שיש מחסור באוכל ומים", סיפר טרופנוב. "אין חשמל. עכשיו נגמרו חומרי ההיגיינה, נוצרה לי בעיה בעור שלא הייתה לנו קודם. אין לנו את ההזדמנות לאוכל או לשתות מים כמו שלכם".
הטרור הפסיכולוגי: הג'יהאד האסלאמי שחרר סרטון של אלכסנדר טרופנוב
"קרו לי הרבה מאוד ניסים": המסע של ספיר מרגעי החטיפה ועד היום
"כשאתם חושבים לסגור את המעברים, על מנת להקשות על הפלסטינים, בזה שאתם מקשים עליהם, אתם מקשים עלינו. החיים שלי נמצאים בסכנה בגלל הכוח הצבאי. הג'יהאד האסלאמי הגן עלי, החשש לחיי הוא יומיומי. מה שנתניהו מוכר לכם, יכול להוביל למותנו".
"הדבר היחיד הטוב שעשו לטובת האסירים - זאת הפסקת האש. המצב שלי קשה, עכשיו הממשלה אחרי שנה יצאה למלחמה בלבנון על מנת שישכחו אותנו, ועשתה מלחמה באיראן שישכחו אותנו לגמרי ויקברו אותנו".
"אזרחי ישראל, אל תשכחו אותנו. תצאו ותפגינו. אני רוצה להגיד לכם, שנה שלמה שאתם מפגינים ולממשלה לא אכפת. תסגרו את הרחובות למשך תקופה. אנחנו נמצאים בעזה בסכנה יומיומית. תעשו מה שאפשר כדי להגיע לחברים שלי ולחופש שלי. אני רוצה לחזור הביתה בריא ושלם", אמר בסרטון.
לנה טרופנוב, אמו של סשה שנחטפה גם היא ושוחררה בעסקת החטופים, הגיבה לאות החיים: "אני מאושרת לראות שהבן שלי בחיים ושהוא מצליח לשרוד את התנאים הנוראיים בשבי. עם זאת, רואים את היאוש וחוסר התקווה בפניו ואני מודאגת מאוד ממצבו הבריאותי.
"אליך סשה אני רוצה לפנות ראשון. בן אהוב שלי, אני מבקשת ממך להמשיך להיות חזק ולהחזיק מעמד. אל תאבד תקווה, אנחנו לא נפסיק להאבק על שחרורך עד שתהיה פה בבית. כעת אני רוצה לפנות לכל המעורבים; לממשלה, לקבינט ולמקבלי ההחלטות תסתכלו על הפנים של הבן שלי ותצילו אותו, עכשיו!
"ולכם עם ישראל - תודה על החיבוק החם, על תמיכה והתפילות הבלתי פוסקות. זה הזמן של כולנו להתאחד בקריאה אחת ברורה- להשיב את כולם הביתה, עכשיו!"
ממטה המשפחות נמסר: ״העדות המצולמת של סשה מצביעה על הדחיפות להשבת 101 החטופים - החיים לשיקום, והנרצחים והחללים לקבורה ראויה בארצם. העובדה שחלפה כמעט שנה מהעסקה הראשונה והאחרונה להשבת חטופים היא אות קלון על ממשלת ישראל ועל מדינת ישראל. הגיע זמן חטופים. הגיע הזמן להחזיר את כולם הביתה. עכשיו״.
טרופנוב ציין ביום ראשון יום הולדת 29. הוא נחטף מבית הוריו בניר עוז יחד עם בת זוגו ספיר כהן. אמו ילנה וסבתו אירנה נחטפו גם הן ושוחררו בעסקה הקודמת, כך גם בת זוגו ספיר. אביו, ויטלי, נרצח בשבת השחורה.
"זה יום הולדת שני ברציפות שאנחנו מציינים כשהוא בשבי," אמרה בתחיל השבוע אמו לנה טרופנוב, ששוחררה במסגרת עסקת השבויים יחד עם אמה אירנה. "בשנה שעברה הייתי במנהרות החמאס, ולא ידעתי מה עלה בגורלו. כל מה שביקשתי אז היה שיהיה בחיים. היום המשאלה שלי היא שיחזור אליי בריא ושלם, בגופו ובנפשו, בקרוב ממש".
בשעות הערב מסרה לנה: "ראיתי היום את הבן היחיד שלי סשה בסרטון של הג׳יהאד. הרגשות שלי מאוד מעורבים. מצד אחד אני מאוד שמחה לראות אותו חי ומדבר ומצד שני אני רואה שהוא במצב נפשי וגופני לא כל-כך טוב. אני מבקשת מכל מקבלי ההחלטות לעשות הכל בשביל שהבן שלי וכל החטופים יצאו הביתה - החיים לשיקום והנרצחים לקבורה ואני אומרת תודה לכל האנשים שבאים ומחבקים ומתפללים עבורנו. תמשיכו להתפלל ותמשיכו לעזור לנו״.
ספיר כהן, בת זוגו של סשה ששוחררה גם היא במסגרת העסקה, שיתפה ביום ראשון בכאב את זיכרונותיה האחרונים ממנו: "הזיכרון האחרון שנותר לי מסשה הוא לראות אותו חסר אונים כשסביבו מחבלים חמושים. אפילו לא ידעתי מה עלה בגורלו". היא הביעה אז חשש עמוק לגבי מצבו הנפשי, "זה כנראה לא אותו סשה שהכרתי, כי אי אפשר להישאר אותו בן אדם במקום כל כך קשה ואפל".
מאוחר יותר מסרה ספיר: "אני כל כך שמחה לראות שסשה בחיים. אני רואה את הפחדים שלו ואת המצוקה שלו ושל כל החטופים שנותרו מאחור, חטופים שאנחנו יכולים להחזיר הביתה, להעניק להם חיים חדשים. הפחדים האלה צריכים להדהד לנו בראש בכל יום שבו אנחנו בוחרים לוותר על ההזדמנות הזאת. אני רוצה לפנות לסשה ולהגיד לו שאנחנו כל כך מתגעגעים. עם ישראל עושה כל כך הרבה כדי להחזיר אותך הביתה - מפגין ומתפלל ומקווים לראות אותך כאן במהירות האפשרית״.
מקיבוץ ניר עוז נמסר: " קהילת קיבוץ ניר עוז מתמודדת היום עם פרסום כואב נוסף של סרטון בו נראה בן הקיבוץ שלנו, סשה טרופנוב, תחת תנאים בלתי נתפסים, כשהוא משמש ככלי בידי אויב שמחזיק בו כבר 404 ימים.
אנו כואבים על סבלו של סשה ושל יתר יקירינו שעדיין בשבי. היום יותר מתמיד אנחנו מצפים מממשלת ישראל וממנהיגי העולם כולו לשים סוף לסבל ולהחזיר את 101 החטופים הביתה - 29 מהם מקיבוץ ניר עוז. המדיניות הנוכחית אינה מספקת. כל יום שהם שם הוא יום בו אנחנו עדיין חיים את ה-7 באוקטובר, ולא ננוח עד שכל יקירינו ישובו הביתה".