״חמאס יודע שאין לו סיכוי מולנו, הארגון נפגע באופן קשה בלחימה מולנו. הוא מנסה ללמוד אותנו, מנסה להשתפר. אנחנו במירוץ למידה ואנחנו שלושה-ארבעה צעדים לפניו. אנחנו עכשיו בלב מחנה ג׳באליה. יש לנו סבלנות ואנחנו נכריע אותו״, אומר סא״ל בניה הר זהב, מג״ד גדוד רותם, בחטיבת גבעתי.
לוחמי גדוד רותם נלחמים ברציפות מאז השבעה באוקטובר ברצועת עזה. בבוקר האסון, הם היו בתעסוקה ברמת הגולן. ״מיד כשבגדוד הבינו מה קורה בדרום, כל הגדוד קפץ לעוטף עזה. בשעת צהריים כבר היינו בלחימה בקיבוץ כפר עזה. צברנו אמצעים ואמל״ח והתחלנו לנוע ברגל לקרב מקיבוץ סעד לכפר עזה. היינו בכל המשימות של אוגדה 98 בעזה: בג׳באליה, במבצע ארנון, חאן יונס, דיר אל באלח, סג׳עיה ועכשיו שוב בג׳באליה. מרגע שחטיבה 7 עלתה צפונה, אנחנו חזרנו לפעול בתוך גבעתי״, אומר סא״ל הר זהב, שמספר כי את תחילת הלחימה הוביל מפקד הגדוד הקודם, סא״ל ענן פארס.
הגדוד שילם מחיר כבד בקרבות הממושכים בעזה: שישה קצינים ולוחמים נהרגו. עוד מספר לוחמים נפצעו, חלקם עדין בתהליך שיקום. המלחמה נמשכת כבר כמעט שנה וחודשיים. מחצית מהלוחמים בגדוד הם כאלה שהתגייסו בימי המלחמה הראשונים ובמהלכה. רק השבוע, הגיע לגדוד לוחמי מחזור מרץ 2024 שסימן מסלול ארוך.
״הוותיקים מבין הלוחמים צברו נסיון רב במלחמה והם נותנים הרבה מהניסיון שלהם לצעירים״, אומר המג״ד ומספר כי כל אירוע מבצעי, במיוחד כזה שיש בו נפגעים, נחשב בעיניי הלוחמים והמפקדים כאירוע משמעותי. לדברי סא״ל הר זהב, מבנה הגדוד הוא פספס החברה הישראלית: ״הרוח שאני מקבל כמג״ד זה מלמטה למעלה, זאת הרוח. הגדוד הוא כור היתוך, יש לנו פלוגה חרדית, יש לנו חיילים יהודים ולא יהודים. מטה הגדוד מורכב באופן כזה שמחצית המטה הן קצינות וחיילו,. בהן קצינת הטנ״א, הקמבצ״ית וקצינות נוספות. אתה שומע את החיילים ואת המפקדים ואתה מבין את העוצמה שיש כאן. האמונה בצדקת הדרך. כולם מבינים שמה שקרה כאן בשבעה באוקטובר - אסור שיקרה פעם נוספת. אין דרך אחרת, אלא להילחם ללא פשרות. זאת הסיבה שכולנו בגדוד קמים מוקדם בבוקר לעוד משימה ועוד משימה. ולעיתים גם לא הולכים לישון בלילה".
"ובכל זה יש גם משברים. יש רגעי משבר לחיילים, אבל אז אתה רואה איך החבר עוזר, איך המ״מ מחבק, דואג ועוטף את החייל ויחד כולם מוצאים את החייל קדימה״, מספר סא״ל הר זהב.
צה״ל מתמרן בלבנון כמעט חודשים. חטיבת גבעתי נשארה להילחם בעזה. הקצינים וגם הלוחמים היו רוצים לעלות צפונה, לקחת חלק בלחימה בלבנון לצד הנחל, הצנחנים וגולני. ״ גם לי, כמו גם למפקדים יש צביטה קטנה בלב. רוצים לקחת חלק הלחימה, קצת לשנות אווירה. אבל מנגד - יש לנו משימה להשלים ולבצע. אנחנו נחושים להשלים את המשימה״, אומר מלב מחנה הפליטים בג׳באליה סא"ל הר זהב.