בכירים במערכת הביטחון כבר מפנימים שמדובר במלחמה בסדר גודל, ובעיקר בקבועי זמן, שלא ראינו בעבר. הקונספציה, המכה הבלתי נסבלת ב-7 באוקטובר, ההתמודדות במלחמה רב זירתית מורכבת והימשכות המלחמה על פני תקופה של מעל לשנה מחייבים שינויים מהותיים בעמדה הישראלית בכלל ובעמדת מערכת הביטחון בפרט. 

צה"ל ידוע כצבא קטן שמעדיף מלחמות קצרות בחזית אחת. זה לא האירוע. העיתונאי והסופר אליוט כהן ראיין כמה מבכירי מערכת הביטחון בכתבה שפורסמה היום (ראשון) ב"אטלנטיק" ונותנת הצצה לתמורות שחלו בעמדת מערכת הביטחון לאורך המלחמה. 

תקיפת צה''ל בדאחייה בביירות 17.11.24 (צילום: רויטרס)
תקיפת צה''ל בדאחייה בביירות 17.11.24 (צילום: רויטרס)

לפי הדיווח, המלחמה הממושכת והתנאים החדשים בהם מתנהל הסכסוך הובילו לשינוי מהותי בחשיבה הישראלית: "אנחנו כבר לא מפחדים מנפגעים", אמר לכהן בכיר שספג אבדות רבות. "איבדתי 10 חיילים, ושום דבר לא עצר. אנחנו לא הולכים להלוויות; נבקר אחרי המלחמה". מדובר בשינוי מהותי מעמדת ישראל טרום 7 באוקטובר 2023.

בנוגע לעיוורון שיצרה הקונספציה ביחס לכוונות חמאס אמר בכיר במערכת הביטחון לכהן: "הם חשבו שהם יכולים לכבוש את ישראל", אמר בכיר במערכת הביטחון לאליוט כהן ב"אטלנטיק", "לא הבנתי את זה עד הסוף". 

החדירה בשבעה באוקטובר (צילום: רויטרס)
החדירה בשבעה באוקטובר (צילום: רויטרס)

כהן מזכיר שצה"ל תמיד היה צבא שמתמקד בתהליכים קצרי טווח, בחדשנות טקטית וטכנולוגית, בזריזות ובאדפטיביות. על פי הדיווח, ביחס לאופק ולמחשבה על סיום המלחמה ו"היום שאחרי", ישראל עומדת בפני מצב בלתי אפשרי בו היא לא מעוניינת להעמיד את עזה תחת ממשל צבאי בעת שיקומה - אך היא גם לא מצליחה להמציא חלופה סבירה כלשהי, חרף רעיונות כמו כוח בינלאומי או החזרת הרשות הפלסטינית. בפועל, גורם שתפקידו תכנון אסטרטגי אמר לכהן בצער: "אנחנו מדברים על אסטרטגיה רק באנגלית".