הבוקר (שני) פורסמו פרטים ראשונים על הסכם הפסקת האש שמתגבש בתיווך אמריקאי, וישראל הסכימה לו. ההסכם כולל שינויים משמעותיים ביחס להסדרים הקיימים, כאשר עיקרם נוגע לשינויים בהרכב הכוחות הבינלאומיים המפקחים על הגבול עם לבנון, והחמרה בדרישות הישראליות בנוגע להדחקת חיזבאללה. ברקע הדברים, השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין צפוי להגיע לביירות בימים הקרובים.
בריאיון נרחב, פרופ' אמציה ברעם, מומחה ליחסים בינלאומיים ולביטחון לאומי, מציג בפני "מעריב" היום (שלישי) את עמדותיו על ההסכם המתגבש, על הלחצים המופעלים על חיזבאללה, ועל האתגרים הצפויים ביישום ההסכם. לדבריו, זהו רגע מכריע, אך על ישראל לנקוט עמדה תקיפה יותר מול האיומים העתידיים.
על פי הדיווחים בתקשורת הלבנונית, ההסכם כולל שינוי מהותי בהרכב הכוחות הבינלאומיים המפקחים על הגבול. הכוח החדש יובל על ידי ארצות הברית וצרפת, ולא יתבסס על החלטת מועצת הביטחון 1701 שהייתה בתוקף מאז מלחמת לבנון השנייה. בנוסף, דרישות ישראל כוללות לא רק את דחיקת חיזבאללה צפונה מעבר לקו נהר הליטני – אלא את השמדת כל תשתיות הארגון מעבר לאותו קו.
"זה לא עוד הסכם שגרתי״, מדגיש פרופ' ברעם. "הפעם, ישראל דורשת תנאים אגרסיביים יותר – לא רק להרחיק את חיזבאללה פיזית, אלא לוודא שמתקניו ותשתיותיו נהרסים כליל. זו עליית מדרגה משמעותית בתפיסת הביטחון הישראלית מול חיזבאללה״.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
פרופ' ברעם מתייחס ליחסו של חיזבאללה להצעה ואומר כי מדובר במצב מורכב עבור הארגון. "אני חושב שחיזבאללה מתייחס להצעה ברצינות - כי הם במצוקה. יש להם קשיים עצומים – צבאית, כלכלית ופוליטית – והם מבינים שהמשך המלחמה פוגע בהם יותר מאשר בישראל״.
לדבריו, חיזבאללה ביצע ויתור משמעותי בכך שסטה מהקו של מנהיגו, חסן נסראללה, שאיחד את הזירות בעזה ובלבנון. "זה ויתור אדיר. חיזבאללה, בתמיכת איראן, מוכן להפריד בין שתי הזירות. איראן אף נתנה לחיזבאללה את הסמכות להחליט על התנאים באופן עצמאי. זה שינוי חשוב שמעיד על חומרת המצב שלהם״.
אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בהסכם היא מכתב אמריקאי שנמסר לישראל, שבו תינתן לגיטימציה לפעולות צבאיות ישראליות בלבנון במקרה של הפרות. "המכתב הזה הוא אבן הפינה של האסטרטגיה הישראלית״, מסביר פרופ' ברעם. "הוא לא חלק רשמי מההסכם עליו חיזבאללה ולבנון צריכים לחתום, אלא נספח שמאפשר לישראל לפעול צבאית במקרה של הברחת נשק או חזרה של חיזבאללה לגבול״.
המכתב מעורר התנגדות עזה מצד חיזבאללה. "חיזבאללה רואה במכתב הזה הפרה של הריבונות הלבנונית״, אומר ברעם. "עם זאת, ישראל חייבת להבטיח שהמכתב יישאר בתוקף, כי בלעדיו אין אפשרות למנוע את חזרת חיזבאללה לגבול״.
לדברי פרופ' ברעם, במידה שחיזבאללה ימשיך להתנגד לתנאי ההסכם, ישראל חייבת להפעיל לחץ צבאי נוסף. "העיקרון ברור – לחץ צבאי מוגבר על האוכלוסייה השיעית בלבנון יכול להביא את חיזבאללה לוותר ולהסכים לתנאים. זה שונה לחלוטין מעזה, שם לחץ צבאי לא משיג שחרור בני ערובה, אבל בלבנון זה עובד״.
ברעם מוסיף שהלחץ הצבאי צריך להתמקד בתשתיות ובמרחבים אסטרטגיים של חיזבאללה. "במשך שבועיים-שלושה הם אולי יקיימו את ההסכם, אבל הם יחזרו להבריח נשק דרך ביירות או מסוריה לגבול. המכתב האמריקאי נועד לאפשר לישראל לפעול גם מעבר לקו הליטאני, במידת הצורך – כולל באמצעות חיל האוויר או כוחות רגליים״.
אחד התנאים החשובים שישראל צריכה לדרוש, לדברי ברעם, הוא מניעת חזרת תושבים לכפרים בשורה הראשונה של הגבול. "הכפרים האלה היו מוצבים צבאיים לכל דבר. אסור לאפשר חזרה שלהם״, הוא קובע. "הכפרים הצמודים לגדר היו מוקדי פעילות של חיזבאללה, וישראל חייבת לוודא שהם לא יחזרו לשם״.
ברעם מבהיר כי דרישה זו אינה חלק רשמי מההסכם, אך היא קריטית לביטחון ישראל. "אסור לחזור על טעויות העבר שבהן הסכמנו להפרות מתמשכות מתוך חשש למלחמה. הפעם, על ישראל לקחת את הסיכון ולפעול בנחישות״.
פרופ' ברעם מסכם כי ישראל חייבת להבטיח שאכיפת ההסכם תתבצע במלואה, כולל אישור לפעולות צבאיות מצד ארצות הברית. "המכתב האמריקאי הוא לא רק מסמך – הוא האישור שמאפשר לישראל לפעול. זה לא מספיק שהמכתב יהיה קיים – צריך ממשלה שתהיה נחושה ליישם אותו ולא לאפשר שום הפרות״.
לדבריו, חיזבאללה ינסה להפר את ההסכם במוקדם או במאוחר. "מה שמכריע הוא לא רק ההסכם, אלא הנכונות של ישראל להילחם על יישומו. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחזור למצב של 2006, שבו ויתרנו על עקרונות בסיסיים מחשש לעימות נוסף״.