איך נפרדים מנכד? איך אפשר לחשוב שהיה חייל והפך לחלל. תומר נכדי הבכור שקיבלתי לידיים ביום שנולד, ופסעתי אתו צעד צעד. מקטנות ועד שבגר. הוא סיים את התיכון והחל להתאמן, עשה הכל כדי להגיע לסיירות. התאמן והתאמן הפך לגבר שבגברים.
״תומר", אמרתי לו פעם בשיחה על הרבה סלט, שניצל, ובלי מתוק בבקשה. "אנחנו עם הצבא בתיקו. במלחמת יום כיפור נפל בן דודי, בליל הגילשונים בן דוד נוסף. זהו מספיק!״. הוא אמר לי "הכל בסדר סבתוש". אבל לא היה בסדר .
הוא דחה את הצבא בשנה כי בזמן הקורונה הוא פחות היה בכושר. נרשם למכינת ניצן כדי להתאמן לקראת הגיוס, והחל לרוץ כל בוקר מוקדם על החולות ליד הים. הוא התקבל לסיירת מובחרת ובגיבוש לפני הסוף נשר. משם הגיע לסיירת גולני. הפך לאט למפקד נערץ, ולאחר מותו שמענו כמה. היה נערץ, שנון (ידענו) סטנדאפיסט (לא ידענו!) חברותי ועוד.
תומר נפל בקרב. הוא נלחם עד כלות כחייל בגדוד 13 בגולני ב- 7.10.23. מאז החיים מתחלקים לי לפני ה7.10 ומה-7.10. הזמן לא מרפא, הגעגועים רבים, ולנו נשארו התמונות והזכרונות. בחודש שעבר קראו למכינה בה התאמן מכינת ניצן, על שם תומר ברק. ולפני שבועיים יצא שיר שכתב, הלחין, ושר לזכרו טל, אחיו בן ה-18. אבדה קשה ואין מרפא.
סמ"ר תומר ברק (20), לוחם גולני, נפל בשבעה באוקטובר בקרבות בגבול הרצועה.