שחר שירת כקצין בסיירת צנחנים. הוא האמין בצדקת המלחמה והיה נחוש להיכנס לעזה לכל משימה שתידרש. "אם אני לא אעשה את זה... אז מי יעשה את זה?" כך אמר. שחר נכנס לעזה למשימה משמעותית שבה היה עליהם לאתר שישה חטופים ולהשיבם הביתה.
הסיירת התמקמה בפאתי שכונת חמד במערב העיר חאן יונס. שחר ביצע את המשימות הנדרשות בשטח בסטנדרט הכי גבוה, גילה חריצות ומשמעת עצמית וחש תחושת גאווה ושליחות. את כל מה שעשה - עשה בשביל המדינה, בשביל החטופים, בשביל האזרחים והמשפחה, בדאגה ושמירה על בטחונו של כל לוחם ולוחם.
ביום שני 19.8.2024 בשעה 06:32 בבוקר מטס של חיל האוויר שיגר פצצה. בשל כשל טכני הפצצה סטתה מנתיבה. מבנה שבו שהה הכוח של שחר נפגע, שחר נהרג וכמה מחבריו הלוחמים נפצעו. חבריו לסיירת המשיכו את משימתם והצליחו להשיב שישה חטופים שנרצחו במנהרות בחזרה לקבורה בארץ.
בכל מקום בו צעד, שחר היה נוכח עם חוש ההומור, החיוך התמידי והרצון האמיתי לעשות טוב ולהראות שאפשר אחרת, מה שהוביל אותו לחוסר פשרות. אהבת הארץ היתה נר לרגליו והוא היה מקור לדוגמא אישית והשראה עבור רבים. האנושיות והערכים שלו הובילו אותו להיות אדם מוערך ואהוב.