חיזבאללה קם אתמול עצבני. כבר משעה שבע בבוקר הוא שיגר שלושה כטב"מים לצפון, אחר כך ירה שישה טילים למרכז והמשיך בעוד כמה עשרות שיגורים לצפת, קרית שמונה ומטולה. בסה״כ עד הערב הוא ירה כ-300 שיגורים מכלל הארסנל שלו מטיל נ״ט לשתולה, דרך כטב"מים וטילים ארוכי טווח שיורטו בשמי פתח תקווה.
לא מעט מאזרחי ישראל נדרשו לתפוס מחסה במרחב מוגן. השאלה הגדולה שעלתה אתמול בקרב מרבית האוכלוסיה היא: איך ישראל תגיב.
התשובה לכך פשוטה: ישראל לא צריכה להגיב. היא צריכה להמשיך בלחימה. להמשיך לפגוע בחיזבאללה בדרום לבנון, בערים צור צידון נבטיה וכמובן ביירות. חייבת להמשיך ולחסל את המפקדות והמחסנים בבקעת הלבנון. וכן גם בסוריה ואם נדרש גם בעיראק.
חיזבאללה מבין שאנחנו לקראת סוף המערכה. שהאירוע הזה יסגר בעוד ימים בהסכם. חיזבאללה ואיראן פטרונו, הם כעת בונים את היום שאחרי המלחמה. איך חיזבאללה ישמר את מעמדו בלבנון במישור הפוליטי וכיצד ישמר את כוחו הצבאי (ממה שנותר) בתוך לבנון.
חיזבאללה חייב לספר סיפור בלבנון. אחרי ההסכם ישובו תושבי הדרום לכפרים המושמדים וההרוסים ויגלו שגורלם כגורל העזתיים. הם ישאלו, שאלות יבקשו הסברים. ספק אם מישהו יתייחס למצוקתם.
חיזבאללה מנסה לבנות סיפור כי נלחם בישראל. כמתאגרף בזירה עמד על רגליו גם בסיבוב השלישי והרבעי ולא צנח לקרשים. הוא רואה וחש את ההפצצות של חיל האוויר בביירות. הוא לא התאושש מההשפלה של הביפרים, הוא יודע שאיבד את קווי הלחימה הראשון השני ואת חלקו של השלישי בדרום לבנון, הוא ספר יותר מ-2500 אולי 2600 הרוגים רק מהתמרון. וכן גם הוא רואה את הסרטונים של אל״מ אביחי אדרעי דובר צה״ל בערבית שעושה עליו סיבוב בכל הרשתות החברתיות במדינות ערב ובלבנון בפרט.
חיזבאללה מנסה ליצור נרטיב שהוא מאתגר את העורף הישראלי, שהוא פוגע במתקנים אסטרטגיים בישראל. חיזבאללה מנסה לגרור את ישראל למשוואה חדשה ישנה: פגיעה בביירות שוות ערך לפגיעה בתל אביב.
אסור לישראל להיגרר למשוואה הזאת. על ישראל להמשיך ולפעול להכות את חיזבאללה בכל מקום בלי קשר לשיגורים לישראל. אבל במקביל על ישראל לסגור את סיפור לבנון בהקדם. כל יום שעובר חיזבאללה מצליח בדרכו לשקם מערכים בדגש על הפיקוד. אבל גם משקם ולו במעט את הנרטיב שלו. אתמול היה דוגמא לכך.