גורם צבאי בכיר שלקח חלק בפיקוד על התמרון בדרום לבנון חושף בזווית מעמיקה פרטים אודות נטרול המנהרות, השמדת הסבכים ושמורות הטבע - שהפכו לבסיסי טרור. כך, לאחר המבצע חסר התקדים, הוא מבטיח שאסון כמו זה של 7 באוקטובר - לא יחזור על עצמו בצפון.
המציאות בגבול הצפון בימים שלאחר ה-7 באוקטובר הציגה איום חסר תקדים. תושבי יישובי הגבול, שנשאלו מה יגרום להם לחזור לבתיהם, הביעו עמדה חד-משמעית. "פיצוץ מבנה בודד או חיסול פעיל חיזבאללה לא יספיקו. אנחנו לא נשוב כל עוד יש עמדות חיזבאללה מעבר לגדר, בסבך שצמוד לחומת היישובים שלנו. כל עוד המצב הזה נמשך – אין סיכוי שנחזור״, אמרו לגורמי צה״ל שנכחו בשטח.
דבריהם שיקפו מציאות מטרידה של סבכים עבותים ואזורי כפרים סמוכים לגבול, שהפכו לבסיסי טרור מוסווים עבור חיזבאללה. ארגון הטרור ניצל את האזורים הללו לבניית תשתיות התקפיות, עמדות ירי, מחסני אמל"ח ומנהרות תת-קרקעיות. בתגובה, כידוע לכל, צה"ל פתח במבצע נרחב במטרה לשנות את המציאות בגבול, לחסל את תשתיות האויב ולשפר את תחושת הביטחון של תושבי האזור.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
הלחימה בצפון, שהייתה חלק בלתי נפרד ממערכה כוללת יותר, התמקדה בשלוש מטרות עיקריות: הראשונה, פגיעה קשה בשדרת הפיקוד של חיזבאללה, החל מנסראללה ועד לדרגים הפיקודיים המקומיים. המטרה השנייה הייתה השמדת יכולות השיגור לטווחים הבינוניים והארוכים, אשר נחשבו לאיום אסטרטגי על ישראל - ואכן היכולת המבצעית של חיזבאללה לשגר אלפי טילים מלבנון לחיפה ודרומה צומצמה משמעותית, עם ״השמדה של כ-80% ממערכות השיגור הבינוניות והארוכות״, אומר גורם צבאי בכיר שפיקד על התמרון בלבנון בראיון נרחב ל-״מעריב״. ״הטילים לטווח קצר של עד 20 ק"מ נותרו אתגר מורכב בשל פיזורם הנרחב, אך גם בהם טיפלו הכוחות״.
המטרה השלישית, שהייתה המורכבת והחשובה ביותר, הייתה למנוע מתקפות קרקעיות על יישובי ישראל – תרחיש שאיים לשחזר את אירועי 7 באוקטובר. לשם כך, צה"ל יצא למבצע תמרון רחב היקף בכ-30 כפרים סמוכים לגבול, וכן שמורות טבע ששימשו את חיזבאללה כבסיסים להתקפה. במבצע השתתפו ארבע אוגדות שפעלו בו זמנית מגבול הים ועד החרמון, וטיהרו את האזורים מנוכחות עוינת.
הגורם הצבאי הבכיר בצה"ל, שלקח חלק בפיקוד על התמרון, סיפר ל-״מעריב״ כי כבר בתחילת המבצע נחשפה התמונה המלאה: ברצועה של כשלושה קילומטרים מצפון לגבול היו ערוכים כ-3,000 מחבלים לאורך כל הגזרה, מוכנים לפלוש לישראל ברגע שיקבלו פקודה. "ב-6 באוקטובר מדינת ישראל עמדה בפני איום קיומי מבלי לדעת זאת. המחבלים היו בכוננות מלאה, מוכנים לפעול״, הסביר.
מה שהציל את ישראל מפלישה מתואמת הוא הפעולה המהירה של צה"ל להקפיץ ארבע חטיבות לצפון ב-7 באוקטובר. "הקפצת החטיבות חיסלה את רכיב ההפתעה בתוכנית של חיזבאללה, והמחבלים הבינו שהתוכנית שלהם כבר אינה אפשרית - כי מרכזה היה אפקט ההפתעה, כמו בעוטף״, הוסיף הגורם.
במהלך המבצע, נכנסו כוחות צה"ל לכפרים שיעיים וסונים בדרום לבנון וגילו הערכות מסיבית של אמל"ח, כולל טילים נגד טנקים, עמדות ירי ותצפיות. "השמדנו את כל האמל"ח שפגשנו, פירקנו חדרי שהייה תת-קרקעיים ונטרלנו את יכולת הפשיטה המתוכננת״, אמר הגורם.
במבצעי צה"ל בדרום לבנון נחשפו מנהרות מקומיות רבות ששימשו את חיזבאללה כחדרי אחסון ושהייה. חלק מהמנהרות הללו נבנו בתוך סבכים צפופים במיוחד – אזורי צמחייה עבותים המתנשאים לגובה של שישה עד 10 מטרים, שהעניקו למחבלים כיסוי כמעט מוחלט. בסבכים אלו הוסתרו חדרי אמל"ח, עמדות ירי וציוד שהוכן למתקפות קרקעיות על ישראל.
הסבכים הם אזורים מיוערים בצמחייה עבותה וסבוכה מאוד, בעיקר בסמוך לגבול ישראל-לבנון. לסבכים צפיפות יוצאת דופן, כך שהיערות הסבוכים מסתירים כל פעילות המתרחשת בתוכם, כולל תנועת מחבלים, כלי נשק ותשתיות תת-קרקעיות. רבים מהסבכים נמצאים בקרבת הגבול, כך שמחבלים יכלו להתקרב לשטח ישראל מבלי להיחשף.
חיזבאללה ניצל את הסבכים לבניית נתיבי תנועה נסתרים ולמיקומי אחסון נשק, מטענים וטילים. המסתור האידיאלי הזה אפשר להם להקים עמדות ירי ותצפיות, ולהיערך לפשיטות ממוקדות על יישובי הגבול. "הסבכים שימשו את חיזבאללה כמגן טבעי״, הוא מסביר. ״בתוך הצמחייה העבותה הם יצרו נתיבים מוסווים למעבר מחבלים, הסתירו אמצעי לחימה כבדים כמו טילים נגד טנקים - ואפילו הקימו חדרי שהייה תת-קרקעיים לאחסון ארוך טווח״.
במהלך המבצע, השמיד צה"ל את כל האמל"ח שנמצא במנהרות ובחדרי השהייה. המחבלים, שנאלצו לסגת כדי להימנע מפגיעה, זזו כ-5 קילומטרים צפונה, הרחק מטווח האש הישיר. אך מעבר להשמדת המנהרות והאמל"ח, המטרה המרכזית הייתה להסיר את יתרון ההסתרה שהסבכים העניקו לחיזבאללה.
"חיזבאללה הצליח להשתמש בסבכים כדי לבצע פעולות מתחת לרדאר", מציין הגורם. הניצול המושכל של חיזבאללה את הסבכים יצר עבור צה"ל אתגר משמעותי. מלבד השמדת התשתיות הקיימות, צה"ל פועל כדי למנוע מהשטח לשוב ולהיות אזור נוח לפעילות עוינת. "השטחים הללו הפכו לקרחות יער״, מסביר הגורם. "כך שבכל ניסיון עתידי של חיזבאללה לשוב ולהתבסס, המעקב שלנו יהיה מידי ויעיל״.
במקומות שבהם היו כפרים ובתים סמוכים מאוד לגבול, לעתים במרחק של 20 מטרים בלבד, חיזבאללה השתמש במבני הבתים לאחסון אמל"ח ולפעולות עוינות. גם לאחר שבצה״ל השמידו את הבתים ואת האמל"ח שנמצא בהם, היה ברור שזה אינו פתרון לטווח הארוך, שכן צבירת אמל"ח מחדש אינה משימה מורכבת עבור הארגון.
חלק מהמקומות הללו כללו שמורות טבע ונתיבי גישה סמויים שהובילו עד לגדר הגבול. מחבלים הצליחו להגיע מעומק לבנון עד לגדר, תוך שימוש בצירים מוסתרים שנפרצו מתחת לסבך עבות בגובה של שישה עד 10 מטרים. כך, ב-9 באוקטובר, מחבלים אף חצו את הגבול דרך הסבך, מה שהדגיש את הצורך בפעולה מקיפה יותר.
"הבנו שמה שעשינו עד כה מבטל את היכולת המידית של חיזבאללה לפעול, אבל זה לא מספיק להבטיח שקט לטווח הארוך״, הסביר הגורם. "כדי למנוע הישנות של תרחיש כמו ה-7 באוקטובר, נדרשנו להשלים את העבודה״.
כך, בתים סמוכים לגבול, שחיזבאללה השתמש בהם לאחסון וייצור נשק, נהרסו לחלוטין, ובצה״ל עומדים על כך שהבתים בכפרי דרום לבנון מקו הגבול - עד שלושה ק״מ לתוך לבנון, לא יורשו להבנות מחדש, גם לאחר ההסכם. במהלך הפעולה נמצאו גם מנהרות באורך של עד 70 מטרים, שהוכנו לשהייה ארוכה עם ציוד ואספקה לחצי שנה. "מול כל יישוב ישראלי - חיכתה פלוגת מחבלים לחדירה בהינתן פקודה. כיום, אין להם את המנהרות, את החדרים התת-קרקעיים או את הסבכים שהסתירו אותם״, ציין הגורם.
רק לאחר שהשטח נוקה לחלוטין, היו יכולים תושבי הצפון להתחיל לשאוף לחזור לבתיהם. "תושבים שפגשנו סיפרו בהתרגשות שהם מרגישים בטוחים לראשונה״, אמר הגורם. צה"ל, מצידו, הקים מוצבים צבאיים חדשים בחזית היישובים בגבול הצפון. "אנחנו לא נסמוך על כך שחיזבאללה יכבד הסכמים או על התרעה מודיעינית בלבד. הביטחון של תושבי הצפון מבוסס על נוכחות חיילי צה"ל בשטח״.
הגורם סיכם כי "הלחימה בצפון הדגישה את החשיבות של פעולות מתואמות ומקיפות, לצד התמדה ונחישות של חיילי המילואים ומשפחותיהם. מדובר במערכה היסטורית לשיקום הביטחון של תושבי ישראל בגבול הצפון״.