"אני רוצה שתדעו, אני מסתכל על המצב שחמאס נמצאת בו, הם רואים כל יממה מה אתם עושים להם והם מבינים שהדבר הזה קרוב להיות קשה מנשוא ואני אומר לכם אנחנו לא נעצור, אנחנו נביא אותם לנקודה שהם יבינו שהם צריכים להביא את כל החטופים חזרה, אחרת העבודה המאוד מקצועית שאתם עושים תימשך ותימשך וזה עוד שבויים ועוד פעילים הרוגים". את הדברים הללו אמר אתמול הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי במהלך מפגש עם לוחמי צה"ל בג'בליה.
בעוד פחות משבועיים יושבע נשיא חדש ישן בארצות הברית. האיומים של דונלד טראמפ נשמעים היטב באזור. אבל ספק רב כמה באמת משקל יש לדברים. בסרט "הטוב הרע והמכוער" כבר קבעו את האמרה (בתרגום מאנגלית) תירה, תירה, אל תדבר. בשבועות האחרונים בצה"ל יורים ונלחמים, אבל בזירה המדינית רק מדברים ולא עושים הרבה.
אני בספק רב מאוד אם אנחנו נגיע ליעד המיוחל החזרה מיידית של כל מאה החטופים וסגירת הלחימה בעזה. ממשלת ישראל לא באמת רוצה להגיע לשם. אני רוצה לבסס את הטענה הזאת ולהפנות לכמה נקודת שעלו בימים האחרונים. וזאת מעבר לדברים הברורים שאמר יותר מפעם אחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, באשר לעמדתו בנושא, וכיצד הוא יפעל באם יגיע ההסכם לכדי הכרעה.
שלשום סיפרו חברי ועדת יעקב נגל כי בחינת תקציב צה"ל לשנת 2025 ותוכנית בניין הכח של צה"ל נשען על העובדה כי הלחימה כפי שהיא בעזה תימשך בכל מהלך שנת העבודה 2025. אתמול הודיע צה"ל כי לוחמי חטיבת כפיר, שפעלו בחודשים האחרונים בצפון הרצועה והכריעו את גדוד בית להיא והרסו את מגדלי הקצינים של החמאס בבית חאנון שאיימו על שדרות ויישובי צפון עוטף עזה, סיימו את מחזור הלחימה.
אבל באותה נשימה בצה"ל הבהירו כי הלוחמים יצאו להתרעננות בלבד אחרי חודשים של לחימה רציפה וכבר בקרוב מאוד חטיבת כפיר תשוב ללחימה בעזה. גם הרמטכ"ל בדברים שאמר אתמול רמז רמיזה גדולה על הנחישות של צה"ל להמשיך בלחימה מבלי תאריך תפוגה. במצב הדברים קצת קשה להיות אופטימי.
סיפור ג'בליה אמור להסתיים כך גם בבית חאנון שבו לוחמי הנח"ל פועלים בנחישות ובמחיר כבד ביותר של שלושה מפקדים בחטיבה שנהרגו בתוך יממה ועוד ארבעה לוחמים נפצעו בשלושה תקריות קשות. הבעיה הגדולה היא שאין באמת תוכנית סדורה לגבי עתיד הלחימה והמהלכים הנחוצים אין לוחות זמנים אין יעדים ברורים. מה יש? חטופים שנמקים במנהרות מופקרים לגורלם. צבא שלא יודע מה היעדים שלו. שאין באמת תוכנית עבודה שניתן למדוד את יעילותה.
הרמטכ"ל וצמרת מערכת הביטחון צריכים אחרי שנה ושלושה חודשים של לחימה לעצור לרגע ולבחון את עצמה לא רק באשר לאירועי 7 באוקטובר אלא גם על הפעילות וניהול המערכה בעזה. כאשר בוחנים את הלחימה בעזה מול הלחימה בצפון מול חיזבאללה אפשר לשרטט את הבעיה. איך בצפון בחודשים של תמרון ושנה של קרב הגנה התקפית הגענו להכרעה? שם היתה מטרת מלחמה ברורה וישימה. צה"ל הכניע את חיזבאללה, ארגון שגדול בעשר מספרים מחמאס.
והשאלה הכי מטרידה איך הגענו לאי חילוץ החטופים ולאי סגירת המערכה בעזה. הצבא שנלחם בצפון הוא אותו צבא שנלחם בדרום. המפקדים הם אותם מפקדים. הפעלת הכוח היתה כמעט זהה. אז איפה טעינו? השבוע האחרון היה מטלטל לגבי גורל החטופים. הספינים רצים מכל כיוון, אבל הגיע הזמן להגיע לתכלס ולקבל את ההחלטות הכואבות אבל הנכונות.