גם בצפון וגם בדרום: צה"ל הודיע למספר יישובים הסמוכים לגדר המערכת בעזה ומרוחקים מספר קילומטרים בלבד גם מגדר הגבול עם מצריים כי החל מתאריך 15.1.25 מספר הלוחמים של כיתות הכוננות יוקטן בחצי, וזאת על רקע מלחמת חרבות ברזל והפלישה הגדולה ב-7.10.23. נזכיר, כי דבר דומה קרה גם ביישובי הגבול הצפוניים.
ביישוב יתד הנמצא ארבעה קילומטרים מעזה ומרחק דומה ממצרים אמרו כי מדובר באיוולת שעלולה לעלות בחיי אדם "מושב יתד הממוקם בסמוך לרצועת עזה ולמצרים הותקף בשביעי לאוקטובר והתמודד עם חדירות מחבלים. המושב, שאיבד אמון במערכת הצבאית, בונה את עצמו להתגוננות ומתן מענה ביטחוני לקהילה והגנה על הבית, אך למרבה הפלא מופלה לרעה מבחינת משאבים צבאיים - בעוד יישובים סביבו סווגו כליבה קדמית, הרמה הגבוהה ביותר של הקצאת משאבים מושב יתד מסווג כליבה בלבד", אמרו ביתד.
בימים האחרונים הנהלת המושב פנתה לצבא בדרישה לשינוי החלטה לשינוי הסיווג לגביהם, אך לטענתם הצבא וגורמי הביטחון לא נתנו תשובה. "יתרה מכך וכמו להוסיף חטא על פשע - הצבא הודיע למושב יתד שבתאריך ה-15 בינואר, יוקטן מספר הלוחמים בכיתת הכוננות וזאת בזמן שהמלחמה ברצועת עזה נמשכת לרבות ירי טילים ורקטות ופעילות צה"ל עדיין רחוקה מלהסתיים. כוחו הצבאי של חמאס פעיל. ופעילות פח"עית חדשה מתוך שטח ישראל ע"י רחפנים מתרגשת לפתחנו", טענו במושב.
מפקד כיתת הכוננות וסגן הרבש"ץ אייל כהן אמר ל"מעריב": "המשימה שהצבא נותן לנו היא להגן על המושב. אך בגלל ריבוי האיומים לא יהיה ניתן לתת מענה אמיתי לתושבים בשעת חירום, כשכיתת הכוננות תוקטן ושהיא אינה מגוייסת לזמינות מידית".
"מה שחוינו ב7.10" אומר כהן, "חידד וחיזק אצלנו את ההבנה שאנחנו חייבים להיות כח גדול, חזק וזמין עם אמצעי המיגון והתקיפה המלאים".
ליאור חצרוני, תושב המושב, הסביר את חומרת המצב: "התושבים מרגישים מופקרים. מושב יתד הוא הגדול ביותר בקרבה לעזה ונמצא במשולש הגבולות בין עזה למצרים והקרבה הכי קרובה לרפיח. כל אירוע שקורה בגזרה הכיתה מוקפצת ו-12 חיילים לא יעזרו להגנה על היישוב. השטחים גדולים וגובלים ביישובים הסמוכים לגדר ששם תנאי ההגנה שונים לגמרי".
נטע ספז, גם היא תושבת יתד, הוסיפה: "חזרנו ליישוב למרות שהמלחמה נמשכת. אנחנו דורשים הגנה אמיתית. לא ייתכן שאנחנו צריכים להילחם על תנאי הגנה אחרי מה שעברנו. זה המינימום שהמדינה חייבת לתת לנו – את האמצעים הנדרשים להגנה. לא ייתכן שעד רגע זה הצבא לא הביא מקלע כבד למושב. איך כיתת הכוננות תתפקד כשתהיה התקפה נוספת עם 10 נשקים? לא למדנו כלום".
מאיה מור חי, גם היא מיתד, ביטאה תחושות דומות: "אנחנו לא בלון הניסויים של הצבא. אנחנו רואים מה קורה במצרים ולא ניתן שיורידו לנו כוחות הגנה. בצה”ל עדיין יש אויב והאיום לא הוסר. אנחנו חזרנו, והמינימום זה הגנה אמיתית שמבוססת על כיתת הכוננות".
מהנהלת המושב נמסר: "אנחנו נמצאים היום בעליית מדרגה מאז ה-7.10. חזרנו לימים שלפני ה- 7.10 ונראה שאין הפקת לקחים מוסדרת ותקינה. הכוח שהיה בפועל בזמן אמת להגן על היישוב זה כיתת הכוננות. איך ניתן לדרוש מהתושבים לחזור שבפועל הכוח הולך ומצטמצם?
יש לעבות את הכוחות כיתת הכוננות ולתת גיבוי נוסף, אנחנו עדיין בזמן מלחמה ואי אפשר לראות את זה אחרת. אנחנו מבינים שבסוף מי שיגן בזמן אמת זה מי שיהיה נוכח בישוב ועל זה צריך לתת את הדעת כחלק מהפקת הלקחים מאז ה-7.10".
תגובת דובר צה"ל: "מספר חברי מחלקות ההגנה בשירות מילואים פעיל בישובי הנגב המערבי מוסדר בהתאם להערכת מצב וצורך מבצעי תוך ביצוע התאמות בין הישובים. ההסדרה מתבצעת בשיח משותף עם אנשי הביטחון במועצות ובישובים".