הרצח האכזרי של לודמילה ליפובסקי בת ה-83, שנדקרה למוות בחודש שעבר בעת שהמתינה לבתה מחוץ למרפאה בהרצליה, הוא עוד דוגמה למחיר הדמים של מדיניות 'שכר תמורת רצח'", כך כותב ג'ון ספנסר, ראש המכון ללוחמה עירונית באקדמיה הצבאית ווסט פוינט, בטור דעה בעיתון "USA Today".

הרשות הפלסטינית מקצה כ-300 מיליון דולר בשנה לתשלומים למחבלים ולמשפחותיהם, כחלק ממנגנון כלכלי מורכב המעוגן בחוק הפלסטיני. מערכת התגמול מבטיחה למפגעים ולמשפחותיהם הטבות נרחבות, החל מקצבאות חודשיות ועד לימודים אקדמיים חינם והבטחת תעסוקה עתידית.

"במערכת הזו, ככל שהפשע חמור יותר - התגמול גבוה יותר", מסביר ספנסר. "אסיר שנשפט לעד שלוש שנות מאסר מקבל 400 דולר בחודש, בעוד שמי שנידון ל-10 עד 15 שנים זוכה לתשלום של יותר מ-1,500 דולר מדי חודש".

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות<<

לדבריו, ההטבות לא מסתיימות בשערי הכלא. עם שחרורם, האסירים מקבלים מענק חד-פעמי של עד 25 אלף דולר, תלוי במשך המאסר. בנוסף, הם נהנים מהבטחת תעסוקה במוסדות ממשלתיים, כאשר משך המאסר קובע את העדיפות בשיבוץ. מי שאינו מוצא עבודה זכאי לדמי אבטלה - בתנאי שריצה לפחות חמש שנים במקרה של גברים, או שנתיים במקרה של נשים.

"זו לא רק תוכנית תמריצים לטרור", טוען ספנסר, "אלא מסלול ניעות חברתית של ממש". במציאות של אבטלה גבוהה והזדמנויות מוגבלות, כשהשכר החודשי הממוצע ביהודה ושומרון עומד על 380 דולר בלבד, התוכנית מציעה הכנסה מובטחת, השכלה ותעסוקה - הטבות שחורגות בהרבה ממה שהפלסטיני הממוצע יכול לצפות לו.

חמושים פלסטינים במחנה הפליטים נור א-שמס ליד טול כרם (צילום: נאסר אשתייה, פלאש 90)
חמושים פלסטינים במחנה הפליטים נור א-שמס ליד טול כרם (צילום: נאסר אשתייה, פלאש 90)

גם משפחות המחבלים שחוסלו במהלך פיגוע או בידי כוחות הביטחון הישראליים זוכות לתמיכה דרך "קרן השהידים". בני הזוג מקבלים קצבה לכל החיים, והילדים - עד הגיעם לבגרות, בסכומים הנעים בין 100 ל-1,200 דולר בחודש.  "התוכנית עמדה במוקד ביקורת בינלאומית נוקבת", כותב ספנסר. "ב-2018 חוקקה ארצות הברית את חוק טיילור פורס, המתנה סיוע כלכלי לרשות הפלסטינית בהפסקת התשלומים למחבלים ולמשפחותיהם. אך למרות זאת, בשנה שעברה דווקא הגדילה הרשות את התשלומים ב-16.2 מיליון דולר מדי חודש".

לטענת ספנסר, הרשות הפלסטינית הוסיפה לרשימת מקבלי התשלומים 900 אסירים מעזה ועשרות אלפי "שהידים" חדשים, כולל מי שהיו מעורבים בפיגועי ה-7 באוקטובר. "איך אתה יכול לדבר על שלום עם ישראל ובו בזמן לשלם לרוצחים ששופכים את דמם של ישראלים חפים מפשע?", ציטט ספנסר את שאלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ב-2017. "שאלה זו נותרה ללא מענה".

מעצר מחבלים (צילום: דובר צה''ל)
מעצר מחבלים (צילום: דובר צה''ל)

לדברי ספנסר, מספר ממשלות ישראליות, כולל בתקופת טראמפ, פעלו להפעלת לחץ בינלאומי על הרשות הפלסטינית להפסקת התשלומים. הנושא צפוי לעלות שוב לכותרות עם חזרתו של טראמפ לתפקיד, במיוחד לאור השאיפה להרחיב את הסכמי אברהם ולכלול בהם מדינות כמו ערב הסעודית.

"עד שהתוכנית הזו לא תפורק, יחד עם ארגוני הטרור שמממנים אותה, היא תמשיך להיות מכשול משמעותי בדרך לשלום", מסכם ספנסר. "שום מאמץ רציני ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא יכול להצליח כל עוד התוכנית הזו ממשיכה לפעול".

"מעבר לפן המוסרי", מדגיש ספנסר, "התוכנית מהווה מכשלה קריטית בתהליך השלום". לדבריו, היא אינה מסתכמת בתשלומים גרידא, אלא מייצגת מוסד חברתי שלם שנועד לשמר את מעגל האלימות. "התוכנית אף כוללת בונוסים מיוחדים לערבים-ישראלים שמבצעים פיגועים, מה שמלבה עוד יותר את המתיחות", הוא מוסיף.

ספנסר מציין כי ב-2014, בניסיון להדוף את הביקורת הבינלאומית, העבירה הרשות הפלסטינית את האחריות הפורמלית לתשלומים לידי אש"ף. "אבל זה היה רק שינוי קוסמטי", הוא טוען. "התשלומים המשיכו לזרום כרגיל".

"יועצו הבכיר של טראמפ לענייני המזרח התיכון והעולם הערבי, מסעד בולוס, כבר פועל כמתווך מול הרשות הפלסטינית", כותב ספנסר. לדבריו, עבאס אף יצר קשר עם בולוס מאז בחירתו מחדש של טראמפ, מה שמאותת על אפשרות לדיאלוג. "אבל דיאלוג לבדו לא יספיק", הוא מזהיר. "צריך לפרק את המנגנון הזה, חתיכה אחר חתיכה".

הנתון המטריד ביותר שמציג ספנסר נוגע להשפעה החברתית העמוקה של התוכנית. "בחברה שבה האבטלה גבוהה וההזדמנויות מוגבלות, התוכנית הזו הפכה למסלול ניעות חברתית לכל דבר", הוא קובע. "כשהשכר הממוצע בגדה המערבית עומד על 380 דולר בחודש, קשה להתעלם מהפיתוי הכלכלי שמציעה התוכנית".

לדבריו, המצב הזה יוצר מציאות מעוותת שבה אלימות וטרור הפכו לא רק לכלי פוליטי, אלא גם למנוף כלכלי וחברתי. "התוכנית מעגנת את האלימות כאלטרנטיבה לגיטימית להתקדמות חברתית", כותב ספנסר. "היא מנציחה מעגל דמים ומבטיחה שהתקפות נגד ישראלים יישארו חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי הפלסטיני".

"זהו מכשול מהותי לשלום", מסכם ספנסר את טור הדעה שלו. "כל עוד קיים תמריץ כלכלי כה משמעותי לביצוע פיגועים, כל מאמץ להשגת הסדר מדיני נידון לכישלון".