ספק אם בשנים הקרובות רצועת עזה תוכל להשתקם. ממדי ההרס מעל הקרקע הם עצומים. צה"ל החריב עשרות אלפי מבנים בכל רחבי עזה. בצפון הרצועה - בג׳בליה, בית חאנון ובית להיא, לשם אמורים בשבוע הבא לחזור ראשוני העזתיים לא נותר לאן לחזור, משום שרוב רובם של המבנים נפגעו והושמדו על ידי צה"ל.
העזתיים ידרשו כעת לבנות ערי אוהלים. הבעיה המשמעותית של עזה היא בניית תשתית הביוב, המים והחשמל, כאשר נושא הביוב הוא אקוטי משום שאין בעזה תשתית בסיסית של מערכות ביוב והסיכוי להתפרצויות של מחלות ומגפות הוא גבוהה במיוחד.
גורם בתחום תעשיית הבטון בישראל אמר השבוע כי דווקא שיקום המבנים הוא פשוט יחסית בעזה מכמה סיבות: הריסות המבנים לטענתו ישמשו כחומר גלם: "מגרסות יהפכו את ההריסות לחצץ, חול ים יש להם בשפע ומה שהם זקוקים זה רק לצמנט". בתעשיית הבנייה אומרים כי גם כח אדם בתחום הבנייה נמצא בזמינות בעזה.
השאלה המרכזית כיצד תתנהל הנהגה בעזה האם שוב יופנו המשאבים לבניית תשתית טרור הכוללת מנהרות ומפעלים ליצור כלי נשק כפי שעשה חמאס בעשור האחרון או שסדר העדיפות יושקע בבניה מחודשת ומתוכננת של רצועת עזה כך שלתושבים תהיה איכות חיים סבירה.
לשם כך תידרש עזה לסיוע משמעותי ממקורות חיצונים החל מתרומות ומקורות מימון. ועד הגעת מומחים מתחומי אדריכלות ותכנון ערים. לצד מומחים בתחום התשתיות: מים, חשמל, ביוב, כבישים. בישראל מעריכים כי יידרש יותר מעשור כדי שעזה תוכל להתחיל ולהשתקם אחרי המלחמה.
בתוך כך, נתונים חדשים חושפים את היקף ההרס חסר התקדים ברצועת עזה, כך דווח היום באתר אל-חדת' הסעודי. על פי ניתוח נתוני לוויין שהוצגו בדיווח, כ-60% מכלל המבנים ברצועה נהרסו או ניזוקו משמעותית במהלך הלחימה, כאשר היקף הנזק שונה באופן דרמטי בין האזורים השונים. לפי דיווחים פלסטיניים נכון להיום 46,899 פלסטינים נהרגו מאז תחילת המלחמה בעזה.
הנתונים מצביעים על תמונה קשה במיוחד בצפון הרצועה, שם נרשם ההרס הנרחב ביותר עם 74% מהמבנים שנהרסו או ניזוקו משמעותית. במרכז הרצועה, באזור דיר אל-בלח, נרשם הרס של 70% מהמבנים, בעוד שבחאן יונס בדרום נהרסו או ניזוקו 55% מהמבנים. ברפיח, העיר הדרומית ביותר, נרשם שיעור ההרס הנמוך ביותר - אם כי עדיין משמעותי - של 49%.
על פי הערכות האו"ם שצוטטו בדיווח, היקף ההריסות ברצועת עזה מוערך בכ-42 מיליון טון. משמעות הדבר היא כי תהליך הפינוי צפוי להימשך לפחות 14 שנים, בעלות מוערכת של למעלה מ-1.2 מיליארד דולר. ארגון הבריאות העולמי מתריע על סכנות בריאותיות וסביבתיות חמורות הנובעות מההרס המסיבי. הארגון מזהיר במיוחד מפני חומרים רעילים שעלולים להתפשט באוויר או לחלחל למקורות המים, תוך יצירת סיכון משמעותי לבריאות הציבור.
על פי הדיווח, סכנה נוספת נובעת מכמויות גדולות של אמצעי לחימה שלא התפוצצו ונותרו פזורים ברחבי הרצועה, לצד גופות רבות שעדיין קבורות מתחת להריסות. מצב זה מייצר סיכון מתמשך לחיי התושבים, במיוחד עבור ילדים המתמודדים עם שילוב קטלני של טראומה נפשית, קריסת המערכת החברתית והמצוקה הכלכלית החריפה.
בתוך כך, הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לזריני, הצהיר כי הארגון נחוש להמשיך את פעילותו בעזה ובגדה המערבית גם לאחר שהאיסור הישראלי על פעילות הארגון ייכנס לתוקף ב-30 בינואר, כך דווח בעיתון א-שרק אל-אווסט.
בדבריו לעיתונאים אתמול, הזהיר לזריני כי "סגירת אונר"א תחליש משמעותית את המענה ההומניטרי הבינלאומי" ברצועת עזה. לדבריו, הסיבה לכך היא שאונר"א היא הגוף היחיד שמסוגל לספק שירותי בריאות ראשוניים וחינוך בעזה - שירותים שיהיו נחוצים במיוחד מיד עם כניסת הפסקת האש לתוקף.
