הלוויתו של סמ"ר אורון שאול, שגופתו חולצה אתמול מרצועת עזה, החלה כעת בבית העלמין בפורייה עילית. אורון ייקבר לצד אביו הרצל, שנפטר בשנת 2016. אלפים הגיעו ללוות את שאול בדרכו האחרונה, ביניהם נשיא המדינה בוז'י הרצוג ומספר שרים וחברי כנסת, זאת לצד בני משפחה וקרובים נוספים.
זהבה שאול, אימו של אורון: ״חשבתי שאצטרך להמשיך לחיות בלעדיך. להפתעתי הרבה, התקשרו אליי לפתוח את הדלת לפנות בוקר. קמתי עם פיג׳מה ושאלתי מה רוצים ממני עכשיו. אמרו לי ׳זהבה, אורון בבית, החזירו אותו והוא בבית׳. אמרתי ׳תגידי את רצינית או שאת צוחקת׳ אז הקצינה אמרה שזה אמיתי. עדיין לא הפנמתי שאורון חזר, לא האמנתי שבבום פתאום יבואו אליי הביתה ויגידו לי שאורון בבית, שהוא חזר מהשבי. אני רעדתי כולי בכל הגוף״, תיארה. ״חיכיתי לו כל כך הרבה שנים ולא האמנתי שהוא יחזור. אמרתי לאורון ׳אני מודה לכל הצבא, לשב״כ, לראש הממשלה, שעשו מעשה טוב אחד והביאו לי אותך׳. אני כל כך אוהבת אותך שאני כבר לא יודעת מה להגיד. קשה לי מאוד, יש לי עוד הרבה מה להגיד - אבל כבר אין לי כוחות. תראה את כל החברים שאתה אוהב - כולם באו להיפרד ממך יחד איתנו. אני רוצה להודות לחיילים שחילצו אותך ושיהיה שחרור קל ונעים לכל החטופים שנמצאים בעזה. אוהבת אותך, אמא״.
אבירם שאול, אחיו של אורון ז״ל: ״אין שום דרך שיכולה לתאר את רכבת ההרים הרגשית שחווינו בימים האחרונים. אורון לא היה ברשימה של העסקה והייתי באפיסת כוחות - עם עוד כישלון לאוסף. כמה שעות לאחר מכן, בארבע וחצי בבוקר הטלפון מצלצל. אמרו לנו שעוד כמה דקות קצינים יגיעו אלינו לעדכון חשוב. בזמן הזה, הסבלנות שלי פקעה, כמה דקות אחרי - נקישות בדלת, 2 מודיעים כמו בסרטים הכי רעים שאפשר לדמיין. בהודעה מרגשת פנים מול פנים - הודיעו ׳חילצנו את אורון׳״, שיחזר. ״הייתה באותו הרגע התפרצות של רגשות מעורבים - עצב, שמחה, צחוק, הכל היה ברגעים האלה. כשהמתח ירד, הצעתי להם אספרסו, האספרסו הכי טוב שעשיתי. השכול בלתי נסבל וכשהוא מלווה בחוסר ודאות תוך מאבק - בלתי אפשרי לחיות לצידו. זה הדיסוננס שליווה אותי בעשור האחרון - מאבק פנימי לצד מאבק ציבורי בלתי פוסק. אורון לא היה צריך להיכנס אל הרצועה להילחם - אך התעקש והשאר היסטוריה.
לא סתם הוא קיבל את אות הנשיא - תמיד משימתי, עקשן, חדור מטרה, לא רואה בעיניים וזו התוצאה. אורון תמיד הביא למשפחה אור, שלווה, רוגע, צחוק, אכפתיות והכל עטוף במתנה קטנה. היום, אנו מקבלים את המתנה הזו בחזרה וזו סגירת מעגל חשובה גם לאורון - שהעריץ את הצבא ואת גולני, היה גאה ללבוש את המדים ואת הכומתה החומה. אורון חולץ כשחיילי צהל לצידו, חיילי גולני נושאים אותו בידיים טהורות לתוך שטח מדינת ישראל. תודה לצה״ל וללוחמים על הזכות לסגירת המעגל. צוק איתן לא נגמר עד שיחזרו אורון והדר. אורון חזר - הדר יחזור אין לנו ספק בכלל. תודה לציבור שהיה חלק מהמאבק שלנו. היום זה רגע עצוב אבל סוף סוף נזכה לחבק את השכול, להתייחד איתך, להקדיש לך מספיק תשומת לב. עברנו עשור שלם של אזכרות חשוכות בבית, ימי זיכרון ללא תכלית. הכל נגמר ומתחיל לו פרק חדש. זה הזמן לאפשר לכאב הטהור להיכנס פנימה, ללחוץ על כפתור הדמעות, לחיות, לחלום. מדינה שלמה עוצרת נשימתה ומצדיעה לך אורון. אח שלי הגיבור, נוח על משכבך בשלום אחי. אוהב אותך ומתגעגע אליך מאוד מאוד מאוד״.
אחיו של הרצל ז״ל, אביו של אורון, שנפטר ממחלת הסרטן לפני 8 שנים - מקריא בשמו את ההספד שכתב האב בערוב ימיו: ״לבקשתו של הרצל אקריא את מילותיו לאורון. אורון האהוב. חזרת הביתה אל גבולך, אל ארצך, אל מולדתך - אל אביך. ידעתי שתשוב, לא היה לי צל של ספק - גם ברגעים הקשים לאורך התקופה המתמשכת. ידעתי שעם ישראל לא מפקיר את בניו, שלא ימשיכו הלאה וישאירו אותך מאחור. אורון, אתה אור של שמחה, אכפתי, רגיש וסוחף, ישר ואחראי - אפילו יותר ממני. אתה ילד מצחיק, וחברותי אתה הבן שלי - ואתה חסר לי מאוד. חיכיתי שתחזור. אני נזכר ברגעים שעמדתי לצידך, איך הפכת לגבר צעיר ומרשים. אורון בני האהוב, ידעתי שתחזור אלי, אבא״.
נשיא המדינה יצחק הרצוג נאם: "זהבה, אבירם, אופק, משפחת שאול היקרה, וכל אוהביו ומוקיריו של גיבור ישראל – סמל ראשון אורון שאול. היום, אחרי יותר מעשר שנים, נסגר מעגל-כאב של ציפייה, געגוע ואבל, ללא מקום לנחמה. אורון האמיץ, שנפל בקרב ברצועת עזה במבצע צוק איתן וגופתו נחטפה. הוא יצא לקרב בידיעה שהוא נלחם למען עמו ומולדתו.
לא אשכח את הרגע בו קיבלתי הודעה על חטיפת אורון. מאז לא הפסקתי לחשוב עליו – על החייל המוביל, זוכה אות מצטיין הנשיא, ועל האיש הערכי שהאמין ש"מדינה לא מפקירה". היום, אחרי עשור, הצליחו שירות הביטחון הכללי וצה"ל להשיב את גופו למנוחה, במבצע אמיץ. זהבה אהובה, כל עם ישראל לא חדל לחשוב עליכם ולייחל לשובו של אורון, ומבקש מכם סליחה על השנים המייסרות שעברתם. גם אני חושב על הרצל היקר, שלא זכה לראות את אורון חוזר.
רחל המשוררת כתבה על ציפייה וכאב שהיו תמצית ישותכם. אני שולח חיזוק למשפחות כל החטופים, ובמיוחד למשפחת סגן הדר גולדין, ומתחייב להמשיך להיאבק להשיב את כל החטופים הביתה.
בבית העלמין הזה, רק לפני ימים מעטים נטמן סמל ראשון אביאל ויסמן, גיבור ישראל נוסף. אני מאמץ את משפחתו ואת כל משפחות הנופלים, ומייחל שלא יידעו עוד צער. עשור עבר, אך אנו עדיין שולחים את מיטב בנינו לקרב מול אויבים, וזועקים לשובם של כל החטופים. החיים לשיקום, והחללים לקבר ישראל. לא נשאיר אף אחד מאחור.
אני פונה לכל אזרחי ישראל – נעמוד יחד, כמו שעמדנו תמיד, לזכרו ולכבוד גבורתו של אורון שאול ושל כל הנופלים. יהי זכרו נצור בלבנו לדור דור".
מפקד חטיבת גולני, אל"ם עדי גנון: "משפחת שאול היקרה והאהובה - זהבה, הרצל ז"ל שחסר לנו כל כך היום, אך אני בטוח שהוא איתנו, אופק ואבירם האחים. אורון נלחם בקרב בשכונת סג'עיה - בה גדלים אויבים צמאי דם. למולם עומדת החטיבה החומה נחושה להכריע, נלחמת בשם מדינת ישראל. במהלך קרב בשכונה, נפל אורון ולא שב. קרב זה הותיר בי ובמפקדי הגדוד והחטיבה פצע פתוח ומדמם. אמנם שבנו אך נפשנו נשארה שם קשורה בנפשו של אורון.
בבוקר יום ראשון האחרון, קמו אזרחי ישראל לבשורה שהפיחה רוח ותקווה ולא השאירה עין אחת יבשה. משימה זו סגרה מעגל עם הכוחות שלחמו באותו לילה לפני 10 שנים וחצי. אורון אחי, הלוואי שלא היינו כאן, הלוואי שהיינו נפגשים במקום אחר. אורון, הפנים היפות של הארץ, שב לאדמת הארץ לעולמי עד.
זהבה, לפני מספר חודשים נפגשנו ביום הזיכרון ועמדנו בצפירה בחצר ביתך. את חיבקת, חיזקת את ידינו והזכרת את תפקידנו והאחריות הגדולה שמונחת על כתפינו ויותר מהכול האמנת שאורון ישוב. משפחת שאול, אורון שלנו, שלכם, של עם ישראל - חזר הביתה. תכול העיניים, הגולנצ'יק שליווה אותנו יום יום".
צה"ל הודיע אתמול כי גופתו של אורון שאול ז"ל, שנחטפה במהלך מבצע צוק איתן על ידי ארגון הטרור חמאס, חולצה לאחר מאמצים נרחבים של צה"ל והשב"כ. גופתו של שאול הושבה לבית משפחתו לאחר מבצע משולב שהתבסס על מודיעין מדויק שנאסף לאורך עשור. המאבק להשבת גופתו של שאול היה נושא מרכזי במשא ומתן עם חמאס מאז האירוע הטרגי.
בשעות הבוקר של ה-20 ביולי 2014, במהלך הקרב הקשה בשכונת שג'אעייה, ספג נגמ"ש M-113 של חטיבת גולני פגיעה ישירה ממטיל נ"ט. האירוע הוביל למותם של שישה לוחמים, כאשר גורלו של אורון שאול נותר לא ידוע. לאחר מספר ימים, פרסם חמאס הודעה בה טען כי לכד את החייל, והציג את תעודותיו ותצלומיו. ישראל אישרה את מותו של שאול, והמאמצים להשיב את גופתו החלו מייד לאחר מכן.
החזרת גופות החיילים שאול והדר גולדין הפכה לנושא מרכזי במשא ומתן בין ישראל לחמאס. במהלך מלחמת חרבות ברזל, חיסל צה"ל את וסאם פרחאת, המעורב בחטיפת גופות החיילים, והשמיד את האנדרטה שהקים חמאס לכבוד המתקפה.
