הכוונה המדווחת של ממשל טראמפ להסיג את הכוחות האמריקאיים מסוריה, כפי שפורסם לראשונה אתמול (רביעי) ב"מעריב", מסמנת נקודת מפנה משמעותית במדיניות האמריקאית במזרח התיכון. החלטה זו, המגיעה בעיתוי רגיש במיוחד, עשויה לשנות באופן מהותי את מאזן הכוחות האזורי ולהשפיע על מערכת היחסים המורכבת בין המעצמות האזוריות. זאת במיוחד לאור העובדה שרק לפני חודש הכפיל הפנטגון את מספר הכוחות האמריקאים בסוריה מ-900 ל-2,000 לוחמים.
בראיון עם ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, מתברר כי מהלך דומה כבר נשקל בעבר. "ארדואן רצה לעשות את המהלך הזה ב-2019 ודונלד טראמפ נתן שם אור ירוק, אבל אז משרד ההגנה האמריקאי הפנטגון עצר אותו", מציין ד"ר כהן ינרוג'ק. הערכה זו מקבלת משנה תוקף לאור הדיווחים העדכניים על תיאום מתקדם בין וושינגטון לאנקרה.
היבט מרכזי נוסף בפאזל המורכב הוא היחסים בין טורקיה לישראל, שנקלעו למשבר עמוק בעקבות אירועי 7 באוקטובר. בהקשר זה, חושף המומחה התפתחות משמעותית: "בשבוע שעבר, אנחנו ראינו שאנחנו ראינו, שפקיד בכיר מטעם משרד המסחר הטורקי אמר שאם וכאשר הפסקת האש תהיה תמידית, אזי אנחנו יכולים לראות כאן את החידוש של המסחר מול מדינת ישראל". הצהרה זו מקבלת משמעות מיוחדת על רקע הביקורת הפנימית בטורקיה בנוגע לקשרים הכלכליים החשאיים עם ישראל.
באשר להשלכות האסטרטגיות על ישראל והאזור, ד"ר כהן ינרוג'ק מספק ניתוח מורכב: "מזווית הראיה הישראלית כמובן נוכחות אמריקאית במזרח התיכון זה דבר זה דבר בעצם מבורך בעצם זה שאנחנו רואים את הנסיגה האמריקאית אני חושב שזה לא כזה מבשר לטוב למדינת ישראל אבל עדיין ברגע שזה יתרום ליחסי ארצות הברית טורקיה והטיב של היחסים האלו, יכול לתרום משמעותית ליחסים של יחסי ישראל טורקיה, אז מזווית הראייה הזאת אני חושב שעדיין ניתן לשמר על אופטימיות זהירה".
ההתפתחויות האחרונות מדגישות את השינויים הדרמטיים המתרחשים במזרח התיכון. הנסיגה האמריקאית עשויה לסמן את תחילתו של עידן חדש ביחסים הבין-מדינתיים באזור, כאשר טורקיה מתחזקת את מעמדה כשחקן מרכזי, והיחסים בין המדינות עוברים טלטלה משמעותית.
בעוד שהתמונה המלאה של השלכות הנסיגה האמריקאית טרם התבהרה, ברור כי המהלך עשוי להוביל לשינויים משמעותיים במערך הכוחות האזורי ובמערכות היחסים בין המדינות השונות. האתגר העומד בפני כל השחקנים האזוריים הוא למצוא את האיזון העדין בין האינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים, תוך שמירה על יציבות אזורית בתקופה של שינויים דרמטיים.
במיוחד חשובה בהקשר זה שאלת היחסים בין טורקיה לישראל, והאופן שבו הלחץ האמריקאי עשוי להשפיע על מערכת יחסים מורכבת זו. ההתניה האמריקאית של הנסיגה מסוריה בשיפור היחסים בין אנקרה לירושלים מדגישה את חשיבותה האסטרטגית של ישראל במערך השיקולים האמריקאי, ואת הפוטנציאל לשינוי משמעותי ביחסים האזוריים.
