בעודם עוקבים בדריכות אחר התקדמות עסקת החטופים המרגשת, תושבי יישובי העוטף מוצאים עצמם מצפים במתח למשהו אחר לא פחות חשוב בעיניהם: המשך פרסום תחקירי צה”ל על מחדלי מתקפת הטרור הקטלנית שהתרחשה ב-7 באוקטובר. עד כה פורסם במלואו רק התחקיר על קיבוץ בארי, ולצידו נחשפו חלקים מתחקיר ניר עוז. אך עבור רבים, אלו רק קצה הקרחון.
התחקיר על הקרב בבארי, שהוצג ב-11 ביולי 2024 לחברי קהילת הקיבוץ, למשפחות השכולות ולבני משפחות החטופים, חשף מסקנות קשות: צוות התחקור קבע כי צה”ל נכשל במשימתו להגן על תושבי הקיבוץ. לצד הביקורת החריפה, הוקדשה תשומת לב מיוחדת לגבורת תושבי בארי ולוחמי כיתת הכוננות, שעמידתם האיתנה בלחימה הראשונית בלמה את התרחבות ההתקפה וייצבה את קו ההגנה. התחקיר סוכם על ידי הרמטכ”ל, רב-אלוף הרצי הלוי, והוצג לשר הביטחון יואב גלנט.
מאחורי הדאגה לחטופים ולבני המשפחות נמצאת תחושת חוסר השלמה עם האירועים הטראומטיים, שמותירה את התושבים עם שאלות קשות ותסכול גובר. בצה”ל מדגישים כי מדובר בתהליך תחקור מעמיק, שמטרתו להבין לעומק את הכשלים, להפיק לקחים ולחזק את היכולת המבצעית. אך עבור הקהילות שנפגעו באופן הקשה ביותר, מדובר לא רק בלמידה אלא בצורך חיוני לדעת, להבין, ולוודא שמישהו נושא באחריות.
תנועת “עתיד לעוטף” הביעה זעם ותסכול נוכח אי פרסום תחקירי צה”ל ברוב יישובי העוטף, תוך הדגשת החשיבות של שקיפות מלאה בתהליך:
“שקיפות היא אבן יסוד בשיקום האמון בינינו לבין הצבא ומערכת הביטחון".
"התחקירים על מה שהתרחש ביישובינו ב-7 באוקטובר אינם עניין פנימי של הצבא בלבד – הם חובתם כלפינו, התושבים שחוו את המחדל הכבד ביותר בתולדות המדינה. אנחנו דורשים לדעת הכול: מה הוביל להפקרה שלנו באותו יום, מה באמת קרה ביישובינו בזמן המתקפה, מהן המסקנות שהופקו בעקבות האסון שהתרחש אצלנו בבית ובעיקר איך המדינה ומערכת הביטחון מיישמת את הלקחים כדי שהאסון הלאומי הבא לא יתרחש כלל".
"על צה”ל ומערכת הביטחון להגיע ליישובים, להסתכל לנו בעיניים, ולספק לנו את המידע, הפרטים והאמת. זהו צעד בסיסי והכרחי בשיקום האמון, והוא המינימום שמגיע לנו".
תחושת האחריות והצורך בחקר האמת מקבלים משנה תוקף בדבריו של גל גורן, דור שלישי בקיבוץ ניר עוז, שאיבד את שני הוריו במתקפה:
“בתור יתום לשניים איני יכול שלא לחכות ולצפות לתחקיר ניר עוז. אמי נרצחה ונחטפה מבית התינוקות באזור השעה 10, אבי נחטף ונרצח בדרך לרצועה לקראת 11, יותר משלוש שעות לתוך האירוע. אילו הצבא היה מגיע בזמן כנראה ששניהם היו כאן היום".
"לקיחת האחריות והשקיפות הן חובת המדינה ומערכת הביטחון כלפי הקהילות והאנשים שהופקרו באותה השבת, עשרות מהם עדיין מופקרים כל בוקר ברצועה. אך גם חקירת צה”ל לא תספיק בפני עצמה ותידרש ועדת חקירה ממלכתית", הוסיף.
"רק אז, רק השבת כל החטופים ולקיחת אחריות מלאה מתוך חקירת האמת על כל רבדיה דרך ועדת חקירה ממלכתית יאפשרו לנו שיקום כפרטים, משפחות, קהילות וכחברה הישראלית כולה", אמר לסיום.
גם מתן וייץ, תושב נחל עוז, מדגיש את החשיבות הקריטית של פרסום התחקירים: “התחקירים הצה”ליים הם הלב של תהליך בניית האמון מחדש בצה”ל. הם לא רק עניין מקצועי, אלא עניין של חיים. עבורנו, תושבי נחל עוז, להבין מה השתבש ב-7 באוקטובר זה לא רק צורך – זו חובה".
"אנחנו צריכים לדעת שהצבא הפיק את כל הלקחים, שהמחדל הנורא הזה לא יחזור על עצמו, ושאפשר יהיה לחזור הביתה בביטחון. ועכשיו, כשמחבלי חמאס חזרו לצפון הרצועה, המשמעות של התחקירים האלה רק גדלה. זה לא משהו שאפשר לדחות, לא משהו שאפשר לטאטא – זה קריטי לכל מי שאמור לחזור ולחיות כאן ולמדינה כולה".
"אבל תחקירי צה”ל, חשובים ככל שיהיו, הם לא מספיקים. המדינה חייבת לקחת אחריות אמיתית ולהקים ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט, שתוכל לבדוק לעומק את כל הכשלים – בצבא, במודיעין, ובדרג המדיני. מחדל כזה, הכי גדול בתולדות המדינה, אי אפשר להשאיר בתוך המערכת. חקר האמת לא יכול להיות רק עניין פנימי – הוא חייב להיות שקוף, חיצוני, ויסודי. כי בלי האמת, איך נוכל באמת לחזור הביתה?״.
בין התקווה לעתיד טוב יותר והכאב של זיכרון הימים השחורים ההם, תושבי העוטף מחכים- לא רק למסקנות, אלא לאמת שתספק מענה לפצעים הפתוחים שהותירה אחריה אותה שבת נוראה.
תגובת דובר צה"ל: "בהנחיית הרמטכ"ל, צה״ל החל במרץ 2024 את תהליך תחקור אירועי ה-7 באוקטובר, תוך כדי לחימה, במטרה להוביל לשיפור ולמידה ומתוך מחוייבות למשפחות הנופלים, החטופים והציבור כולו. בהתאם לאופן בו תחקירים מבצעיים מתבצעים בצה״ל, התחקירים מקצועיים, נוקבים ועמוקים והם מובלים ע״י מפקדים וקצינים בכירים במילואים, בפיקודים בזרועות ובאגפים. מלאכת התחקירים מורכבת ביותר, והיא כוללת יותר מ-40 מוקדי תחקור. קצב התחקור מתקדם בהתאם לקצב הלחימה, תוך מתן עדיפות למאמץ המלחמתי. בסיכום התהליך, הממצאים יוצגו בשקיפות לציבור".
